רע"א 2555/11 גלסטקס בע"מ נ. הוליס תעשיות בע"מ

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (ס. הנשיאה א' שילה והשופטות מ' נד"ב ו- ו' פלאוט ) בע"א 1807-07-10 מיום 2.3.2011, במסגרתו הוכרע ערעור, על דרך הפשרה בהסכמת הצדדים לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר-סבא (סגן הנשיאה א' גולדס ) בת.א. 1514/05 מיום 16.5.2010 שאף הוא הוכרע על דרך הפשרה על פי הסכמת הצדדים לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.

כפי שעולה מהבקשה שלפני, עסקינן בחוליה נוספת בהתדיינות משפטית נמשכת בין הצדדים הנעוצה בהסכם שנערך ביום 10.10.1995 בין המבקשת 1 לבין המשיבה, במסגרתו השכירה המבקשת 1 למשיבה עשר מכונות אריגה לתקופה של 24 חודשים וכן שכרה המשיבה את שירותיו של המבקש 2 כיועץ לצורך התקנת המכונות. כנטען בבקשה שלפני, תביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשים נדחתה תוך שבית משפט השלום בנצרת קיבל את טענות המבקשים. ערעור ובקשת רשות ערעור בקשר לפסק דין זה נדחו (להלן: ההליכים בנוגע לתביעה הראשונה ). עוד נטען בבקשה שלפני כי למרות סיומם של ההליכים בנוגע לתביעה הראשונה, הגישה המשיבה בשנת 2005 תביעה נוספת לבית משפט השלום בכפר-סבא בנוגע לתשלום בגין אחסון מכונות האריגה והוצאות שנגרמו לה. המבקשים הגישו תביעה שכנגד בה עתרו לתשלום יתרת דמי השכירות המגיעים להם לטענתם בעקבות ההליכים בנוגע לתביעה הראשונה וכן תבעו את שווי המכונות שהושמדו לטענתם על ידי המשיבה כמו גם השבה של מספר פריטי ציוד המוחזקים על ידי המשיבה.

2.

בבית משפט השלום הסכימו הצדדים להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. בית משפט השלום קבע כי על המשיבה לשלם למבקשת 1 סך של 1,277,898 ש"ח וכן נפסקו לטובת המבקשת 1 הוצאות בסך 50,000 ש"ח. כנגד פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

3.

במהלך הדיון בערעור הסכימו בעלי הדין להסמיך גם את בית המשפט המחוזי לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. בית המשפט המחוזי קבע כי "יש להעמיד את פסק הדין של בית משפט קמא מיום 16.5.2010 על סכום של 150,000 ש"ח". כן ביטל בית המשפט המחוזי את ההוצאות שנפסקו לטובת המבקשת.

כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מופנית הבקשה שלפני.

נימוקי הבקשה

4.

לטענת המבקשים שגה בית המשפט המחוזי תוך שפסק בערעור בהתעלם מממצאים ברורים שנקבעו על ידי בתי המשפט במסגרת ההליכים בנוגע לתביעה הראשונה המהווים מעשה בית-דין. עוד טוענים המבקשים כי על אף ההלכה לפיה התערבות בפסקי דין שניתנו על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט תהיה במשורה הרי שהפער שבין פסיקותיהן של הערכאות הקודמות הוא בלתי סביר ופוגע באמון הציבור בבתי המשפט ולכן ישנה הצדקה להתערבותו של בית משפט זה.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבה.

6.

כידוע, התערבות ערעורית בפסקי דין הניתנים על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט נעשית במקרים חריגים ותתאפשר במשורה ובמקרים קיצוניים [ראו למשל: החלטתו של השופט א' רובינשטיין

ברע"א 9311/04 רונן נ' סמואל (לא פורסם, 21.2.2005) (להלן: עניין רונן ), סעיף ו'(1) והאסמכתאות הנזכרות שם], והדברים יפים גם שכמדובר בערעור שהוכרע על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [ שם , סעיף ו(10)]. על אף שהפער בפסיקתן של הערכאות הקודמות אינו מבוטל איני סבור כי הוא מצדיק התערבותו של בית משפט זה, שכן כאשר הצדדים נתנו הסכמתם להכרעה בערעור על דרך הפשרה כאמור, חזקה עליהם כי היו מודעים לאפשרות כי בית המשפט עשוי לפסוק בדרך שפסק שכן בית המשפט המחוזי לא היה מחויב לפסיקתו של בית המשפט השלום או לפסיקתם של בתי המשפט בהליכים בנוגע לתביעה הראשונה ואף לא לעמדתם של מי מהצדדים היות שמדובר בהליך שמעצם טיבו ומהותו מסור לשיקול דעתו הרחב של בית המשפט.

7.

אף אם הייתי סבור כי הפער בפסיקת הערכאות מצדיק לכאורה עיון נוסף, ואיני סבור כך, הרי שכאשר מדובר ברשות ערעור ב"גלגול שלישי", כמו במקרה דנן, למשוכה גבוה זו מצטרפת משוכה נוספת גבוהה אף יותר, שעניינה בהלכה המושרשת לפיה רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי ב 1273-1271 (מהדורה חמש עשרה, 2007)].

מכאן שכאשר מתבקשת התערבות ערעורית בפסק דין שניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט במסגרת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אותם מקרים חריגים הופכים לחריגים שבחריגים וקיצוניים אף יותר. לדידי, מסקנה זו נכונה ביתר שאת מקום בו גם הערכאה הדיונית וגם ערכאת הערעור הראשונה ביססו את פסיקתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, במיוחד מקום בו פסקי הדין ניתנו ללא הנמקה, שכן אז האפשרות לבחון את שיקול דעתן של הערכאות הקודמות כמעט שאינו קיים. איני סבור כי מקרה זה מקיים את המבחנים הנ"ל למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שכן לכל היותר מדובר במחלוקת אודות גובהו של הסעד הכספי מבלי שמתעוררת שאלת משפטית של ממש ולכן הבקשה מתמצית בדלת אמותיהם של הצדדים ובנסיבותיהם הקונקרטיות.

8.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תגובת המשיבה איני עושה צו להוצאות.