רע"א 3088/13אברהם פלקסר נ. בנק דיסקונט למשכנתאות בע''מ

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד הרשמת א' נחליאלי-חיאט , שופטת), מיום 31.3.2013 בע"א 36066-10-11, שלפיו נדחה על הסף הערעור שהגיש המבקש בשל אי הפקדת עירבון. המבקש משיג גם על החלטת בית המשפט מיום 7.4.2013 שלא להיעתר לבקשתו לביטול פסק הדין.

2.

ביום 25.10.2011 הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דין שניתן בעניינו בבית משפט השלום. יחד עם הערעור הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה ועירבון. בהחלטת הרשמת א' נחליאלי-חיאט

מיום 26.3.2012 ניתן למבקש פטור מאגרה אך לא ניתן פטור מהפקדת עירבון, שהועמד על 4,000 ש"ח. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור (ע"א 35320-04-12). לאחר שערעורו נדחה ביום 31.5.2012 על ידי כבוד השופטת צ' צפת , פנה המבקש בבקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 5268/12). בקשה זו נמחקה ביום 29.10.2012 על ידי כבוד הרשם ג' שני , מאחר שהמבקש לא שילם אגרה (מופחתת) ולא הפקיד עירבון, אף לאחר שערעורו על החלטת הרשם ג' שני נדחה על ידי השופט ס' ג'ובראן

ביום 21.8.2012 (בש"א 5846/12). משכך, הפכה ההחלטה להפקיד עירבון חלוטה. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה להפקיד עירבון. בקשתו נדחתה ביום 21.2.2013. בפתח החלטה זו נקבע כי ככל שלא יופקד העירבון "תוך 20 ימים... יידחה הערעור ביום 17.3.2013 ללא שתישלח למבקש כל התראה וללא כל הודעה נוספת, אלא בהתאם להודעת המזכירות כי לא הופקד עירבון". במועד הנקוב בהחלטה הודיעה מזכירות בית המשפט לרשמת א' נחליאלי-חיאט כי העירבון לא הופקד. משכך, קבעה הרשמת א' נחליאלי-חיאט בפסק דינה מיום 31.3.2013 כי "נראה כי הגיעה העת לסיים את הליך הערעור וכאמור בהחלטותיי - אני דוחה את הערעור בהתאם לסמכותי על פי דין".

3.

המבקש הגיש בקשה דחופה לביטול פסק הדין. הרשמת א' נחליאלי-חיאט דחתה ביום 7.4.2013 את הבקשה. הרשמת ציינה כי המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר לאחר שההחלטה המקורית עברה את הביקורת של כל ערכאות הערעור האפשריות והפכה חלוטה. הרשמת הוסיפה כי על המבקש לעקוב אחר הבקשות שהוא מגיש, בוודאי כשמוגשת על ידו בקשה לעיון חוזר. הרשמת הוסיפה עוד כי ההחלטה בבקשה לעיון חוזר מיום 21.2.2013 נשלחה אליו כדין וכי המועד להפקדת העירבון חלף זה מכבר. בעקבות פסק הדין והחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין הגיש המבקש את הבקשה שלפניי.

4.

המבקש מבקש לבטל את פסק הדין ואת ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין, להחזיר את עניינו לבית המשפט המחוזי ולהורות לבית המשפט המחוזי לקיים דיון בערעור על החלטת הרשמת שעניינה הפקדת עירבון. לדברי המבקש, אם לא תתקבל בקשת רשות הערעור ייסתם הגולל על הערעור שהגיש נגד המשיב. המבקש מוסיף שבפרק הזמן של כשנה מאז הגיש את הבקשה לפטור מהפקדת עירבון ועד להגשת הבקשה לעיון חוזר חל שינוי לרעה במצבו הכלכלי: הוא פוטר מעבודתו והכנסתו היחידה כעת היא גימלה להבטחת הכנסה. המבקש טוען כי ההחלטה מיום 21.2.2013 לא הומצאה לו וכי רק מפסק הדין שהומצא לו ביום 2.4.2013 נודע לו על ההחלטה. לדבריו, אין ולא קיים אישור מסירה של ההחלטה ואף לא הודעה לפיה הדואר הוחזר ו"לא נדרש". לטענת המבקש, אין כל יסוד להטיל עליו חובה "לעקוב אחר הבקשות", ומשלא ידע שבקשתו לפטור נדחתה ונקבע מועד להפקדת עירבון, לא ניתן לומר שהמועד להפקדתו "חלף זה מכבר" או כי עבר "זמן מספיק" להפקדתו. המבקש טוען עוד כי אילו היה מקבל את ההחלטה מיום 21.2.2013 בזמן היה מגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה וכן ערעור על ההחלטה, כפי שאכן עשה לאחר שהומצאה לו ההחלטה. לכן, לדעת המבקש, אין ולא היה כל בסיס או הצדקה לדחיית ערעורו, ומשנדחה, היה על הרשמת לבטל את פסק הדין כפי שביקש. המבקש מציין כי הגיש ערעור על החלטת הרשמת מיום 21.2.2013, וכי ביקש לעכב את הדיון בערעור עד לאחר שתינתן החלטה בבקשת רשות ערעור זו (עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי ערעור זה נמחק על הסף ביום 23.4.2013 (כבוד השופטת ע' צ'רניאק , ע"ר 39230-04-13),

שכן נקבע כי ההחלטה עליה ביקש המבקש להשיג נבלעה בפסק הדין מיום 31.3.2013). המבקש מפנה לפסק דין שניתן בעניינו בבית משפט זה במסגרת הליך אחר: רע"א 121/12 פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע"מ

(4.6.2012), להלן: עניין פלקסר ), שלפיו התקבל הערעור שהגיש, ובית המשפט הורה שבית המשפט המחוזי ידון בערעור שהגיש על החלטת הרשם בבקשת הפטור מעירבון שהגיש. בהתאם, מבקש המבקש כי לא יישלל יומו בבית המשפט במקרה דנא.

