רע"א 3299/13 משה סיידון נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

המבקש מנהל בבית המשפט המחוזי הליך-של-ערעור על פסק-דין של בית משפט השלום. במסגרת ההליך ביקש לצרף ראיה חדשה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. על כך נסבה בקשת רשות הערעור שבכותרת.

בבקשה שלפניי (לפטור מעירבון, כאמור) נטען כי המבקש דל אמצעים, וכי הדרישה להפקיד עירבון בסך של 20,000 ₪ – כפי שקבעה המזכירה הראשית – משמעותה הצבת מחסום בדרכו של המבקש לבית משפט זה.

מוכן אני להניח על יסוד הנתונים שלפניי, כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים. עם זאת, אין בידי לקבוע כי המבקש הוכיח שאינו מסוגל לגייס סכום-כסף לצורך העמדת עירבון בהתאם לדרישות הדין. די שאציין לעניין זה כי המבקש שילם את האגרה בהליך זה, כי הוא מיוצג על-ידי עורך-דין, וכי מתגובת המשיבה עולה שבבית המשפט המחוזי הוא הפקיד סכום של 8,000 ₪ לצורך עירבון. עוד אציין כי המבקש אינו מניח כל תשתית לעניין יכולתו להסתייע בסביבה הקרובה (ראו גם בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)).

לאור האמור; ובשים לב ליתר הנתונים הרלוונטיים ובהם מהות ההליך, מעמדם של הצדדים וטענתה של המשיבה כי המבקש טרם שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בערכאות הקודמות – לא מצאתי מקום לפטור מהפקדת עירבון, אך ראיתי לנכון להפחית את סכום העירבון (תוצאה שגם המשיבה אינה מתנגדת לה, ולוּ לפנים משורת הדין).

על כן אני קובע כי על המבקש להפקיד עירבון בסך של 8,000 ₪, וזאת בתוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.