רע"א 3142/07 יצחק ממיה נ. רומה אפרתי

א.

כל הבקשות דנא עניינן אחד – עיכוב ביצועו של פינוי בכפר שלם בתל-אביב. סגנית הנשיא גרסטל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בהחלטות מיום 27.3.2007 ומיום 29.3.2007, התנתה עיכוב הפינוי בהפקדת סך 100,000 ש"ח (על-ידי כל המבקשים יחדיו).

ב.

(1)

הבקשה ברע"א 3098/07, על-ידי חמישה מבקשים, הוגשה ביום 4.4.2007. נטענו בה טענות לגוף פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב מיום 24.11.2005, המצוי בערעור בבית המשפט המחוזי. בהחלטת השופטת חיות - שהתיק הובא בפניה בתורנות במהלך חול המועד - מיום ההגשה 4.4.2007, נתבקשה תגובה בתוך 14 יום (לרבות ימי פגרה) וניתן צו עיכוב ארעי. ביום 11.4.2007 הוגשה תגובת המשיבה יחד עם בקשה לביטול צו העיכוב הארעי, וכן הוגשה בקשה נוספת למתן החלטה ב-12.4.2007. נמסר בתגובה, כי הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית משפט השלום ביום 20.3.2007, ערב פינוי מתוכנן (לאחר שפסק הדין נשוא הערעור ניתן כאמור ביום 24.11.2005, הערעור הוגש ביום 12.1.2006 ותיק הוצאה לפועל נפתח בנובמבר 2006). נטען גם כי תכנון הפינוי נעשה מזמן ומצריך הוצאות גבוהות.

(2)

הבקשה ברע"א 3149/07, מאת שמונה מבקשים, הוגשה לראשונה ביום 8.4.2007, אף כי העותק שבפני הוא מיום 10.4.2007, ובו טענות באשר ללוח הזמנים לפינוי ובאשר להתנאת העיכוב בסך כולל של 100,000 ש"ח. השופטת חיות ביקשה פרטים נוספים (החלטה מיום 8.4.2007). לאחר שאלה נמסרו, ניתנה החלטה ביום 9.4.2007 ובה צו ארעי הקובע הפקדה של 50,000 ש"ח כתנאי לפינוי. יצוין כי צו זה ניתן בלא שהיתה בידיעת השופטת בנסיבות ימי החג התמונה כולה, והעובדה שסכום 100,000 ש"ח הושת כתנאי לעיכוב על כל המערערים בבית המשפט המחוזי (הנתבעים בבית משפט השלום) יחד. בתגובת המשיבה מיום 11.4.2007 ובבקשה נוספת מטעמה מיום 12.4.2007 נטענו טענות דומות לאמור בתגובתה ברע"א 3098/07.

(3)

רע"א 3142/07 הוגשה ביום 8.4.2007 מטעם שני מבקשים. נתבקשה (בהחלטת השופטת חיות מאותו יום) תגובה בתוך שבעה ימים.

(4)

ביום 12.4.2007 הובאה לפני הבקשה ברע"א 3251/07, שהוגשה באותו יום מטעם שבעה מבקשים (כולל המבקשים ברע"א 3142/07). אף בקשה זו חסרה תשתית עובדתית מלאה, כרע"א 3177/07; פסק הדין עליו הוגש הערעור לא צורף (גם בבקשות אחרות), ולא היתה נהירה מהות הערעור לאשורה.

(5)

לשלמות התמונה אציין, כי ברע"א 3177/07 (שהוגשה מטעם שלושה מבקשים) מיום 10.4.2007 ניתנה החלטתי ביום 11.4.2007. לא ידעתי אז על קיום הבקשות שקדמו וההחלטות שניתנו בהן.

ג.

ההחלטה ניתנת בכל ארבע הבקשות שבכותרת יחדיו. לא ראיתי מקום להמתין בנסיבות כיוון שנמסר כי הפינוי קבוע לימים 17.4.07-15.4.07.

ד.

ראשית, לאחר העיון סבורני שכדי להצליח בערעור על המבקשים לחלוף על פני משוכה גבוהה מאוד וסיכויי הערעור בעייתיים. שנית, בהחלטתי ברע"א 3177/07 ציינתי כי עיכוב הביצוע הותנה בהפקדת 100,000 ש"ח על-ידי כלל המבקשים יחדיו, וכעולה מהחלטתה של סגנית הנשיא גרסטל מיום 29.3.2007 מדובר בכ-20 מבקשים. בפועל, כעולה מן המבוקש שבפני במקובץ, המדובר ב-20 מבקשים (רובם הם הנתבעים בפסק הדין של בית משפט השלום מיום 24.11.2005 נשוא הערעור בבית המשפט המחוזי, שנתקבל אצלנו לאחר פניה למזכירות בית המשפט המחוזי, ולא אוכל להידרש כדבעי להיעדרם של הנתבעים 18,14,6,5 שם ולהיווספות המבקשים שלום חבני ודוד בלסי). בנסיבות אלה, סכום ההפקדה הנדרש מכל אחד מן המבקשים, כפי שצויין בהחלטה ברע"א 3177/07, אינו נראה על פניו מופרז (גם אם בחלק מן המקרים המדובר בבני משפחה אחדים).

ה.

לכן לא אוכל להיעתר לבקשות. לשם עיכוב הביצוע ולהבטחת הוצאות הפינוי יפקידו המבקשים, בהתאם למספריהם בכל תיק בהתאמה, את הסכומים שנקבעו על-ידי סגנית הנשיא גרסטל, קרי 5,000 ש"ח לכל אחד מן המבקשים, וזאת עד יום 16.4.2007 בשעה 13:00. נוכח כל האמור, אין ההחלטה הארעית באשר להפקדת 50,000 ש"ח עומדת עוד. הצוים הארעיים יעמדו בתוקפם עד להפקדה, וייבטלו במועד האמור – 16.4.2007 בשעה 13:00 – לגבי מי שלא יפקיד את הסכום שנקבע. סברתי תחילה להחיל החלטה זו גם על המבקשים ברע"א 3177/05, אך הם לא היו צד לתיק נשוא הערעור.