רע"א 32153-08-24 רע"א 32153-08-24

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ה' אסיף) בפש"ר 7367-12-10 מיום 21.07.2024. בגדרה, בית המשפט הורה לחברת אלטשולר שחם בע"מ (להלן: אלטשולר) להעביר את הכספים הצבורים לטובת המבקשת בקרן ההשתלמות הרשומה על-שמה (להלן: קרן ההשתלמות), לידי משיב 1 (להלן: עו"ד קאופמן או הנאמן).

רקע והשתלשלות העניינים

1.ביום 06.12.2010 הגישה המבקשת בקשה לפני בית משפט קמא, למתן צו כינוס ולהכרזתה כפושטת רגל. בגדרה של הבקשה, הצהירה המבקשת כי למעט חשבון בבנק שבבעלותה, אין ברשותה 'חשבנות בנק וביטוחים' אחרים, לרבות חסכונות וקופות גמל. ביום 19.01.2011 בית המשפט נעתר לבקשה והוציא לפניו צו כינוס, בגדרו הושת על המבקשת צו תשלומים חודשי בסך של 1,200 ש"ח (להלן: צו הכינוס). יוער, כי לאחר מכן, ביום 19.12.2013 צו התשלומים הופחת לסך של 400 ש"ח. להשלמת התמונה יצוין, כי בהחלטת בית המשפט מיום 14.12.2011 הוכרזה המבקשת כ'פושטת רגל' ועו"ד קאופמן מונה על-ידי בית המשפט לשמש כנאמן.

2.ביום 17.12.2017, לאחר שהתברר לנאמן כי לזכותה של המבקשת נצברו כספים אצל פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ (להלן: פסגות); מנורה מבטחים ביטוח בע"מ; ומגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ (להלן ביחד: הגופים המוסדיים), הוגשה מטעמו בקשה לבית משפט קמא. במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 85(א1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל), ולהורות לגופים המוסדיים להעביר לידיו כנאמן את הכספים המצויים ברשותן, אשר נצברו לזכותה של המבקשת. בו ביום בית המשפט נעתר לבקשתו. כבר עתה יובהר, כי במסגרת בקשה זו, הנאמן לא התייחס לקרן ההשתלמות, ובית המשפט לא התבקש לעשות שימוש בסמכותו ביחס אליה. בהקשר זה, ולמען שלמות התמונה, יצוין כי הנאמן הבהיר בתשובתו לבקשה זו כי "כידוע העיקול או ליתר דיוק ההערה על הליכי פשיטת הרגל של החייבים, נשלחת באופן אוטומטי על ידי כונס הנכסים הרשמי לכל הגופים הפיננסיים באמצעו מדיה מגנטית, ואין כל דרך לדעת האם 'נתפסו' נכסים כלשהם של החייבים אלא במידה ומתקבלת הודעה ממחזיק הכספים על תפיסתם. על כן יתכן מצב בו נרשם עיקול אך לא נשלחה הודעה לנאמן על ידי מחזיקי הכספים וכך אין לנאמן שום דרך לדעת על קיומם".

3.לנוכח עמידתה של המבקשת בדרישות התשלום מטעם הנאמן, הוגש ביום 10.01.2019 מתווה מוסכם מטעם הצדדים לסיום הליך פשיטת הרגל. ביום 25.01.2019 בית המשפט אישר את המתווה המוסכם, ודיון בנדון נקבע ליום 05.05.2019. ביום 29.04.2019, ולקראת אותו דיון, הנאמן הגיש תסקיר מטעמו. במסגרת התסקיר, עמד הנאמן על הכספים שהצטברו בקופת פשיטת הרגל עד לאותו מועד; על התנהלות המבקשת ממועד מתן צו הכינוס; ועל נכסיה. בהקשר זה יצוין, כי קרן ההשתלמות לא נזכרה בתסקיר. בהמשך לכך, ונוכח הסכמת הצדדים לסיום הליך פשיטת הרגל במתווה שהוצע על-ידם, ביום 29.05.2019 הגיש הנאמן "הודעה על הסכמה [כולל הסכמת הכנ"ר] – בדבר התנאים לסיום תיק פשיטת הרגל". במסגרת הודעה זו צוין כי מספר קופות גמל, אשר פורטו בתסקיר שהוגש מטעם הנאמן ביום 29.04.2019, לא ניתנות למימוש. לכן, הוסכם כי הכספים הצבורים בקופות גמל אלה לא יועברו לקופת פשיטת הרגל.

