פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3249/08
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקש:
תמיר שירן
נ ג ד
המשיבים:
1. יוספוב חיים
2. הראל חברה ביטוח
3. רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ
4. אריה חברה לביטוח
5. המגן חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום
3.3.08 בבר"ע 2209/07 שניתנה על-ידי כבוד השופט י' עמית
בשם המבקש:
עו"ד י' יונגר
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד ס' שירזי
בשם המשיבה 3:
עו"ד מ' זליגמן
בשם המשיבות 5-4:
עו"ד מ' גושן
החלטה
המבקש נפגע בשלוש תאונות דרכים – הראשונה תאונת עבודה, ושתי האחרות תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה – והכול במהלך השנים 2002-2001. בגין התאונה הראשונה קבע לו המוסד לביטוח לאומי נכות צמיתה של 10%, בגין התאונה השנייה לא נתבקשה קביעת דרגת נכות ובגין התאונה השלישית נקבעה נכות צמיתה של 0%. קודם לדיון בוועדת הערר של המוסד באשר לתאונה השלישית, נקבעה למבקש נכות כללית בשעור משוקלל של 51%. במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, הגיש המבקש בקשה להגיש ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי לגבי הנכות בגין התאונה השלישית. בית משפט השלום דחה בקשה זו ובית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור. מכאן הבקשה שלפני – ב"גלגול שלישי".
דין הבקשה להידחות. טענותיו של המבקש, המועלות לפני, נדונו על-ידי הערכאות הקודמות. על רקע הגישה המצמצמת הנקוטה בכגון דא, נפסק כי הפער בין הנכות הכללית שנקבעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי לבין הנכות מעבודה שנקבעה ביחס לתאונה השלישית, אינו מצדיק הבאת ראיות לסתור, במיוחד משועדת הערר שללה קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות הכללית. ראוי לחזור ולהדגיש בהקשר זה כי לאור ההבדלים בין קביעת נכות כללית לבין קביעת נכות מעבודה, ובמיוחד לאור העובדה שבקביעת נכות כללית לא נדרש ולא נבדק הקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה – פער בין הנכויות אינו מקים מניה וביה עילה להבאת ראיות לסתור. על בית המשפט לבחון אם בנסיבות המקרה קמה סיבה מיוחדת המצדיקה זאת, ובמקרה זה לא נמצאה סיבה כזו.
גם הנכות הזמנית שנקבעה למבקש, כך קבעו הערכאות הקודמות, אין בה בנסיבות המקרה כדי להצדיק מתן רשות להביא ראיות לסתור את קביעת הנכות הצמיתה. קביעה זו, כמו קודמתה, אינה מגלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית; המחלוקת נטועה כל-כולה ביישום של כללים מוכרים על נסיבותיו של המקרה הפרטני, ודי בכך כדי לשלול במקרה זה עילה להתערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי".
יצוין כי לא מצאתי בטענתו של המבקש בדבר מינויו של מומחה רפואי בגין תאונה אחרת שבה היה מעורב, כדי להצדיק התערבות בהחלטת הערכאות הקודמות (ראו גם רע"א 4484/06 מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח (1996) בע"מ , תק-על 2006(3) 4910 (2006)). כמו-כן יצוין כי לא מצאתי בהשלמות הטיעון שהגישו הצדדים כדי לשנות ממסקנתי בבקשה זו שלפני.
התוצאה היא שהבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים 1 ו- 2 בסכום של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ו באייר התשס"ט (20.5.2009).
המשנה-לנשיאה