רע"א 3351/16 יוסי וסרמן מזכ"ל הסתדרות המורים נ. גילה קליין

1.עניינה של בקשה זו בהחלטות שניתנו בבית הדין של הסתדרות המורים בישראל (להלן: בית הדין ו הסתדרות המורים או ההסתדרות בהתאמה) , ואושרו על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מכוחן נדרשת הסתדרות המורים להעביר למשיבה 1 (להלן: המשיבה ) , העומדת בראש סיעת נח"ל ( המשיבה 2 ), את רשימת שמות חברי הסתדרות המורים ופרטי ההתקשרות עמם (מספר טלפון, כתובת מגורים וכתובת דוא"ל) המצויים במאגר המידע הרשום של ההסתדרות (להלן: המידע המבוקש ) .

2.אלה הן עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

ביום 13.8.2014 פנתה המשיבה להסתדרות בבקשה לקבל את הפרטים האמורים. משלא נענתה

הביאה את בקשתה בפני בית הדין. בהחלטה מיום 28.1.2015 (המהווה פסק בוררות מכוח סעיף 93 לחוקת הסתדרות המורים (להלן: החוקה )) הורה בית הדין (כב' נשיאת בית הדין ש' פריש וחברי בית הדין מר ש' בורקש ומר ש' גריס) להסתדרות המורים להעביר את המידע המבוקש. זאת, בשים לב לכך שהמידע המבוקש הוגבל לנתוני המאגר שאינם עונים להגדרה "מידע" ו"מידע רגיש" בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות ) (כגון דרגת שכר), וכן מאחר שיש לראות אף בסיעת נח"ל חלק מההסתדרות (ביושבה במוסדות ההסתדרות שהרכבם נקבע על פי גודלן היחסי של הסיעות), ועל כן כבעלת המאגר. בצד זאת, הורה בית הדין למשיבות לשמור על המידע ולא להעבירו לאיש, וכן הובהר כי השימוש שייעשה על ידן במידע יהיה אך ורק בהתאם למטרות להן יועד המאגר, כפי שהוגדרו בפנקס מאגרי המידע.

על החלטה זו הגישו המבקשים "הודעת ערעור" לבית הדין, אך בהתאם לחוקת הסתדרות המורים (סעיף 96) לא קיימת זכות מוקנית להגיש ערעור, אלא אפשרות לפנות לנשיאת בית הדין בבקשת רשות ערעור או בבקשה לקיום דיון נוסף. בעקבות "הודעת הערעור" קיים בית הדין דיונים במטרה להביא את הצדדים לפשרה אך משלא הסתייע הדבר, דחתה נשיאת בית הדין את "הודעת הערעור" ביום 10.8.2015, במסגרת החלטה בה נבחן כתב הטענות כבקשת רשות ערעור ולחלופין, כבקשה לדיון נוסף.

המבקשים לא השלימו עם החלטות אלה ועתרו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לבטלן. בית המשפט (כב' השופטת י' שבח ) דחה את טענות המבקשים ומנגד קיבל את בקשת המשיבות לאשר את פסק הבוררות.

3.מכאן בקשת הרשות שבפניי.

בבקשה נטען כי המקרה מעורר שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור והיא, האם יש בכוחו של פסק בוררות לסתור או לשנות מהוראות חוק הגנת הפרטיות. נטען כי פסק הבוררות מאלץ את המבקשים להעביר למשיבות מידע מתוך מאגר המידע בניגוד להסכמה שנתנו חברי ההסתדרות עם הצטרפותם, ומבלי שהם היו צד להליכים בבית הדין. לשיטת המבקשים, מטופס ההצטרפות עליו חותמים חברי ההסתדרות עולה כי הסכמתם מוגבלת למידע על פעילות ההסתדרות ולא פעילותן של סיעות פוליטיות בתוך ההסתדרות. עוד נטען כי פסק הבוררות יביא לשימוש במידע בניגוד למטרות המאגר המוגדרות שכן "הדיוור שסיעת נח"ל מבקשת לבצע לחברים נושא פני עתיד ונושא פני הבחירות למוסדות ההסתדרות, גם בתקופה שאינה ערב בחירות". המבקשים מוסיפים כי שלושה חודשים עובר למועד קיום הבחירות להסתדרות מקבלת כל סיעה ספר בוחרים בו מופיעים שמות בעלי זכות הבחירה ומספר תעודת הזהות שלהם על מנת לאפשר לסיעות לנהל תעמולת בחירות. מנגנון זה דומה לאלה הנהוגים בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, כאשר השימוש במאגר המידע מוגבל לצורכי הבחירות בלבד ומקבליו נדרשים להשמידו לאחר מכן.

