רע"א 3333/11 עפרה (נחום) וייס נ. שי בורנשטיין

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' כהן ) מיום 22.3.2011 בע"א 36381-11-10, בו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (השופט ד' מאזן ) בת.א. 3147/05 מיום 26.10.2010, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבים לפיצויים מוסכמים בגין הפרת זיכרון דברים לרכישת דירת מגורים על ידי המבקשים.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.

כפי שעולה מפסקי הדין של הערכאות הקודמות, ביום 23.4.2004 נחתם בין הצדדים זיכרון דברים לרכישת דירת מגוריהם של המשיבים אלא שזיכרון הדברים לא מומש, משום לטענת המבקשים, הרוכשים לפי זיכרון הדברים, המשיבים, בעלי הזכויות בדירה, הטעו אותם והציגו בפניהם מצגי שווא באשר למצב זכויותיהם בדירה. זיכרון הדברים בוטל במכתב שנשלח ביום 19.5.2004 על ידי בא כוח המבקשים לבא כוח המשיבים. בהמשך, הגישו המבקשים תביעתם כנגד המשיבים לבית משפט השלום בחדרה במסגרתה עתרו לחיוב המשיבים בפיצוי המוסכם שנקבע בזיכרון הדברים בסך של 15,000$. בית משפט השלום בחדרה (השופטת

ה' אסיף ) בת.א. 2764/05 דחה בפסק דינו מיום 19.4.2007 את תביעת המבקשים בנימוק כי המבקשים הם שבחרו שלא לחתום על הסכם רכישת הדירה. עוד קבע בית משפט השלום בחדרה כי יש לדחות את טענת המבקשים כי לא חתמו על הסכם רכישת הדירה בשל מצגי שווא מטעים שהוצגו להם על ידי המשיבים. עוד קבע בית משפט השלום כי נסיבות ועיתוי ביטול זיכרון הדברים על ידי המבקשים מצביעים על ביטול שלא בתום לב. בשל כל הטעמים דלעיל קבע בית משפט השלום בחדרה כי המבקשים לא זכאים לפיצוי המוסכם לו עתרו. ערעור על פסק דין זה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי וכך אף בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה.

2.

בהמשך הגישו המשיבים תביעה לבית משפט השלום בקריות בה עתרו לחיוב המבקשים בפיצוי המוסכם לפי זיכרון הדברים, שכן לטענתם הודעת המבקשים על ביטול זיכרון הדברים הייתה הפרה מהותית ויסודית של זיכרון הדברים שהינו הסכם מחייב. במהלך ניהול התביעה בבית משפט השלום בקריות הגישו המשיבים בקשה לקביעת השתק פלוגתא על בסיס ממצאיו של בית משפט השלום בחדרה. בהחלטתו מיום 15.11.2009 קבע בית משפט השלום בקריות, לאחר קבלת תגובת המבקשים, כי הוכח קיומו של השתק פלוגתא לפיו המבקשים הם שהפרו את זיכרון הדברים שלא בתום לב וביטלו את ההסכם שלא כדין. כפי שעולה מפסק דינו של בית משפט השלום בקריות, בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטתו בעניין השתק פלוגתא נדחתה ביום 22.3.2010 על ידי בית המשפט המחוזי שקבע כי ביטול זיכרון הדברים על ידי המבקשים בנסיבות ובעיתוי שנעשה היה לא רק פעולה בחוסר תום לב אלא פעולה שעלתה כדי הפרת ההסכם.

3.

לאחר קביעת קיומו של השתק פלוגתא, התקיימה בבית משפט השלום בקריות ישיבת הוכחות בשאלת הפיצויים המוסכמים בלבד ולאחריה הוגשו סיכומי הצדדים. המבקשים טענו כי יש מקום להפחתת הפיצוי המוסכם עד כדי שלילתו. בית משפט השלום דחה את עמדת המבקשים כי יש להפחית את הפיצוי המוסכם בנימוק שהמבקשים הפרו הפרה יסודית את זיכרון הדברים וכי פיצוי מוסכם בשווי של כ-10% מתמורת הדירה (145,000$) הינו פיצוי סביר.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

4.

