רע"א 3150/08 גינות לאה בע"מ נ. בנק מזרחי - טפחות בע"מ

1.

בפניי בקשה לשינוי התנאים שנקבעו בהחלטתו של חברי, השופט א' גרוניס, לעיכוב הליכי מימוש משכנתה על דירות של המבקשים (החלטה מיום 27.8.08).

2.

בין המבקשים לבין המשיב מתנהלת התדיינות משפטית ארוכה ורבת הליכים בנוגע למימוש משכנתה לטובת המשיב על נכסים שבבעלות המבקשים. השתלשלות ההליכים בפרשה פורטה בהחלטתי מיום 29.5.06 בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בגדרו של ע"א 2722/06 ואיני רואה צורך לחזור על הדברים. בקצירת האומר יוזכר, כי המבקשים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בה ביקשו להצהיר כי למשיב אין זכות לממש שטר משכנתה על נכסיהם אשר בקשה למימושו הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי דחה את התובענה מחמת אי התייצבותו של המצהיר מטעמם של המבקשים. על כך הגישו המבקשים ערעור (ע"א 2722/06). בגדר

הערעור הוגשה בקשה ל"עיכוב הליכים", אשר הייתה למעשה בקשה למתן סעד זמני בערעור. בהחלטתי הנזכרת מיום 29.5.06 קיבלתי את הבקשה למתן סעד זמני בערעור באופן חלקי, כך שעוכבו הליכי המימוש על שלוש דירות בהן גרים המבקשים. כתנאי לעיכוב נדרשו המבקשים להפקיד עירבון בסך 150,000 ש"ח בנוסף לעירבון בסך 300,000 ש"ח אשר הופקד לפי החלטה קודמת. כלומר, כתנאי לעיכוב הליכי המימוש נדרשו המבקשים להפקיד עירבון בסך כולל של 450,000 ש"ח. ביום 11.6.07 קיבל בית משפט זה את ערעור המבקשים והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיינתן פסק דין לגופה של התובענה. המבקשים פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב הליכי המשכנתה. בית המשפט המחוזי קבע, בהחלטה מיום 31.3.08, כי הליכי המשכנתה יעוכבו תמורת הפקדת עירבון של 450,000 ש"ח, בציינו שהנסיבות שנשקלו בעבר לא נשתנו.

3.

על ההחלטה להתנות את עיכוב הליכי המשכנתה בהפקדת עירבון בסך 450,000 ש"ח הוגשה בקשת רשות ערעור (רע"א 3150/08). בבקשה נטען כי הנסיבות השתנו, שכן הערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל. כמו כן נטען, כי מצבם של המבקשים קשה וכי כל התניה של עיכוב הליכי המימוש בהפקדה כספית הינה בבחינת השלכתם לרחוב. בהחלטה מיום 27.8.08 קיבל חברי, השופט א' גרוניס, את הבקשה לרשות ערעור באופן חלקי, כך שסכום העירבון אותו יידרשו המבקשים להפקיד יועמד על 300,000 ש"ח. נקבע, כי "האיזון הראוי בין זכויות בעלי הדין מחייב צמצום סכום העירבון בו חויבו המבקשים כתנאי להמשך עיכוב הליכי מימוש המשכנתה" (פיסקה 5 להחלטה). את סכום העירבון נדרשו המבקשים להפקיד עד ליום 23.10.08.

4.

עתה מונחת בפניי בקשה מטעם המבקשים מיום 7.10.08 להמרת התנאי של הפקדת 300,000 ש"ח בערבות עצמית של המבקשים לסכום האמור. לטענת המבקשים, אין להם יכולת כלכלית להפקיד את הסכום שנקבע. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי מצבם הרפואי קשה וכי אי היעתרות לבקשה משמעותה השלכתם לרחוב. המשיב הגיש, בלא שהתבקש, תגובה לבקשה. לטענת המשיב, לא היה כל שינוי נסיבות מאז ניתנה החלטתו של השופט גרוניס , אשר הביאה בחשבון את מצבם הכלכלי של המבקשים. המשיב מציין עוד, כי לפי החלטתו של הרשם י' מרזל מיום 11.12.07, קיבלו המבקשים לידם סכום של 420,000 ש"ח מתוך העירבון שהופקד בגדר הערעור כתנאי לעיכוב הליכי המשכנתה. עוד נטען, כי הדירות נשוא הבקשה הינן דירות פאר וכי בחלק מהן המבקשים כלל לא מתגוררים.

5.

דין הבקשה להידחות. טענותיהם של המבקשים בנוגע למצבם הכלכלי והרפואי הועלו עוד במסגרת הבקשה לרשות ערעור. כפי שניתן להיווכח מהחלטתו של חברי, השופט א' גרוניס, טענות אלו היו לנגד עיניו והם היוו חלק מהאיזון שבגדרו הוחלט על הפחתת סכום העירבון. מאז מתן ההחלטה לא חל שינוי נסיבות אשר יצדיק עריכת איזון חדש. הבקשה הנוכחית אינה אלא ניסיון להשיג על החלטתו של חברי, ולכך אין מקום. זאת ועוד, החלופה אותה הציעו המבקשים אינה מספקת, בלשון המעטה. המבקשים מעידים על עצמם כי הם חסרי יכולת כלכלית. בנסיבות אלו ניתן לתהות מה ערך יש למתן ערבות עצמית. בוודאי שאין מדובר בחלופה השקולה, ולוּ בקירוב, להפקדת עירבון.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. משהוגשה תגובת המשיב בלא שזו התבקשה, אין צו להוצאות.