4.טענות נוספות בפי המבקשים נוגעות להשלכות הרוחב שתהיינה לפסק הבוררות. לשיטתן, נפקות פסק הבוררות היא כי כל חבר בהסתדרות המורים המבקש להתמודד בבחירות יהא רשאי לקבל את המידע שהמשיבות זכאיות לקבלו כעת. זאת ועוד, נטען כי לפסק הבוררות השפעה החורגת מדל"ת אמותיה של ההסתדרות שכן מידע כמו זה שמחזיקה ההסתדרות מצוי בגופים נוספים (כגון עמותות, ארגונים והסתדרויות למיניהם). גופים אלה יאלצו מעתה למסור את המידע לכל פלוני המבקש להתמודד לבחירות באותו גוף, וזאת ללא פיקוח וללא קבלת הסכמת החברים.

במסגרת בקשה זו הועלתה לראשונה הטענה כי העברת המידע כרוכה בפגיעה באבטחת המידע הנדרשת לפי ס' 17 לחוק הגנת הפרטיות. נטען כי בעוד המבקשים מקפידים על שמירת אבטחתו של המאגר, בין היתר על-ידי היוועצות באנשי מקצוע ותחזוקת ציוד מקצועי לצורך כך, המשיבה מתעתדת להחזיק את הפרטים בביתה הפרטי ללא מנגנוני הגנה מינימליים. בנסיבות אלה, ומאחר שסיעת נח"ל אינה נתונה לפיקוחה של ההסתדרות, העברת המידע תכשיל את מנהל המאגר במילוי תפקידו ובעמידה בחובות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות.

4.בד בבד עם בקשתם למתן רשות ערעור ביקשו המבקשים לעכב את ביצועו של פסק הדין. בהחלטה מיום 20.4.2016 ניתן צו ארעי וכן התבקשה תגובתן של המשיבות לבקשת רשות ערעור ולבקשה לעיכוב ביצוע.

5.המשיבות סבורות כי דין הבקשה להידחות. לשיטתן אין מקום להיזקק לבקשה ב"גלגול שלישי", כמעט רביעי, כשמלכתחילה גדר ההתערבות בפסק בוררות צר במיוחד, ומאחר שלא מתעוררת שאלה החורגת מעניינם של הצדדים. המשיבות סומכות ידיהן על הקביעה כי סיעת נח"ל היא חלק אינהרנטי מההסתדרות, ולכן לשיטתן אין כלל מקום להידרש לטענות רבות שהעלו המבקשים לעניין הפרת מגבלות העברת המידע לצד ג'. נטען כי בפועל כל יתר הסיעות המשתייכות לקואליציה עושות שימוש במאגר, בין היתר לצורך הפצת ביטאונים מטעמן, בהן ניתן ביטוי לפעילויות המאורגנות על ידן. המשיבות הבהירו כי בכוונתן להשתמש במאגר אך ורק בהתאם למטרותיו, ותחת המגבלות שנקבעו בפסק הבוררות, וזאת לצורך שליחת דפי מידע וכן לצורך בחינה האם מורים הפונים אליהן הינם חברי הסתדרות וזכאים לכך. כיום, אין באפשרותן לבדוק זאת במישרין, ודווקא בכך נגרמת פגיעה בפרטיות, שכן חלק מהפונים לסיעה אינם מעוניינים שעצם פנייתם לסיעת אופוזיציה תיחשף. אשר לחשש שהעלו המבקשים אך בשלב הערעור צוין כי המשיבה נקטה בצעדים שיאפשרו לקיים את החובות הנדרשות לעניין שמירה על מאגר המידע.

