פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 3299/22
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשת:
גל מהנדסים אי. אן. ג'י בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
אנה סליטא
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 10.3.2022 בע"א
27456-12-20 שניתן על-ידי כבוד השופטת העמיתה
ש' דברת
בשם המבקשת:
עו"ד דוד שור
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 10.3.2022 (ע"א 27456-12-20, השופטת העמיתה ש' דברת ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד מיום 16.8.2020 (ת"א 5510-10-17, השופט י' ליבליין ).
2.
מקורה של הבקשה בתביעה שטרית שהוגשה נגד המשיבה על בסיס שיק שנחתם על-ידי בן זוגה, יעקב סליטא (להלן: יעקב ), מחשבונם המשותף. השיק, על סך של 163,480 שקלים, נמסר על-ידי יעקב למבקשת, חברת גל מהנדסים אי.אן.ג'י בע"מ, בשנת 2011, כבטוחה לתשלום חוב שלא נפרע על-ידי חברת פילקום תשתיות למערכות תקשורת וחשמל בע"מ (להלן: החברה ), שיעקב היה מנהלה ובעל המניות בה.
3.
לאחר שהחברה ויעקב נקלעו להליכי חדלות פרעון, הגישה המבקשת את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. בקשתה של המשיבה למתן רשות להתנגד התקבלה, והתיק נדון בבית משפט השלום. מבלי לתאר את כל ההשתלשלות הדיונית, שתוארה בחלקה על-ידי בהחלטה שנסבה על בקשת רשות ערעור קודמת מיום 5.10.2021 (רע"א 2295/21), יצוין כי בית משפט השלום קיבל את התביעה השטרית בעיקרה. זאת, הגם שבית משפט השלום לא נתן אמון בעדויותיהם של יעקב ומנהלה של המבקשת בכל הנוגע למועד ולנסיבות שבהן נמסר השיק, ואף קבע כי המשיבה לא חתמה עליו, לא נכחה במעמד מסירתו ואף לא הייתה מודעת כלל למשיכתו. חרף האמור, בית משפט השלום ציין כי התרשם שהמשיבה הייתה נענית בחיוב למשיכת השיק על-ידי בן זוגה, לו היה פונה אליה בעניין, ועל כן יש לראות בה כמי שנתנה הרשאה במשתמע לכך. בסופו של דבר, ועל בסיס הערכתו של בית משפט השלום את עלות השירותים שהעניקה המבקשת לחברה, חייב בית משפט השלום את המשיבה לשלם למבקשת 142,5000 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת השיק לביצוע, וכן הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.
4.
המשיבה הגישה ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, ולצדו בקשה להארכת מועד להגשתו. ביום 26.1.2021 בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, וזו התקבלה על-ידי ברע"א 2295/21 שהוזכר לעיל. בעקבות זאת, בית המשפט המחוזי דן בערעור ואף קיבל אותו. בית המשפט המחוזי קבע כי לא הוכח שהמשיבה נתנה הרשאה למשיכת השיק מהחשבון המשותף, וכי לא היה מקום לקבלת התביעה נוכח דחיית "גרסאותיו המתגלגלות" של מנהל המבקשת שלגביהן נקבע כי אינן מהימנות.
5.
בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקשת טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו לפיה המשיבה לא נתנה הרשאה מכללא למשיכת השיק. המבקשת מעלה בעניין זה אף טענות הנוגעות לחזקות שיש להחיל לשיטתה על ניהול של חשבון משותף על-ידי בני זוג, ובהמשך לכך טוענת כי ההכרעה חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים במידה המצדיקה מתן
רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
6.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובה. הבקשה נטועה היטב בנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים ובניגוד לנטען, היא אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית. לפיכך היא אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 3676/22
סייג נ' עירית ת"א אגף ארנונה , פסקה 8 (26.6.2022)). כמו כן, לא התרשמתי כי דחיית הבקשה תגרום למבקשת עיוות דין. הדברים אמורים אף מבלי להידרש לטענותיה העקרוניות של המבקשת, המעוררות לכאורה קשיים כשלעצמן.
7.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ה' בתמוז התשפ"ב (4.7.2022).
ש ו פ ט ת