רע"א 2295/21אנה סליטה נ. גל מהנדסים אי.אן.ג'י. בע"מ

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 26.1.2021 (ע"א 27456-12-20, השופטת העמיתה ש' דברת ). בית המשפט המחוזי דחה בקשה שהגישה המבקשת להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד מיום 16.8.2020 (ת"א 5510-10-17, השופט י' ליבליין ).

רקע עובדתי והליכים קודמים

2.

יצוין כי הבקשה הועברה לטיפולי ביום 7.7.2021, לאחר שניתנו ביחס אליה החלטות של רשם בית המשפט (השופט ר' גולדשטיין ).

3.

מקורה של הבקשה בסכסוך הנוגע לתביעה שטרית שהוגשה נגד המבקשת על בסיס שיק שנחתם על-ידי בן זוגה, יעקב סליטה (להלן: יעקב ), מחשבונם המשותף. השיק, על סך של 163,480 שקלים, ניתן למשיבה בשנת 2011 כבטוחה לתשלום חוב שלא נפרע על-ידי חברת פילקום תשתיות למערכות תקשורת וחשמל בע"מ (להלן: החברה ), שיעקב היה מנהלה ובעל מניות בה.

4.

בתמצית, ייאמר כי לאחר שהחברה ויעקב נקלעו להליכי חדלות פרעון, הגישה המשיבה את השיק לביצוע. מבלי להידרש לפרטים יצוין כי בתיק ניתנה רשות להתנגד, והוא נדון בבית משפט השלום. חרף העובדה שניתנה למבקשת רשות להתנגד לביצוע השטר, לא הגישה המשיבה כתב תביעה במועדו, ואף כאשר עשתה זאת, הוא הוגש במתכונת דיונית שאינה מתאימה להליך. בהמשך, לא התייצב בא-כוח המשיבה לדיון בבית משפט השלום. בעקבות זאת ניתן פסק דין הדוחה את התביעה, תוך חיוב המשיבה בהוצאות המבקשת.

5.

בעקבות זאת, המשיבה הגישה בקשה לביטול פסק הדין, וטענה כי המחדל נבע מנסיבותיו האישיות של בא-כוחה. בית משפט השלום נעתר לבקשה.

6.

ביום 16.8.2020 נתן בית משפט השלום פסק דין נוסף שבו דן בתביעה לגופה וקיבל אותה בעיקרה. בית משפט השלום לא נתן אמון בעדויותיהם של יעקב ומנהלה של המשיבה בכל הנוגע למועד ולנסיבות שבהן נמסר השיק, ואף קבע כי המבקשת לא הייתה מודעת למשיכתו. עם זאת, הוא הוסיף וקבע כי לו היה יעקב פונה למבקשת בעניין היא הייתה נענית בחיוב למשיכת השיק מהחשבון המשותף. לפיכך בית משפט השלום קבע כי יש לראות במבקשת כמי שנתנה הרשאה למשוך את השיק מהחשבון המשותף, ובהתאם לכך לחייבה מכוחו. בסופו של דבר, ועל בסיס הערכתו של בית משפט השלום את עלות השירותים שהעניקה המשיבה לחברה, העמיד בית משפט השלום את גובה החוב על 142,5000 שקלים, ולסכום זה הוסיף הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.

7.

ביום 13.12.2020 המבקשת הגישה ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, באיחור של למעלה מחודש ימים, תוך התייחסות למכלול הנסיבות שפורטו בבקשה, ובין השאר תקופת הקורונה וימי האבל של בא-כוח המבקשת על מות אביו. המשיבה התנגדה לבקשה.

8.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להארכת מועד, בקבעו כי הנימוקים שהוצגו לאיחור בהגשת הערעור אינם עולים כדי "טעם מיוחד" כהגדרתו בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות ). בית המשפט המחוזי הוסיף, כי אף לא ניתן לומר שסיכויי הערעור מטים את הכף לטובת קבלת הבקשה במידה מספקת. אשר על כן, נדחתה כאמור הבקשה, והמבקשת חויבה בהוצאותיה של המשיבה בסך 3,000 שקלים.

טענות הצדדים בבקשת רשות הערעור

9.

בקשת רשות הערעור מכוונת כלפי החלטתו זו של בית המשפט המחוזי. בבקשה שבה המבקשת ומפרטת את הסיבות שהביאו לאיחור בהגשת הערעור. המבקשת טוענת, כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, וכי בניגוד לאמור בהחלטתו של בית משפט המחוזי, הערעור אינו מתמקד רק בקביעותיו העובדתיות של פסק דינו של בית משפט השלום.

