החלטה29.01.20133 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 302/13 רימונים חברה להשקעות בע"מ נ. ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ

ניתן ביום: 29.01.2013
הרכב: גיא שני
בתיק: מסמך 1 מתוך 2
מקור: PDF(באתר בית המשפט, נפתח בחלון חדש) DOCX(באתר בית המשפט, נפתח בחלון חדש)

רע"א 302/13 רימונים חברה להשקעות בע"מ נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ (29.1.2013)

רע"א 302/13 רימונים חברה להשקעות בע"מ נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ (29.1.2013) · https://psikan.com/rulings/%D7%A8%D7%A2%D7%90-302-13/13003020_d01

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מהפקדת עירבון והפחתתו בבקשת רשות ערעורבקשה לפטור מהפקדת עירבון או להפחתתו במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את בקשת הפטור מהפקדת עירבון בבקשת רשות ערעור, מאחר שבהליך מסוג זה אין זכאות לפטור סטטוטורי מאגרה ואין פטור אוטומטי מעירבון. נקבע כי יש לבחון את הבקשה לפי הוכחת חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הליך, והמבקשת לא הוכיחה זאת, ולכן הועמד העירבון על 15,000 ש"ח שיש להפקיד תוך 21 ימים.

העובדות: המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דין שדחה את ערעורה על החלטת רשם בית המשפט המחוזי שדחתה בקשה לפטור מאגרה. המבקשת גייסה סכום אגרה בגין תביעה של 2,500,000 ש"ח, אך טרם שילמה אותו, והתביעה המקורית עמדה על 150,000,000 ש"ח.

העובדות

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דין שדחה את ערעורה על החלטת רשם בית המשפט המחוזי שדחתה בקשה לפטור מאגרה. המבקשת גייסה סכום אגרה בגין תביעה של 2,500,000 ש"ח, אך טרם שילמה אותו, והתביעה המקורית עמדה על 150,000,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

1.האם יש לפטור את המבקשת מהפקדת עירבון בבקשת רשות ערעור או להפחית את סכומו?
2.האם קמה זכאות לפטור סטטוטורי מאגרה בהליך של בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי לעניין פטור מאגרה?

הלכות

1
בהליך של בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי לעניין פטור מאגרה לא קמה זכאות לפטור סטטוטורי מתשלום אגרה, ואין פטור אוטומטי מהפקדת עירבון, ולכן יש לבחון את הבקשה לפי הקריטריונים הרגילים של הוכחת חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הליך מספקים.
״יש אפוא לבחון את הבקשה לפטור מעירבון לפי הקריטריונים הרגילים, קרי: הוכחת חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הליך מספקים.״
לציטוט במסמך ←
2
מי שמבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח כי אינו יכול לגייס את הסכום הדרוש מסביבתו הקרובה, ומדובר באחד העניינים שבהם אין זהות מלאה בין השיקולים למתן פטור מאגרה לבין השיקולים למתן פטור מעירבון.
״לאור האמור, איני רואה צורך להרחיב בעניין חובתו של בעל-דין (כולל תאגיד), המבקש פטור מהפקדת עירבון, להוכיח כדבעי כי אינו יכול לגייס את הסכום הדרוש מ"סביבתו הקרובה".״
לציטוט במסמך ←

חקיקה

תקנות בתי המשפט (אגרות)ס' 20(4)

מילות מפתח

פטור מהפקדת עירבון
בקשת רשות ערעור
פטור מאגרה
חוסר יכולת כלכלית
סיכויי הליך
הוצאות
סביבתו הקרובה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

302/13 - א'

לפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקשת:

רימונים חברה להשקעות בע"מ

נ ג ד

המשיבות:

1. ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ

2. מדינת ישראל

בקשה לפטור מעירבון

החלטה

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון או לחלופין – להפחתתו. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שדחה את ערעורה של המבקשת על החלטה של רשם בית המשפט המחוזי הדוחה בקשה לפטור מאגרה.

ראשית , ראוי להבהיר כי בניגוד לאמור בבקשה שלפני, בהליך מסוג זה – בקשת רשות ערעור ב"גל גול

שלישי" לעניין פטור מאגרה – לא קמה זכאות לפטור סטטוטורי מתשלום אגרה לפי תקנה 20(4) ל תקנות בתי המשפט (אגרות) , התשס"ז-2007 ( ראו רע"א 3898/07

אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ

(31.10.2007); וכן בש"א 9674/07

אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ (15.4.2008)). בוודאי גם אין פטור אוטומטי מהפקדת עירבון. יש אפוא לבחון את הבקשה לפטור מעירבון לפי הקריטריונים הרגילים, קרי: הוכחת חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הליך מספקים.

עיינתי בבקשה ולא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת הפטור. לעניין זה די שאדגיש את הנתון הבא: המבקשת, כפי שעולה מבקשת רשות הערעור עצמה, גייסה את סכום האגרה בגין תביעה בסך 2,500,000 ₪ (ועל כן בקשת הפטור בבית המשפט קמא נסבה על הפרש האגרה בין הסכום שגויס לבין סכום האגרה בגין תביעה בסך 150,000,000 ₪). המבקשת מוסיפה ומציינת כי סכום האגרה שגויס כאמור לעיל טרם שולם, שכן בית המשפט קמא לא אישר תשלום מופחת זה. השאלה המתבקשת היא, אפוא, מדוע לא תשתמש המבקשת בסכום שגויס (ומצוי בידיה), לשם הפקדת העירבון? לשאלה זו לא מצאתי התייחסות בבקשה שלפניי.

ודוק: ככל שאכן יופקד העירבון, ובתום ההליך המבקשת תצא כשידה על העליונה ולא תחויב בהוצאות, יושבו כספי העירבון (בכפוף להיעדר מניעה בדין לכך), והיא תוכל לעשות בהם שי מוש לצורך תשלום אגרה בבית המשפט המחוזי. לעומת זאת, ככל שהמבקשת תפסיד בהליך זה, ותחויב בהוצאות, הרי שראוי כי יימצא מקור זמין ונוח לגביית אותן הוצאות, וממילא במקרה כזה סכום האגרה שתצטרך המבקשת לשלם בבית המשפט קמא יהא גבוה באופן ניכר.

לאור האמור, איני רואה צורך להרחיב בעניין חובתו של בעל-דין (כולל תאגיד), המבקש פטור מהפקדת עירבון , להוכיח כדבעי כי אינו יכול לגייס את הסכום הדרוש מ"סביבתו הקרובה". אציין רק כי חובה זו, בהקשר לעירבון, הוכרה בפסיקה מוש רשת ועדכנית (ראו למשל בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)), וכי זהו אחד העניינים שבהם אין בהכרח זהות מלאה בין השיקולים למתן פטור מאגרה לבין השיקולים למתן פטור מעירבון.

סיכומו של דבר, אין מקום למתן פטור מהפקדת עירבון בהליך שלפניי. עם זאת, בשים לב למהות ההליך ולכלל הנסיבות, ראיתי לנכון להעמיד את העירבון על סכום מתון של 15,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. תוך המועד האמור תשולם גם האגרה הקבועה בדין בגין הליך זה (סכום שממילא אינו גבוה). בהיעדר תשלום והפקדה כאמור יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, י"ח בשבט

תשע"ג (29.1.2013).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות