החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3015/05 עו"ד יורם זריפי נ. עוד דר משה כהן

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · לשון הרע - הגנה תוך כדי דיון בבית המשפטבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתביעת לשון הרע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור שנדחתה בתביעת לשון הרע בגין מכתב ששלח המשיב לנשיא בית משפט השלום, בו העלה חשד כי באת כוח המבקשים העלימה כתב הגנה וביקש הנחיות לפיקוח על עיון בתיקים. בית המשפט העליון קבע כי לא נחצה הקו והפרשנות המרחיבה של ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק מכילה את המקרה. המבקשים חויבו בשכר טרחה של 10,000 ש"ח.

העובדות

המשיב שלח מכתב לנשיא בית משפט השלום בירושלים, בו טען כי חושד שבא כוח המבקשים העלים כתב הגנה מהתיק וביקש הנחיות למנוע עיון בתיקים ללא פיקוח. המבקשים הגישו בגין המכתב תביעת לשון הרע, שנדחתה בבית משפט השלום ובערעור בבית המשפט המחוזי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם עומדת למשיב ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע בגין מכתב ששלח לנשיא בית משפט השלום במסגרת תביעה תלויה ועומדת?
  2. 2.האם יש גבולות להגנות המוחלטות שבסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע?

הלכות

  1. 1

    הגנת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המתייחסת לפרסום תוך כדי דיון בבית המשפט, מתפרשת באופן מרחיב גם לגבי דרכי הפרסום ותוכנו, ויכולה לכלול מכתב לנשיא בית המשפט.

    ״הפרשנות המרחיבה שנתקבלה בפסיקה, בנוגע לדרכי הפרסום ולתוכנו, מכילה במסגרת ההגנה את המקרה הנוכחי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • לשון הרע
  • תוך כדי דיון
  • בית המשפט
  • שיח בזירת בית המשפט
  • כתב ההגנה
  • רשות ערעור
  • גלגול שלישי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

3015/05

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקשים:

1. עו"ד

יורם זריפי

2. יורם יזדי

נ ג ד

המשיב:

עו"ד ד"ר משה כהן

בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים

מיום 22.2.05 בע"א 5624/04 שניתן על-ידי כבוד השופטים מ' גל, צ' זילברטל

וי' ענבר

בשם המבקשים: לעצמם

בשם המשיב: לעצמו

החלטה

במסגרת תביעה שהגישו המבקשים כנגד המשיב, שיגר האחרון מכתב לנשיא בית משפט השלום בירושלים, ובו טען, בעיקרו של דבר, כי הוא חושד ש"יורם יזדי העלים את 'כתב ההגנה' מהתיק", וביקש "ליתן הנחיות לכל פקידי בימ"ש השלום בירושלים שלא לאפשר לעו"ד זריפי או ליורם יזדי לעיין בתיקי ביהמ"ש מבלי שיהיה פיקוח עליהם מטעם פקיד ביהמ"ש".

בגין אותו מכתב הגישו המבקשים, כנגד המשיב, תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק ). בית משפט השלום דחה את התביעה, בקבעו כי למשיב עומדת ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק. לפי הגנה זו, בתמצית, אין אחריות בגין לשון הרע מקום בו הפרסום נעשה "תוך כדי דיון" בבית המשפט. בית משפט השלום בחן את הפסיקה בנוגע לסעיף זה, המרחיבה את פרשנותו, ופסק כי בנסיבות המקרה קמה לו תחולה. המבקשים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור נדחה, כאשר בית המשפט מבהיר ש"עמדתו של השופט קמא המלומד מקובלת עלינו במלואה". בית המשפט המחוזי ציין בשולי הדברים כי בנוסח המכתב יש טעם לפגם, וכי יש להצר על "תרבות השיחה" בין הצדדים. בית המשפט הוסיף אף כי המשיב הסכים לשלוח מכתב התנצלות לנשיא בית משפט השלום.

כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מופנית בקשת רשות הערעור. עיינתי בטענות המערער ובתגובת המשיב להן, ולא מצאתי כל עילה להתערב, ב"גלגול שלישי", בהכרעת הערכאות הקודמות. המבקש סבור כי גם ל"הגנות המוחלטות" שבסעיף 13 לחוק יש גבולות; אלא שגם אם כך הדבר, הרי שבמקרה זה, כפי שפסק בית משפט השלום, והחרה החזיק אחריו גם בית המשפט המחוזי, לא נחצה הקו, והפרשנות המרחיבה שנתקבלה בפסיקה, בנוגע לדרכי הפרסום ולתוכנו, מכילה במסגרת ההגנה את המקרה הנוכחי (ראו גם א' שנהר, דיני לשון הרע (תשנ"ז) 203-197; ע"פ 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל , פ"ד כח(2) 620; על גבולות השיח בזירת בית המשפט, ועל האמצעים להגבלתו, ראו לאחרונה על"ע 736/04 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' שרה מזרחי, עו"ד , תק-על 2004(3) 11).

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיב בסכום של 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, י"ד בתמוז התשס"ה

(21.7.05).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

  • עא 5624/04
  • עפ 364/73
  • עלע 736/04

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"א 1104/07עו"ד פואד חיר נ. עו"ד עודד גילפסק-דין

הלכות

  1. 1הגנת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המתייחסת לפרסום תוך כדי דיון בבית המשפט, מתפרשת באופן מרחיב גם לגבי דרכי הפרסום ותוכנו, ויכולה לכלול מכתב לנשיא בית המשפט.