פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3189/19
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשים:
1. יוסף גולן
2. מאירה גולן
נ ג ד
המשיבים:
1. מאיר ורבר
2. חדוה ורבר
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 1.5.2019 בת"א 47213-03-18 שניתנה
על ידי כבוד השופט אברהם יעקב
בשם המבקשים:
עו"ד נעה ברגר יוניוב
בשם המשיבים:
עו"ד דוד איזק
פסק-דין
לפניי
בקשת רשות לערער על החלטה
של בית המשפט המחוזי מרכז–לוד (כב' השופט אברהם יעקב ) מיום 1.5.2019 שלא לזמן עד לעדות בתובענה שהגישו המשיבים (להלן: " ורבר ") נגד המבקשים (להלן: " גולן ").
1.
לגולן דירה בעיר אלעד (להלן: הדירה ). ביום 3.8.2016 חתמו גולן על חוזה למכירת הדירה לוורבר תמורת 1,190,000 ש"ח (להלן: החוזה ). ורבר העבירו לגולן סך של 710,000 ש"ח מתוך התמורה, והפקידו את יתרת התשלום בנאמנות אצל בא כוחם. ביום 21.3.2018 הגישו ורבר נגד גולן תובענה שעיקרה אכיפת החוזה. לטענת ורבר, גולן לא רשמו במרשם המקרקעין את הדירה על שם ורבר, ולא העבירו לרשותם את החזקה בדירה. גולן טענו בכתב ההגנה שבחוזה לא נקבע מועד למסירת הדירה, ולכן יש למחוק את התובענה על הסף. הם הוסיפו שוורבר ידעו עוד לפני חתימת החוזה שעל הדירה רובצים עיקולים, ושגולן נדרשים לשלם סכומי כסף לכיסוי חובות.
2.
במהלך הדיונים בתיק טענו גולן שמטרת העסקה כולה הייתה גיוס כספים כדי לשלם חובות על דירת המגורים שלהם (שאינה הדירה מושא החוזה). ביום 19.12.2018 קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופט אילן ש' שילה ) את רשימת הפלוגתות בין הצדדים (כפוף לפרשנות שייתן בית המשפט לחוזה): האם החוזה כולל אפשרות לגולן לחזור בהם מהעסקה, אם לא יהיה בה די "להצלת" דירת המגורים שלהם; האם יש הסכמות מחוץ לחוזה שמאפשרות לגולן לבטל את החוזה בנסיבות האמורות; צוין שהצדדים מסכימים שעל ורבר להוכיח את תביעתם, ושאם גולן לא יצליחו להוכיח הסכמות כאמור בפלוגתות, יזכו ורבר בתביעה. בית המשפט קבע מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית והורה כי עֵד שלא יגיש תצהיר עדות ראשית, לא יורשה להעיד, אלא אם כן תוגש בקשה מנומקת להעיד אותו.
3.
ביום 7.4.2019, כשבוע וחצי לאחר שהגישו תצהירי עדות ראשית, ביקשו גולן שבית המשפט יזמן לעדות את מר שלום פרסטר (להלן: פרסטר ). לטענתם, פרסטר הציע להם למכור את הדירה כדי להשיב את דירת המגורים, התקשורת בין ורבר לגולן הייתה באמצעותו בלבד, והרוכש האמיתי הוא רב פלוני בירושלים. באותו יום דחה בית המשפט המחוזי (השופט שילה ) את הבקשה משום שהוגשה באיחור, ומשום שאין עולה ממנה מה נעשה כדי לקבל תצהיר עדות ראשית מפרסטר. בדיון ביום 1.5.2019 טענו גולן שהחוזה הוא הסכם למראית עין, שכל תכליתו "להציל" את דירת המגורים על דרך של הזרמת כסף לגולן, ושקיום החוזה היה תלוי באותה "הצלה". באי הכוח של גולן הבהירו שניסו ליצור קשר טלפוני עם פרסטר אך לא נענו, ושעדותו חיונית להוכחת טענותיהם. לאחר שנשמעו עדי הצדדים בתובענה, החליט בית המשפט המחוזי (השופט יעקב ) שהטענה בדבר חוזה למראית עין אינה עולה מכתבי הטענות של גולן ומתצהירי העדות הראשית, ולכן היא מהווה הרחבת חזית אסורה. זאת ועוד, הטענה מנוגדת לעדות המבקש 1, שלפיה עד לשלב מסוים היה החוזה תקף. לפיכך נקבע כי עדותו של פרסטר התבקשה בקשר לעניין המהווה הרחבת חזית, ועל כן אין טעם לזמן אותו. לפיכך דחה בית המשפט את הבקשה לזימון עד, והורה לצדדים להגיש סיכומים.
