רע"א 3145/22זיפ יהלומים בע"מ נ. שכטר יהלומים

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח ) מיום 13.3.2022 בת"א 26149-10-21, בו נדחתה בקשת המבקשים לביטול פסקי בוררות שניתנו על ידי בוררים ממוסד הבוררות של בורסת היהלומים הישראלית בע"מ (להלן: בורסת היהלומים ).

1.

מבקשת 1 (להלן: המבקשת ) היא חברה הפועלת בעסקי היהלומים, ומבקשים 3-2 הם בעלי מניותיה. המשיבה גם היא חברה העוסקת ביהלומים. בין המבקשים למשיבה התגלעו מחלוקות שמקורן בפירוקה של חברה נוספת מתחום היהלומים, חברת ז. שניידר חברה ליהלומים בע"מ (להלן: שניידר ). בעקבות המחלוקות הגישו הצדדים תביעות הדדיות שהתבררו בהליך בוררות לפני מותב הבוררים איתן כהן ודב לביא בליויס ממוסד הבוררות של בורסת היהלומים.

2.

ביום 29.10.2019 ניתן על ידי מותב הבוררים פסק בוררות בו התקבלה תביעת המשיבה ונדחתה תביעת המבקשים, תוך חיוב המבקשים לשלם למשיבה סך של 150,000 דולר ארה"ב (להלן: פסק הבוררות בערכאה הראשונה ). המבקשים הגישו ערעור על פסק הבוררות, וזה נדחה ביום 1.9.2021 על ידי מותב הבוררים יאיר וולקר, גיל פוס ואורית זיקרי בקבעם כי אין מקום להתערב בפסק הבוררות בערכאה הראשונה (להלן: פסק הבוררות בערכאה השנייה ).

3.

המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסקי הבוררות. נטען, בתמצית, כי תביעת המשיבה נגד המבקשים מבוססת על טענה לקיומו של חוב של שניידר כלפי המשיבה, אולם בהליכים שנוהלו בין המשיבה לשניידר נקבע בבירור כי אין כל חוב שכזה. בהקשר זה התבססו המבקשים על דחיית תביעת חוב שהגישה המשיבה נגד שניידר, וכן על מחיקת תביעה אזרחית שהגישה המשיבה נגד בעל המניות בשניידר. על רקע זה נטען כי יש להורות על ביטול פסק הבוררות, מכוח עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(9) לחוק שעניינה בפסק הנוגד את תקנת הציבור, ועילת הביטול הקבועה בסעיף 24(10) לחוק שעניינה בקיומה של עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד. עוד נטען, בנוגע לסכום שנפסק לטובת המשיבה, כי במהלך דיוני הבוררות הן בערכאה הראשונה והן בערכאה השנייה עשו הבוררים שימוש במילה "קנס", שעה שכלל לא התבקש סעד שכזה בתביעה נגד המבקשים; שבבורסת היהלומים נהוג לפסוק "קנס" לטובת הבורסה ליהלומים ומוסדותיה ולא לצד שכנגד; ושהמבקשים כבר חויבו בתשלום קנס במסגרת דין משמעתי שנוהל בעניינם. על רקע זה טענו המבקשים כי יש להורות על ביטול פסק הבוררות גם מכוח עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(3) לחוק, שעניינה חריגת הבוררים מסמכותם.

4.

ביום 13.3.2022 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הביטול והורה על אישור פסק הבוררות בערכאה השנייה. נקבע כי המבקשים לא הוכיחו קיומו של השתק פלוגתא שיש בכוחו לחסום את המשיבה מלהעלות טענות בנוגע לנזקים שנגרמו לה על ידי שניידר, שכן בהליכים אליהם הם הפנו לא ניתנה קביעה פוזיטיבית בדבר היעדר חוב של שניידר כלפי המשיבה. בכל הנוגע לטענה לחיוב בקנס, נקבע כי התייחסותם של הבוררים בדיון לפיצוי כמעין "קנס" אינה משנה ממהותו כחיוב אזרחי בגין עוולה אזרחית, שנפסק על דרך האומדנא בהתאם לסמכות הבוררים.

5.

מכאן הבקשה שלפנַי. המבקשים שבו וטענו כי אין בסיס לקיומו של חוב של שניידר כלפי המשיבה, נוכח דחיית תביעת חוב שהגישה המשיבה נגד שניידר, ובשל מחיקת התביעה האזרחית שהגישה המשיבה נגד בעל המניות בשניידר. עוד נטען כי שגה בית המשפט בקבעו כי לא ניתנה קביעה פוזיטיבית לפיה אין לשניידר חוב כלפי המשיבה. מכל מקום, הבוררים כלל לא נדרשו בפסק הבוררות לטענות המבקשים בהקשר זה ודי בכך כדי להביא לביטול פסק הבוררות. שגיאה מהותית נוספת שנפלה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, היא העובדה שבית המשפט יצק לתוך פסק הבוררות דברים שלא נאמרו בו בנוגע לסכום שעל המבקשים לשלם למשיבה, שכן פסק הבוררות אינו קושר בין סכום זה לבין ראש נזק מסוים וכלל לא דן בנזק כלשהו שנגרם. לעמדת המבקשים, ישנה חשיבות רבה בבירור הבקשה הנובעת מכך שמדובר בפסק בוררות שניתן על ידי מוסד בוררות מהגדולים בישראל, ותוצאת הערעור יכולה לשמש כמורה דרך לאופן בו צריכים להתנהל הליכי בוררות. הבקשה גם מעוררת שאלה משפטית עקרונית הנוגעת לחשש ממתן פסקי דין סותרים בערכאות מקבילות. כמו כן, פסקי הבוררות יוצרים עיוות דין ממשי שכן הם מחייבים את המבקשים לפצות את המשיבה בגין נזק שכלל לא נתבע וכלל לא נגרם לה.

6.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. רשות ערעור בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים בלבד בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר הדבר נדרש משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (ראו לדוגמה לאחרונה: רע"א 2906/22 שכטר נ' חברי קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" , פסקה 6 (11.5.2022); רע"א 1941/22 לים בע"מ נ' סקאל טויס בע"מ , פסקה 5 (30.3.2022)). דברים אלה נכונים בפרט בבקשות הנסובות על החלטות שעניינן אישור או ביטול פסק בוררות (רע"א 98/22 החאן אילת בע"מ נ' גני דוד אילת בע"מ , פסקה 12 (18.1.2022); רע"א 8625/21 רבינוביץ נ' אברהם , פסקה 6 (22.12.2021)). הבקשה שלפנַי, הנטועה כולה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, אינה באה בגדרם של המקרים המצדיקים התערבות. לא מצאתי כי הבקשה מעוררת שאלה עקרונית כלשהי המצריכה בירור, כאשר אין בעובדה שמדובר בפסקי בוררות שניתנו על ידי המוסד לבוררות של הבורסה ליהלומים כשלעצמה כדי לשוות לבקשה נופך עקרוני. כמו כן, לא שוכנעתי כי נגרם למבקשים עיוות דין, ודאי לא במידה המצדיקה מתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.