10.

ביום 15.7.2021 הוריתי למשיבה להגיש תשובה לבקשה. בתשובת המשיבה מיום 30.7.2021 נטען כי יש לדחות את הבקשה, שכן היא אינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לגוף העניין, המשיבה מוסיפה וטוענת כי המבקשת לא סיפקה הסבר המניח את הדעת לכך שהערעור לא הוגש במועדו. כמו כן, נטען כי סיכויי הערעור להתקבל נמוכים.

דיון והכרעה

11.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, החלטתי מכוח סמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות ) לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. בהתאמה, המבקשת תכונה מעתה המערערת . לגוף הדברים, אני סבורה כי בנסיבות העניין יש לקבל את הערעור במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי תבוטל, ותינתן למערערת ארכה לצורך הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי.

12.

כידוע, על המבקש ארכה להגשת ערעור בחלוף המועד לכך, להצביע על "טעמים מיוחדים" המצדיקים קבלת בקשתו. כך על פי תקנה 528 לתקנות הישנות, אשר עמדה בתוקף בעת שהגישה המערערת את בקשתה לבית המשפט המחוזי; כך גם על פי הדין החל עתה (ראו תקנה 176(ב) לתקנות החדשות, שעל פיה נדרשים "טעמים מיוחדים" לסטיה ממועד הקבוע בחיקוק). טעמים מיוחדים אלו ייבחנו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, תוך התייחסות, בין השאר לטעם לאיחור בהגשת הערעור, למשכו, למהות ההליך, לסיכוייו הלכאוריים ולמידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על סופיות הדיון (ראו: רע"א 3776/16 גנים נ' רחל , פסקה י' (15.8.2016) (להלן: עניין גנים ); רע"א 1054/21 בן מרדכי נ' אלוני , פסקה 14 (25.3.2021); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 182-163 (מהדורה שלישית, 2012)).

13.

בנסיבות העניין, לאחר התלבטות, הגעתי לכלל מסקנה, כי הכף נוטה לעבר קבלת הערעור, כמפורט להלן. ראשית יש לומר, בזהירות הנדרשת בשלב זה של ההליך, כי סיכויי הערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום אינם מבוטלים לחלוטין. זאת, בהתחשב בכך שבית משפט השלום קבע באופן חד-משמעי שהמערערת לא הייתה מודעת למשיכת השיק, כלומר לא נתנה הרשאה בפועל למשיכתו (להבדיל מן השאלה האם הייתה מסכימה לכך לו נשאלה). הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח התרשמותו של בית המשפט השלום ממהימנות המערערת מצד אחד ומהיעדר המהימנות שיוחסה לעדותם של יעקב ומנהלה של המשיבה, מצד אחר. שנית, התנהלותם של הצדדים מלמדת כי בנסיבותיו הייחודיות של המקרה קשה לטעון להסתמכות חזקה על סופיות הדיון. כזכור, בית משפט השלום נעתר בעבר לבקשת המשיבה לביטול פסק הדין שניתן נגדה לאחר שבא-כוחה לא התייצב לדיון, תוך התחשבות בנסיבות אישיות (שאינן בעלות משקל סגולי משמעותי יותר מאלה שעליהן הסתמכה המערערת, אם לא להפך).

14.

על רקע המכלול האמור, יש מקום להאריך את המועד להגשת הערעור כדי לאפשר למערערת לממש את זכותה לערער על פסק הדין, תוך הותרת החיוב בפסיקת הוצאות, כפי שנקבע בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, על כנו. בנסיבות העניין, תוצאה זו תהיה מידתית יותר לעומת האפשרות של דחיית הבקשה למתן ארכה להגשת הערעור, אשר משמעותה בפועל היא נעילת שערי בית המשפט בפני המערערת (ראו והשוו: עניין גנים , בפסקה י"ג).

15.

סוף דבר: הערעור מתקבל כך שניתנת למערערת ארכה להגשת ערעורה לבית המשפט המחוזי (במובן זה שהוא יידון לגופו, בשים לב לכך שהערעור עצמו כבר הוגש בד בבד עם הבקשה להארכת מועד). בנסיבות העניין, יעמוד על כנו החיוב בהוצאות בסך 3,000 שקלים שהושת על המערערת בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אין צו להוצאות בערכאה זו.