פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 3042/21
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקש:
חיים אסקרוב
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו
2. ש. פרקש בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 25.3.2021 בה"פ 27857-06-20
שניתנה על ידי כב' השופט יהושע גייפמן
בשם המבקש:
עו"ד ארז שפירא; עו"ד כרמית
פרוסט
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט יהושע גייפמן ) בה"פ 27857-06-20 מיום 25.3.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד לביצוע פסק דין שניתן על דרך הפשרה.
העובדות הצריכות לעניין
1.
המבקש, מר חיים אסקרוב, מחזיק בזכות דיירות מוגנת בנכס המצוי ברח' דרך שלמה 38 בתל אביב-יפו, בו הוא מפעיל, מזה מספר עשורים, מוסך לתיקון כלי רכב (להלן:
המוסך ). המוסך, השוכן בשטח של 504 מ"ר, מהווה חלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 15 בגוש 7052
(להלן: החלקה ). בשלהי שנות ה-2000, פורסמה למתן תוקף תכנית מתאר מקומית שיזמה עיריית תל אביב להרחבת ציר התנועה ברחובות שלבים ואליפלט, באופן שיצריך, בין היתר, הפקעת שטחים מסוימים מהחלקה (להלן: הפרויקט ). בחלוף כשני עשורים, ביום 25.6.2019, פורסמה ברשומות הודעת הפקעה של שטחים נרחבים מהחלקה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: פקודת הקרקעות ), בהם כ-237 מ"ר מהשטח עליו ניצב המוסך (להלן: השטח המופקע ).
2.
לאחר שכשלו המגעים בין הצדדים לפינוי מרצון, הגישה המשיבה 1 – הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו (להלן: הוועדה המקומית ) ביום 11.6.2020, תביעה למתן צו למסירת החזקה בשטח המופקע (ה"פ 27857-06-20 . להלן: תביעת הפינוי ). ביום 28.12.2020, בסיומו של דיון שני בתביעת הפינוי, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו ככל שבחלוף שבעה ימים לא יעלה בידם לגבש מתווה כולל לפינוי השטח המופקע – יינתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לעניין המועד לפינוי. עוד נקבע כי הפיצוי שיינתן כנגד הפינוי, בתרחיש שבו לא יגיעו הצדדים להסכמה, יועמד על סכום קבוע מראש של 3 מיליון ש"ח, וזאת בהתאם לחוות דעת שמאי מכריע לפי סעיף 9א לפקודת הקרקעות (להלן: ההסדר הדיוני ). בו ביום, ניתן להסדר הדיוני תוקף של החלטה.
3.
משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, ניתן ביום 12.1.2021 פסק דינו של בית המשפט קמא בתביעת הפינוי, במסגרתו הורה למבקש למסור את החזקה בשטח המופקע בתוך חמישה חודשים, דהיינו עד ליום 12.6.2021 (להלן: מועד הפינוי ). קביעת מועד זה נעשתה, כך נקבע, "בהתחשב בכך שהמדובר בפרויקט בעל חשיבות ציבורית, ובכך שהמבנה של המשיבים מעכב את המשך סלילת הדרך, ומאידך בהתחשב בכך שהמדובר במוסך פעיל עשרות שנים, המפרנס 12 משפחות, ויש צורך בשהות להעתיקו " (להלן: פסק הדין לפינוי ).
4.
כחודשיים וחצי עובר למועד הפינוי שנקבע, ביום 24.3.2021, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה להאריך את מועד הפינוי בשמונה חודשים נוספים, או לחלופין להורות לוועדה המקומית להסדיר גישה זמנית לכלי רכב ליתרת השטח שלא הופקע, על מנת שתתאפשר הפעלת המוסך עד להעתקתו לנכס חלופי. עיקר טענות המבקש בבקשתו הוא כי למרות שפעל נמרצות לאיתור חלופה מתאימה להעברת המוסך, החלופה היחידה שנמצאה רלוונטית תתפנה רק בראשית שנת 2022, כך שדחיית הבקשה, על שני רכיביה, במובן זה שהמוסך יפונה במועדו, ולא תתאפשר בינתיים גישה ליתרת השטח שלא הופקע, תביא, בהכרח, להשהיית פעילות המוסך לתקופת ביניים זו ומשכך לנזק כספי ממשי למבקש ולעובדיו.
5.
