החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3031/03 מתתיהו יקירה נ. היועמ'ש -מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מאגרהבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת רשמת בית המשפט בבקשות לפטור מאגרה

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המבקש ביקש פטור מאגרה בתובענה כספית בסך של מיליוני שקלים, ובקשותיו נדחו על ידי הרשמת ובערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע כי ההליך לא חרג מהסדר תקנה 13 לתקנות האגרות וכי המבקש לא הוכיח העדר יכולת לשלם. הבקשה למתן רשות ערעור נדחתה ללא צו להוצאות.

העובדות

המבקש הגיש ארבע בקשות לפטור מאגרה במסגרת תובענה כספית נגד שני משיבים, בה טען לנזק של מיליוני שקלים. הבקשות נדחו על ידי הרשמת, והערעור לבית המשפט המחוזי נדחה. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקיים חקירת יכולת לפי תקנה 13(ב) לתקנות בית המשפט (אגרות) בבקשה לפטור מאגרה?
  2. 2.האם הפעילה הרשמת את שיקול דעתה כראוי בדחיית בקשות הפטור מאגרה?

הלכות

  1. 1

    ההליך בעניין הפטור מאגרה לא חרג מההסדר הקבוע בתקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות), והמבקש לא הוכיח שהוא נעדר יכולת לשלם את האגרה

    ״ההליך שהתנהל, בעניין זה, בבית משפט קמא, לא חרג מן ההסדר הקבוע בתקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות)״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • חקירת יכולת
  • תקנה 13
  • תקנות בית משפט (אגרות)
  • שיקול דעת
  • רשמת בית המשפט
  • רשות ערעור
  • דיון נוסף

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

3031/03

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקש:

מתתיהו יקירה

נ ג ד

המשיבים:

1. היועץ

המשפטי לממשלה - מדינת ישראל

2. בנק ספנות לישראל

3. דוד לוינסון

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית

המשפט המחוזי בתל-אביב בתיק א' 1235/00, ע"א 2253/02 מיום 3.3.2003 שניתן

על ידי כבוד השופט ד' בר-אופיר

בשם המבקש: המבקש בעצמו

בשם המשיב 3: עו"ד יורם

ראב"ד

החלטה

המבקש הגיש, בזו אחר זו, ארבע בקשות למתן פטור מאגרה, במסגרת תובענה כספית שהגיש נגד המשיבים 2 ו- 3, בה הוא טוען לנזק של מיליוני שקלים. בקשותיו נדחו כולן על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי – אם משום שלא ענו על דרישות הדין ואם לגוף העניין – ועל ההחלטה האחרונה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ד' בר-אופיר) דחה את הערעור, ובין היתר קבע, כי אין לקבל את טענת המבקש "לפיה על בית המשפט לקיים חקירת יכולת לפי ההוראה שבתקנה 13(ב) לתקנות בית המשפט (אגרות)". עוד קבע בית המשפט, כי "הרשמת הנכבדה הפעילה את שיקול דעתה בדרך ראויה, ובחנה את כל הנתונים הענייניים כדי לקבעו אם המערער רשאי או אינו רשאי לקבל פטור מתשלום האגרה".

כנגד החלטה זו משיג המבקש. קראתי בעיון את הבקשה המפורטת למתן רשות ערעור, ואת התגובות לה, ולא מצאתי כי הבקשה מגלה עילה המצדיקה דיון נוסף בעניין בקשתו למתן הפטור מאגרה. ההליך שהתנהל, בעניין זה, בבית משפט קמא, לא חרג מן ההסדר הקבוע בתקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח-1987. לגוף העניין, בית משפט קמא קבע, כי המבקש לא הוכיח שהוא נעדר יכולת לשלם את האגרה, ולא מצאתי פגם המצדיק התערבות בקביעה זו.

הבקשה נדחית, אפוא. לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום י' בתמוז תשס"ג

(10.7.2003).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 2253/02

הלכות

  1. 1ההליך בעניין הפטור מאגרה לא חרג מההסדר הקבוע בתקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות), והמבקש לא הוכיח שהוא נעדר יכולת לשלם את האגרה