רע"א 3338/18 אפרידר - חברה לשיכון ופיתוח אשקלון בע"מ נ. עיריית אשקלון

1.

מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 27.2.2018 (ת"א 10827-01-15; השופטת ג' לוין ) – במסגרתה הותר למשיבות לתקן את כתבי התשובה מטעמן, נוכח תרומת התיקון להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. בית המשפט המחוזי הבהיר כי אין בטענת השתק פלוגתא שהעלתה המבקשת כדי למנוע את התיקון, וקבע כי ניתן לרפא את הפגם שבעיתוי הגשת בקשת התיקון באמצעות פסיקת הוצאות, בסך 12,000 ₪.

מכאן בקשת רשות הערעור, המתמקדת בטענה כי "פסק דין" שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בהליך מקביל, ביום 22.8.2017 (ה"פ 40196-10-14; השופט א' ואגו ), יצר השתק פלוגתא ביחס לסוגיות שלגביהן מתבקש התיקון – כך שאין לאפשר למשיבות להעלות טענות עובדתיות או תיאוריות חדשות ביחס לאותם נושאים (להלן: ההחלטה בהליך המקביל ). המבקשת מוסיפה כי ראוי היה לדחות את בקשת התיקון אף בשל השיהוי הרב, והבלתי מוסבר, בהגשתה.

2.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה. הלכה היא כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הקשור לתיקון כתבי טענות – בהתאם לגישה הליברלית המקובלת. לפיכך, ערכאת הערעור תתערב בהחלטות מעין אלה רק במקרים חריגים, וכאשר הן חורגות באופן קיצוני ממתחם הסבירות (רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר , פסקה 5 (25.10.2012); רע"א 159/18 לביא חברה להנדסה (ב.י.) בע"מ נ' נציגות בית הדירות , פסקה 9 (17.4.2018)). בעניינו, המבקשת לא התכחשה לתרומת התיקון המבוקש לבירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ואילו ההליך מושא בקשת רשות הערעור דנן – שאמנם יצא לדרכו בשנת 2015, אך עוכב בהסכמת הצדדים וטרם הגיע לשלב ההוכחות – מצוי בשלב מוקדם יחסית. משכך, אין בשיהוי בהגשת בקשת התיקון כדי להצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי בתיק הנידון.

3.

אשר לטענת השתק הפלוגתא – כפי שהובהר ברע"א 2999/18 עיריית אשקלון נ' אפרידר – חברה לשיכון ופיתוח אשקלון בע"מ , פסקה 3 (20.9.2018), אף שההחלטה בהליך המקביל נושאת את הכותרת "פסק דין", מן הבחינה המהותית מדובר ב"החלטה אחרת". לכך, כמובן, נפקות רבה, מאחר והחלטות ביניים אינן יוצרות מעשה בית דין.

אכן, בהבהרה זו עצמה אין כדי לשמוט את הקרקע מתחת לבקשה הנוכחית, שכן ברע"א 2999/18 קבעתי כי נוכח ההסכמה הדיונית שנוצרה בהליך המקביל יש להתייחס להחלטה האמורה כאילו הייתה פסק דין – במובן זה שהיא יוצרת מעשה בית דין, ומונעת בירור מחודש של סוגיות שהוכרעו. לשון אחר, אף שמדובר בהחלטת ביניים, מעמדה המעשי בכל הקשור לעיון מחדש בקביעותיה, דומה לפסק דין (להנמקה, ראו שם , פסקה 7). אף על פי כן, שעה שהמקור האפשרי לטענת השתק הפלוגתא אינו בדין החרות כי אם בהסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, יש להיזהר שבעתיים מסגירת דלתותיו של בית המשפט בפני בעל דין המבקש לתקן את כתבי טענותיו, ולהגיש ראיות חדשות. באשר לגבולות ההסכמה הדיונית – המבקשת לא הבהירה את גבולותיה, ולא ניתן, אפוא, לקבוע בשלב זה כי היא נועדה לחרוג מתחומי ההליך המקביל בו התגבשה, ולהשליך גם על ההליך דנן.

תוצאה זו, לפיה ההסכמה הדיונית בתיק האחר מוגבלת לאותו הליך בלבד, עומדת בעינה בנסיבות המקרה, לנוכח תוכן ההסכם, ובהעדר תשתית התומכת במסקנה אחרת. משכך, ובהתחשב באופיין הספציפי-לכאורה של חלק מהפלוגתאות המתעוררות – עליו עמד בקצרה בית המשפט המחוזי – אין עילה להתערב בהחלטה לאפשר את תיקון כתבי הטענות.

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.