4.
על החלטה זו מבקשים גולן רשות לערער. לגישתם, לאחר שנשמעו העדים בבית המשפט המחוזי, התברר שפרסטר הוא עד מכריע. עדותו, כך נטען, נחוצה כדי שבית המשפט יעמוד על זהות הצדדים האמתיים לעסקה, ועל אומד דעתם לגביה. גולן סבורים שבקשתם נדחתה מטעם דיוני בלבד של הרחבת חזית, בניגוד לצורך לגלות את האמת. ורבר השיבו לבקשת הרשות לערער. הם מציינים שבכתבי בית הדין ובתצהירי העדות הראשית גולן לא העלו גרסה של חוזה למראית עין, ולכן העלאת טענה זו היא בגדר הרחבת חזית. עוד ציינו כי ממילא גרסה זו אינה מוכחת. ורבר טוענים שפרסטר אינו צד לחוזה, ולכן אין טעם להעיד אותו, ושהבקשה להעיד אותו הוגשה בניגוד להחלטות בית המשפט קמא ולרשימת הפלוגתות, בשיהוי ובלי הסבר מה עשו גולן כדי לנסות לגבות תצהיר מפרסטר. גולן היו רשאים להגיב לתשובה עד ליום 29.5.2019, אולם לא עשו כן.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובנספחיהן, הגעתי למסקנה שיש מקום לתת רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור. כידוע, החלטות בעניין זימון עדים הן החלטות דיוניות מובהקות, המצויות בליבת שיקול הדעת המסור לערכאה המבררת. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהן, אלא במקרים חריגים (רע"א 7998/18 כהן נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פסקה 12 (5.3.2019)). עם זאת, במקרה בו עסקינן סברתי כי יש מקום להיענות לבקשה, ואפרט בקצרה את טעמיי. מדובר בעד שאין חולק על כך שהייתה לו מעורבות משמעותית בקשירת העסקה (שימש כמתווך במסגרתה), ואשר יתכן כי יוכל לשפוך אור על המחלוקות העובדתיות שבין הצדדים. זאת ועוד, גולן הבהירו כבר במועד הגשת תצהיריהם כי בכוונתם לזמן את פרסטר לעדות, והגישו בסמוך לכך (ובמועד שאפשר זימון העד לדיון ההוכחות) בקשה מסודרת בעניין זה, במסגרתה הבהירו כי מדובר בעד שניתק קשר עימם, וממילא אינו מצוי בשליטתם. מאותו מועד ואילך עמדו גולן על דרישתם לזימון העד, ולא חזרו בהם ממנה בשום שלב. במצב דברים זה לא הייתה הצדקה שלא לזמן את פרסטר לעדות. בנוסף, ההנמקה שנתן בית המשפט קמא להחלטתו שלא לזמן את העד אינה משכנעת. אכן, יתכן כי קו הטיעון לפיו המדובר בחוזה למראית עין הוא בגדר הרחבת חזית (ובעניין זה אני נמנע מלטעת מסמרות), ואולם גם אם נתעלם מקו טיעון זה, עדיין עשויה להיות לעדותו של פרסטר חשיבות לצורך בירור הפלוגתות שהוגדרו על ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 19.12.2018, וממילא לא ניתן לקבוע בשלב זה כי אין היא רלוונטית להכרעה בתיק. במכלול נסיבות זה: בקשה שהוגשה במועד, אשר המבקש עמד עליה, המתייחסת לזימון עד רלוונטי, אשר נדחתה מטעם בלתי מספק, סבורני כי עשיית צדק דיוני מחייבת להיענות לבקשה, ולאפשר את זימון העד.
6.
לאור האמור, יקבע בית המשפט קמא מועד נוסף להוכחות בעיתוי קרוב, וככל הניתן במהלך שנת המשפט הנוכחית, ויזמן אליו את מר שלום פרסטר כעד מטעם גולן. בית המשפט קמא יקבע את הסידורים הנוגעים לזימון העד ולחקירתו. לאחר חקירת העד תינתן לצדדים אפשרות להשלמת סיכומים קצרה, בכתב או בעל פה, בהתאם להנחיות שיינתנו על ידי בית המשפט קמא.
7.
במכלול הנסיבות, לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות בבקשה זו.
ניתנה היום, ג' בסיון התשע"ט
(6.6.2019).
ש ו פ ט