ביום 25.3.2021 דחה בית המשפט את בקשת המבקש, על שני חלקיה. לעניין הארכת מועד הפינוי, בית המשפט שב וחזר על עמדתו בפסק הדין לפינוי לפיה המועד שנקבע מאזן נכונה בין חשיבותו הציבורית של הפרויקט מזה, לצורך של המבקש בזמן התארגנות להעתקת המוסך מזה. לעניין החלופה של סלילת מעבר זמני לשטח שלא הופקע, קבע בית המשפט כי " מוצע [ שהוועדה המקומית ] תבדוק עם יועצי התחבורה גם חלופות נוספות לרבות החלופה הנוספת המוצעת ע"י [ המבקש ] בתשובתו לתגובה. מומלץ לקיים פגישה של יועצי התחבורה עם ב"כ הצדדים ". המבקש לא השלים עם ההחלטה והגיש את בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה הוא חוזר על עיקר הטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי.
6.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. לעניין הארכת מועד הפינוי, אומנם לבית המשפט הקובע מועד בעניין מסוים סמכות טבועה לאפשר הארכתו של אותו מועד, אף אם מדובר במועד שקיבל תוקף של פסק דין, אולם סמכות זו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם מצא בית המשפט כי הארכת המועד נחוצה לשם מניעת אי-צדק משווע (ראו, למשל: רע"א 2623/21 ארטמיסיה כנסים ואירועים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים , פסקה 7 (20.4.2021); ב"ש 79/82 ישראל ארגמן חברה לבנין בע"מ נ' ברנפלד , פ"ד לו(2) 362, 364-363 (1982); בג"ץ 9949/08 חאמד נ' שר הביטחון , פסקה 18 (14.11.2016); ע"א 230/87 שקולניק נ' זכאי , פ"ד מו(3) 279, 286-284 (19.5.1992)). בענייננו, עיון בפסק הדין לפינוי מלמד כי בקביעת מועד הפינוי, בית המשפט נתן דעתו לא רק לאינטרס הציבורי שבקידום הפרויקט, אלא גם לצורך של המבקש בפרק זמן מסוים להתארגנות, ובכלל זה לפגיעה הכלכלית שעשויה להיגרם לו ככל שלא יינתן. לא שוכנעתי כי האיזון שנערך על ידי בית המשפט חורג ממתחם הסבירות, ובוודאי שהוא אינו עולה כדי "אי צדק משווע ". הדברים אמורים ביתר שאת שעה שמועד הפינוי נקבע במסגרת פסק דין שניתן על דרך הפשרה ללא הנמקות, אשר התערבותה של ערכאת הערעור בכגון דא מצומצמת למדי, ומוגבלת רק למקרים בהם פסק הדין שניתן איננו תואם את גבולות המוסכם או " חורג באופן קיצוני מגבולות הסבירות " (ע"א 4265/20 שיבולת חברה להנדסה ובניין בע"מ נ' הקודחים שבת בע"מ , פסקה 17 (8.7.2020); ראו גם ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה , פ"ד נג(1), 337, 345-344 (1999); רע"א 599/16 בקלה נ' בקלה , פסקה 2 (17.8.2016); רע"א 2873/18
שפר נ' מרום , פסקה 8 (22.5.2018); חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 514-513 (מהדורה שלישית, 2012). והשוו להיקף ההתערבות בפסק דין שניתן על דרך הפשרה עם הנמקות: ע"א 6780/19 מדינת ישראל נ' הסתדרות מדיצינית הדסה , פסקאות 26-21 (16.8.2020)).
7.
אף לעניין החלופה של הסדרת מעבר זמני לכלי רכב, אינני מוצא מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא. ראשית , אין זה ברור שההסדרה המבוקשת אפשרית מבחינה תכנונית; שנית , אף אם ההסדרה אפשרית, ספק אם היא תאפשר להמשיך ולהפעיל את המוסך במיקומו הנוכחי, וזאת בהינתן יתרת השטח שתיוותר לאחר פינוי השטח המופקע. מכל מקום, בית המשפט קמא המליץ בהחלטתו כי הוועדה המקומית תקיים בחינה נוספת של החלופות בסיוע יועצים תחבורתיים, ואף הציע כי תקוים פגישה בנדון. חזקה על הוועדה המקומית שככל שטרם פעלה על פי ההמלצה האמורה, תעשה כן בהקדם האפשרי.
8.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. משלא נתבקשו תגובות, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ט באייר התשפ"א (11.5.2021).
ש ו פ ט