רע"א 3148/05 אילנה רונן נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

1.בפני שאלת פסיקת הוצאות בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בבקשת רשות ערעור על החלטה שלא ליתן צו מניעה זמני בהליך בו נתבקש סעד הצהרתי בדמות צו הקובע את בטלות המשכנתא שרבצה על בית המבקשים, ואשר אותה ביקש המשיב לממש. משניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הבקשה לצו הצהרתי, התייתר ההליך שבפנינו, והמבקשים ביקשו למוחקו בלא חיוב בהוצאות, וזאת בשל מצבם הכלכלי של המבקשים, שבשלב זה אף איבדו את ביתם. ביום 20.7.05 הוריתי על מחיקת ההליך. נותרה אפוא שאלת ההוצאות.

2.המשיב התנגד לבקשה שלא ייפסקו הוצאות. לטענתו, ההליך נגוע בחוסר תום לב מצד המבקשים, אשר ניהלו הליכים משפטיים מקבילים רבים, יקרים וחסרי טעם על מנת למנוע את מימוש המשכנתא. נטען כי מצבם הכלכלי של המבקשים אינו רלוונטי לשאלת פסיקת ההוצאות. עוד נטען כי בהליך שבכותרת לא ניתן פטור מעירבון, וכי המבקשים שילמו שכרו של עורך דין לצורך ההליכים. נתונים אלה, בהתווסף לכך שנוהלו הליכי סרק רבים, מביאים לידי מסקנה כי מן הדין לחייבם בהוצאות.

3.מבחינת הבקשה וטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. לעניין המצב הכלכלי, כבר בהחלטתי לעניין העירבון (מיום 16.6.05) קבעתי כי קיים קושי בקבלת הטענות בגין מצב זה, נוכח היות המבקשים מיוצגים על ידי עורך דין פרטי, וכן לאור נתונים נוספים שהוזכרו שם, שאף הובילו לחיוב המבקשים בהוצאות בגין עצם הבקשה לפטור מערבון. כמו כן, אין ספק כי ההליך גרם למשיב הוצאות. עם זאת, לאור כלל נסיבות ההליך, ומשלא פורטו ההוצאות ושכר הטרחה שהוצאו בפועל על ידי המשיב, נקבע בזאת כי המבקשים ישאו בשכר טרחת המשיב בסך 10,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.