פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3241/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
שלמה שבח
נ ג ד
המשיב:
בנק לאומי לישראל בע"מ
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה
(השופט
א' באומגרט
) מיום 6.5.2019 בע"א
20569-03-19
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' באומגרט ) בע"א 20569-03-19 מיום 6.5.2019, בגדרו נמחק ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (הרשמת י' שקדי שץ ) בתא"מ 70788-10-18 מיום 5.3.2019, במסגרתו נדחתה על הסף תביעת המבקש כנגד המשיב בשל מעשה בית דין.
2.
ראשיתו של ההליך בשנת 2010 עת הגיש המשיב כנגד המבקש תביעת חוב על סך 2,852 ₪ בלשכת ההוצאה לפועל בקריות. בהזדמנויות שונות ולאחר שהחוב צבר ריביות, הציע המשיב למבקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל בכפוף לתשלום בסך 3,000 ₪. אולם, המשיב כפר בתביעת החוב ובשנת 2018 הגיש התנגדות לתביעה, התנגדותו נדחתה על ידי בית משפט השלום בחיפה (הרשמת ג' ספרא-ברנע ) בת"ת 60858-02-18 ביום 11.6.2018. בתגובה לכך, המבקש הגיש כנגד המשיב תביעה בגין "חוב פיקטיבי" כלשונו, לבית משפט השלום בחיפה. כאמור, תביעת המבקש נדחתה על הסף בשל מעשה בית דין. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי אך הלה לא הפקיד את כספי הערבון המופחתים כפי שנדרש, ועל כן הורה בית המשפט המחוזי למחוק את ערעורו.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש את הבקשה לרשות ערעור שלפניי.
3.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ " ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
הקביעות
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי
אינן
מעוררות
שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין.
ניתנה היום, ו'
בתמוז התשע"ט (9.7.2019).
ש ו פ ט