דיון והכרעה

6.כידוע, רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי המשפט בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית בעלת השלכות החורגות מעניינם של הצדדים לבקשה, או מקום בו נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור משיקולי צדק ולמניעת עיוות דין (רע"א 10320/09 סגל נ' אלישיוב

פס' 14 (16.3.2010); רע"א 6727/10 עיריית אופקים נ' האוסף חברה לשירותים בע"מ פס' 20-19 (6.10.2010); רע"א 7443/12 שרבט נ' שרבט (23.4.2013)). לכך יש להוסיף כי התערבות בהחלטות של טריבונלים פנימיים של גופים וולונטריים שמורה אף היא למקרים מצומצמים בלבד של חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי (ע"א 7162/06 שטרן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל

בע"מ פס' 20 (17.2.2008)). הלכה זו יסודה בהנחה כי למוסדות השיפוט הפנימיים יש מומחיות במאטריה המיוחדת להם ( רע"א 2186/12 עמר נ' מליקסון (20.5.2013)), והיא מבטאת "מגמה כללית שלא להתערב בשלטון העצמי של הגוף היודע יותר מאחרים מה טוב לו, וחבריו הכפיפו עצמם מרצונם לשלטונו" (ע"א 575/70 תג'ר נ' התאחדות לכדורגל בישראל כד(2) 499, 501 (1970) ) .

7.לאחר שקראתי בעיון את הבקשה על נימוקיה ונספחיה אינני סבור כי היא חוצה משוכות אלה. חרף ניסיונם של המבקשים לעטות על הבקשה כסות עקרונית-חוקתית והשלכות רוחב מרחיקות לכת, לאמיתו של דבר נטוע פסק הבוררות במאפייניה ובמוסדותיה של הסתדרות המורים. בהחלטות בית הדין הובהר כי העברת מאגר המידע לסיעת נח"ל נשענת על הקביעה כי הסיעה מהווה חלק מהסתדרות המורים ועל כן יש לראות בה כבעלת מאגר המידע. קביעה זו מבוססת על הוראות חוקת ההסתדרות, לפיהן הועידה הכללית של ההסתדרות, המועצה והמרכז מורכבות מנציגי הסיעות באופן יחסי לחלוקת קולות הבוחרים בבחירות הכלליות (סעיף 18א, 24 ו-30 לחוקה). כעולה מפסיקת בית הדין, סיעת נח"ל זכתה ל-15% מקולות הבוחרים בבחירות האחרונות, ובהתאם לכך, נציגיה מהווים 15% מחברי שלושת המוסדות האמורים (יצוין כי הרכב ההנהלה נקבע בידי המרכז, על פי הצעת מזכ"ל ההסתדרות, ובמסגרתה אין לסיעת נח"ל ייצוג).

מאחר שקביעות אלה עומדות בבסיס החלטות בית הדין, אין יסוד לחששם של המבקשים כי מכוח פסק הבוררות כל חבר בהסתדרות (או כל חבר המבקש להתמודד בבחירות ) יהא זכאי לקבל את המידע המבוקש. ככל שיש לפסק הבוררות השלכות החורגות מעניינם של הצדדים לו, הרי שהן מוגבלות לסיעות הנבחרות המיוצגות במוסדות ההסתדרות בלבד.

בשולי הדברים אציין כי בהתאם לסעיף 7(2) לחוק הגנת הפרטיות " אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו " ועל כן אינו מהווה "מאגר מידע", ואינו כפוף לחובות הקבועות בחוק זה. אין בכך אמנם כדי להשליך במישרין על ענייננו, שכן המידע המבוקש הינו חלק ממאגר מידע קיים, אך יש בהוראה זו כדי ללמד על עמדת המחוקק באשר למידת רגישותו של המידע בו עסקינן, באספקלריה של פגיעה בפרטיות (לקשיים נוספים העשויים לנבוע מהעברה ומשימוש בפרטי התקשרות נתן המחוקק דעתו במסגרת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 40), התשס"ח-2008) .