4.ביום 12.06.2019, לאחר שהמבקשת שילמה את התשלומים שהיה עליה לשלם בהתאם להסכמת הצדדים, הגיש הנאמן בקשה למתן צו הפטר; וביום 13.06.2019 ניתן למבקשת הפטר חלוט מחובותיה (להלן: צו ההפטר). במסגרת סעיף ו' לצו ההפטר נקבע כי:

"כל נכס, כספים וזכויות השייכים לחייב מכל מקור שהוא [לרבות כספים בחב' הביטוח, זכויות להחזיר מס וכד'] ולא דווח על-ידי החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל, יועברו לקופת פשיטת הרגל במלואם מיד עם גילויים, בין אם התגלו לאחר תכנית הפירעון או לאחר סיום ביצועה ואף לאחר קבלת הפטר חלוט".

5.ביום 11.09.2019 הגיש הנאמן "בקשה לאישור חלוקת דיבידנד ולתשלום שכר טרחה – בהסכמת הכונס הרשמי". במסגרת בקשה זו צוין כי "בתאריך 13.06.2019 הופטרה החייבת מחובותיה". ביום 24.09.2019 אושרה בקשת הנאמן על-ידי בית המשפט.

6.כחמש שנים לאחר שניתן צו ההפטר, נודע למבקשת כי עדיין מוטל עיקול על קרן השתלמות. בעקבות כך, ביום 12.05.2024 הגישה המבקשת, שלא הייתה מיוצגת, בקשה, בגדרה התבקש בית המשפט להסיר את העיקול האמור. בהחלטת בית המשפט מיום 13.05.2024 נקבע, כי הנאמן יגיש את התייחסותו לבקשה זו, תוך שהוטעם כי "על פניו הכספים (כולם או חלקם) אמורים להיות מוקנים לקופה לאור המפורט בצו ההפטר". ואכן, בתגובת הנאמן מיום 03.06.2024, נטען כי כספים אלה שייכים לקופת פשיטת הרגל וזאת משום שבהתאם לאישורה של אלטשולר, קרן ההשתלמות נפתחה עובר למתן צו ההפטר, וביום 31.05.2019, כשבועיים טרם מתן צו ההפטר, עמדו לזכותה של המבקשת סך של 16,356.25 ש"ח בקרן ההשתלמות. זאת ועוד, הנאמן הדגיש כי בעת מתן צו ההפטר, לא היה ידוע לו על אודות קיומה של קרן ההשתלמות מושא ענייננו.

המבקשת דחתה את טענת הנאמן, ובתגובתה מיום 15.07.2024 נטען, בין היתר, כי ניתן למבקשת הפטר חלוט מחובותיה, ומשכך הסתיימו הליכי פשיטת הרגל. כמו כן, נטען כי הכספים הצבורים בקרן ההשתלמות הם למעשה כספים שהיו צבורים על-שמה בקופת גמל בפסגות. בהקשר זה נטען, כי אלטשולר רכשה את פסגות ולכן קרן ההשתלמות וקופת הגמל בפסגות חד הן. מכאן נטען, כי בהתאם לבקשת הנאמן מיום 17.12.2017, הנאמן ידע על אודות קיומה של קרן ההשתלמות עוד בטרם ניתן צו ההפטר. בתגובתו מיום 21.07.2024, הנאמן חזר על טענותיו שפורטו לעיל, והדגיש כי קרן ההשתלמות לא הוחרגה מקופת פשיטת הרגל, משהיא לא נמנית על אותן קופות גמל שהוחרגו במסגרת הסכמת הצדדים, כמפורט לעיל.

ביום 21.07.2024 התקבלה בקשת הנאמן, עת בית המשפט הורה כי כספי המבקשת, שנצברו בקרן ההשתלמות, יועברו לידי הנאמן ומשם לקופת פשיטת הרגל. בהקשר זה הודגש, כי "מדובר בקרן השתלמות, ולא בקופת גמל".

7.החלטה זו של בית משפט קמא, מיום 21.07.2024, היא שעומדת ביסודו של ההליך דנן.

טענות הצדדים

8.ביום 13.08.2024 הוגשה הבקשה שלפניי. בעיקרם של דברים המבקשת, שעתה היא מיוצגת, שבה על טענותיה. בתוך כך, נטען כי "שגה בית המשפט הנכבד כאשר קיבל את ג[ר]סת הנאמן כי לא ידע על הכספים המעוקלים בחברת אלטשולר שחם – יש לדחות ג[ר]סה זו על הסף, שכן מי שהטיל את העיקול היה הנאמן בעצמו" (ההדגשה במקור – ח' כ'). זאת ועוד נטען, כי עם עמידתה של המבקשת בהתחייבויותיה הכספיות, כפי שהוסכמו בין הצדדים וקיבלו את אישורו של בית המשפט, לא ניתן להמשיך ולגבות כספים לטובת קופת פשיטת הרגל.