בבית המשפט המחוזי טענו המבקשים כי קביעתו של בית משפט השלום בחדרה אינה מבססת השתק פלוגתא שכן הקביעה כי ביטול ההסכם נעשה בחוסר תום לב הייתה קביעה שהינה בבחינת למעלה מן הצורך והיא לא הייתה הכרחית להכרעה בתביעה שהוגשה על ידם לקבלת הפיצוי המוסכם. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו וקבע כי קיים השתק פלוגתא לפיו המבקשים הם שהפרו את זיכרון הדברים ומשכך זכאים המשיבים לפיצוי המוסכם שנקבע בזיכרון הדברים. לאחר מתן פסק הדין נרשמה בפרוטוקול הדיון הערת בא כוח המבקשים לפיה בית המשפט לא נתן לו אפשרות לטעון לעניין גובה הפיצוי המוסכם.

כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני.

תמצית נימוקי הבקשה

5.

המבקשים טוענים לכך שבית המשפט המחוזי קיפח את זכות הטיעון שעמדה להם בערעור, שכן בתחילה קבע כי הצדדים יטענו לעניין השתק פלוגתא ורק בהמשך, אם יהיה צורך בכך, יטענו לעניין גובה הפיצוי המוסכם, אולם בסופו של יום מנע בית המשפט המחוזי מהמבקשים אפשרות לטעון טענותיהם בנוגע לגובה הפיצוי המוסכם. כמו כן טוענים המבקשים כי שגו הערכאות הקודמות בקביעתן כי ישנו השתק פלוגתא, היות שלטענתם הקביעה שביטול זיכרון הדברים נעשה על ידם שלא בתום לב הינה קביעה שנעשתה על ידי בית משפט השלום בחדרה בבחינת למעלה מן הצורך והיא לא הייתה נחוצה לשם הכרעה בתביעה שנדונה לפניו.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים.

7.

כלל ידוע היטב הוא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה ורק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); ולאחרונה ראו: רע"א 730/11 בירן נ' קיבוץ סער אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (לא פורסם, 5.4.2011) (להלן: עניין בירן ), סעיף 8; רע"א 2555/11 גלסטקס בע"מ נ' הוליס תעשיות בע"מ (לא פורסם, 7.4.2011), סעיף 7 . עוד ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009) ]. מבחנים אלו אינם מתקיימים בנסיבות המקרה דנן.

8.

השאלה האם קיים בנסיבות המקרה השתק פלוגתא אם לאו הינה שאלה הממוקדת בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה ואינה מעלה שאלה משפטית עקרונית בדבר כללי השתק פלוגתא הנוהגים בשיטתנו המשפטית שהינם כללים מושרשים וידועים היטב [ראו למשל: עניין בירן , סעיף 9; רע"א 2912/11 יקיר נ' לוי (לא פורסם, 26.5.2011), סעיף 14]. מעבר לכך, לאחר שעיינתי בפסקי הדין של הערכאות הקודמות סבורני כי מסקנתן בדבר קיומו של השתק פלוגתא אינה בלתי סבירה והיא אינה עומדת בהכרח בסתירה לכללים הנוהגים בדבר השתק פלוגתא. נראה כי אין בסיס לטענת המבקשים כי קביעתו של בית המשפט, לפיה הם ביטלו את זיכרון הדברים שלא בתום לב, נעשתה בבחינת למעלה מן הצורך או בשולי הדברים. מדובר בקביעה המהווה את אחד מנדבכיו של פסק הדין.

9.

באשר לטענות שהעלו המבקשים לעניין קיפוח זכות הטיעון בנוגע לגובה הפיצוי המוסכם; אף אם יש לכאורה טעם בטענותיהם של המבקשים בעניין זה הרי שאין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שכן כידוע התערבותו של בית המשפט בגובה הפיצוי המוסכם היא נדירה וכלל ידוע הוא כי התערבות כזו תעשה במקרים חריגים בלבד. הגישה הנוהגת היא כי די להצביע על יחס סביר כלשהו בין הנזק שנגרם לבין הסכום שנקבע כפיצוי מוסכם, ולו גם דחוק [ראו למשל: פסק דינה של השופטת (כתוארה אז)

מ' בן-פורת

בע"א 300/77

רוזנר נ' בנייני ט.ל.מ. חברה לבנין ופתוח בע"מ , פ"ד ל"ב(3) 682, 686 (1978)]. כיוון שנקבע כי בנסיבות העניין קיים השתק פלוגתא הרי שלא הייתה מניעה שבית המשפט יפסוק למשיבים את מלוא הפיצוי המוסכם העומד על כ-10% מתמורת הדירה.

10.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תגובת המשיבים איני עושה צו להוצאות.