8.בצד הטענות באשר לעצם חשיפתן של המשיבות למידע המבוקש (שהמענה להן צוין בפסקה שלעיל), טענו המבקשים גם כנגד סוג השימוש שבכוונת המשיבות לעשות במידע. בהתאם לסעיף 8(ב) חל איסור על שימוש במידע שבמאגר שלא " למטרה שלשמה הוקם המאגר ". הוראה זו מתכתבת עם סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות הקובע כי אחת מצורותיה של פגיעה בפרטיות היא "שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה ". כפי שצוין לעיל, המשיבות הצהירו כי בכוונתן להשתמש במידע המבוקש לצורך שליחת דפי מידע על פעילויות שונות מטעם הסיעה ולצורך בדיקה אם הפונים אליהן חברים בהסתדרות. שימוש זה עולה בקנה אחד עם מטרות המאגר הרשומות בפנקס מאגרי המידע, כדלקמן : "מאגר מאורגן ועדכני של חברים בהסתדרות, המשמש לבדיקת חברות, לבדיקת זכאות לטיפול , להסדרת תשלום דמי חבר,

ולרבות משלוח דפי מידע, עיתונות וכיו"ב ".

על כן יש לדחות גם טענה זו של המבקשים.

9.המבקשים הביעו גם את חששם כי העברת המידע תוביל להצפת חברי ההסתדרות בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני באופן שישבש את אורחות חייהם ויהווה עבורם מטרד. חזקה על המשיבות כי תשתמשנה בפרטי ההתקשרות באופן מושכל, אך מכל מקום השימוש שייעשה כפוף ממילא להוראות סעיף 17ו(א) לחוק הגנת הפרטיות. סעיף זה מורה, בין היתר, כי כל פניה בדיוור ישיר תכיל באופן ברור ובולט הודעה על זכותו של מקבל הפניה להימחק מן המאגר והמען שאליו יש לפנות לצורך כך. בנסיבות המקרה, נכון יהיה כי בדיוור הישיר מטעם המשיבות תעמוד בפני חבר ההסתדרות המקבל את הפניה האפשרות להודיע כי אינו מעוניין להימנות על רשימת התפוצה של המשיבות, מבלי להימחק מן המאגר.

לא למותר לציין בהקשר זה כי המבקשים דחו את הצעת בית הדין לפיה הם אלה שיפיצו לחברים את דפי המידע שברצון המשיבות להפיץ. המבקשים העלו הצעה נגדית לפיה תתמנה ועדה בראשות שופט בדימוס "אשר תגבש כללים ברורים ושוויוניים לשימוש במאגר על ידי כל הסיעות הנמנות על הסתדרות המורים" אותם תאמץ ההסתדרות (פס' 26 לתשובתם לתגובת המשיבות). בהחלטתי זו אין כמובן כדי למנוע בעד המבקשים מלעשות כן.

10.אשר לסוגיית אבטחת המידע – חזקה על המשיבות כי ינקטו בכל הצעדים הנדרשים לשמירה על אבטחת המידע שיועבר לרשותן, וזאת בהתאם לדרישותיו של חוק הגנת הפרטיות מכל מחזיק במאגר מידע.

11.בטרם סיום אציין כי מר אשר רוזנטל, המעיד על עצמו כמי שהתמודד בעבר על תפקיד יו"ר ארגון המורים ולא נבחר אך מתעתד להתמודד בשנית, פנה בבקשה להצטרף להליך זה כידיד בית המשפט ולחלופין כמשיב. לא מצאתי הצדקה לצרפו כמשיב. אשר לבקשתו להצטרף כידיד בית משפט, הרי שלבד מן העובדה שבקשת ההצטרפות עצמה נוסחה באופן שאינו "ידידותי למשתמש", לא הצביע מר רוזנטל על כל מומחיות או ניסיון רלוונטיים העשויים לתרום להכרעה בסכסוך שהתגלע בין הצדדים לבקשה דנן (דנ"פ 9384/01 אל נסאסרה נ' לשכת עורכי הדין בישראל

פ"ד נט(4) 637, 656 (2004)).

סוף דבר. הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבות בסך 20,000 ₪.