5.

דין הבקשה להידחות. הזכות לערער על פסק דין מעוגנת בסעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה, וככזו יש להקנות לה משקל ניכר במלאכת האיזון כנגד האינטרסים המתחרים בה. עם זאת, היקפה של הזכות טרם הוכרע בפסיקתנו. יש הרואים בה "זכות מהותית" (רע"פ 3268/02 קוזלי נ' מדינת ישראל , פ"ד נז(2) 835, 843 (2003)), ויש הרואים בה "זכות חוקתית מוגבלת" (שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית –

מבוא ועקרונות יסוד 43-38 (מהדורה שנייה, 2008)) . אציין בהקשר זה כי השאלה אם דחיית ערעור מחמת אי הפקדת עירבון עלולה לפגוע באופן בלתי מידתי בזכות הערעור על פסק דין של ערכאה ראשונה הותרה בצריך עיון תוך ציטוט מדברי הנשיא (בדימוס) א' ברק , אשר קבע: "אפילו נאמר כי זכות הערעור נמנית עם הזכויות החוקתיות (ועל טענה זו רבים החולקים [...]) הרי גם זכות זו היא מסויגת והיא נשקלת כנגד עקרונות מערכתיים של יציבות וסופיות וכנגד זכויותיו של הצד שכנגד" (בש"א 3931/97 אפרים נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 5.8.1997); ראה עניין

פלקסר , פסקה 5).

6.

אכן, זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד במשפט, אך לצד זאת יש לזכור כי ניהול הליך משפטי כרוך בעלויות המוטלות הן על בעל הדין שכנגד והן על הקופה הציבורית. מוסד העירבון נועד להבטיח את הוצאותיו של המשיב בהלך הערעור ומהווה חלק בלתי נפרד מהערעור עצמו. זוהי מעין הגנה על בעל דין שזכה בדינו מפני ההשלכות הכלכליות הנובעות מקיומו של הליך משפטי נוסף (למשל, רע"א 9422/10 חטיב נ' אזברגה (14.3.2012)). על רקע דברים אלו יש לבחון את בקשת רשות הערעור שלפניי, כשנקודת המוצא היא ששיקול הדעת המוענק לבית המשפט בשאלה אם לחייב מערער בהפקדת עירבון הינו רחב, והשיקולים שעליו לשקול הם מצד אחד, כי אין לחסום בפני מערער את שערי בית המשפט רק משום שהוא דל באמצעים, ומצד שני, יש להבטיח שאם הערעור יידחה לא יצאו המשיבים נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם (למשל, 10216/02 ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (16.1.2003)).

7.

בהתחשב באמור לעיל, נדמה כי במקרה דנא המבקש מיצה את ההליכים בנוגע לחיובו בהפקדת ערבון מופחת. אף אם נכונה טענתו לפיה ההחלטה מיום 21.2.2013 לא הומצאה לידיו, יש לזכור כי המבקש השיג על עצם ההחלטה שחייבה אותו בהפקדת העירבון מיום 26.3.2012, כולל בפני בית משפט זה. בנוסף, משלא הפקיד את העירבון כנדרש וקיבל את פסק הדין הדוחה את ערעורו, הגיש בקשה לביטולו ובמקביל, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה מיום 21.2.2013. בנסיבות אלו ניתן למבקש יומו בבית המשפט ולא מצאתי מקום להתערב בפסק הדין הדוחה את ערעורו בשל אי הפקדת העירבון, ולא בהחלטת בית המשפט שלא לבטל את פסק הדין. משכך, דין הבקשה להידחות. למעלה מן הצורך אוסיף כי המבקש הוא בעל דין חוזר ונשנה, המגיש הליכים רבים בערכאות השונות, כולל בית משפט זה, הכוללים בקשות לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. קבלת בקשותיו כולן משמעותה היא אפוא העמסת ההוצאות הכרוכות בהליכים הרבים על מערכת המשפט ועל בעלי הדין שכנגד. אציין כי בתי המשפט השמיעו לא פעם ביקורת על דרך ההתנהלות של המבקש ועל ניצול לרעה של ההליכים (ראו למשל ע"א 7699/11 פלקסר נ' ברנדס (15.12.2011)). על המבקש לכלכל צעדיו ולפעול בהתאם להחלטות הניתנות בעניינו ובזמנים הנקובים בהן, לחסוך מזמנו של בית המשפט ולחסוך לעצמו התדיינויות מיותרות והוצאות.

כאמור, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.