9.בתשובתו מיום 19.09.2024 חזר הנאמן על טענותיו לעיל, תוך שהודגש כי הוא לא ידע על אודות הכספים הצבורים לטובת המבקשת בקרן ההשתלמות, בעת מתן צו ההפטר. כמו כן, הנאמן עמד על כך שסכום הכסף האמור לא מוגן, שכן הוא נצבר לטובת המבקשת טרם מתן צו ההפטר. אשר על כן, ובשים לב ללשון לצו ההפטר, נטען כי כספים אלה שייכים לקופת פשיטת הרגל ולכן יש לדחות את הבקשה דנן. משיב 2 (להלן: הממונה) הצטרף לעמדתו של הנאמן. בתשובתו הבהירה מיום 03.11.2024 הדגיש הממונה כי על-אף שקרן ההשתלמות היא 'קופת גמל' כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, ברי כי בהסכמתם של הצדדים מיום 29.05.2019, לא הוסכם להחריג את הכספים שנצברו בקרן זו, שכן הסכמה זו התייחסה לקופות גמל ספציפיות. בהקשר זה נטען, כי הסברו של הנאמן לפיו לא ידע על אודות קיומה של קרן ההשתלמות מקובלת על הממונה. סיכומו של דבר נטען, כי יש להקנות את כספי קרן ההשתלמות לקופת פשיטת הרגל, בפרט לנוכח הוראות צו ההפטר.

דיון והכרעה

10.לאחר עיון בבקשה ובעמדות המשיבים, ולא בלי התלבטות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

11.כידוע, לבית משפט של פשיטת רגל מסור שיקול דעת רחב בתחום עיסוקו, לאור מומחיותו והיכרותו עם הצדדים. משכך, ככלל, ערכאת הערעור נמנעת מלהתערב בהחלטותיו, אלא במקרים חריגים בהם נפל בהחלטה פגם מהותי (ראו, מיני רבים: רע"א 6329/19 גורן נ' הרבט, פסקה 7 (19.11.2019)). המקרה שלפנינו לא נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט של פשיטת רגל, ודי בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור דנן.

12.אין, למעשה, חולק כי קרן ההשתלמות לא הוחרגה מקופת פשיטת הרגל, במסגרת הסכמת הצדדים מיום 29.05.2019. זאת, משום שקרן השתלמות זו לא פורטה בגדר תסקיר הנאמן מיום 29.04.2019. כמו כן, כפי שטענו הנאמן והממונה, צו ההפטר קבע, בסעיף ו', מפורשות כי "כל נכס, כספים וזכויות השייכים לחייב מכל מקור שהוא ולא דווח על-ידי החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל, יועברו לקופת פשיטת הרגל במלואם מיד עם גילויים, בין אם התגלו לאחר תכנית הפירעון או לאחר סיום ביצועה ואף לאחר קבלת הפטר חלוט" (ההדגשה לא במקור – ח' כ'). עינינו הרואות, כי בהתאם לצו ההפטר, על-אף שקרן ההשתלמות התגלתה לאחר קבלת הפטר חלוט, יש להעבירה לקופת פשיטת הרגל. זאת, משום שבהתאם לאישורה של אלטשולר, שצורף לתשובת הנאמן מיום 19.09.2024, נצברו כספים לזכות המבקשת בקרן ההשתלמות עובר למתן צו ההפטר.

13.בנסיבות קונקרטיות אלה סבורני, וחרף ההבנה בדבר תסכולה וצערה של המבקשת, כי ידה על התחתונה. אמנם, בענייננו ניצב אינטרס המבקשת בדבר סופיות הליכי פשיטת הרגל והיציבות המשפטית, בפרט לנוכח העובדה כי חלפו חמש שנים ממתן צו ההפטר וכן שהנאמן עצמו לא ידע על אודות קיומה של קרן ההשתלמות. ואולם, בחינה כוללת ומעמיקה של המקרה, מגלה כי החלטת בית משפט קמא מיום 21.07.2024, המצויה בגדר שיקול דעתו הרחב, בדין יסודה, משהיא עומדת בצו ההפטר ובדרישות פקודת פשיטת הרגל.

14.בקשת רשות הערעור נדחית בזאת. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.