פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3390/08
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקש:
שאלתיאל קרוואני
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל - משרד החינוך
2. שרון סער, עו"ד
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 26.2.08 בע"א 2141/06 שניתן על-ידי כבוד סגניות הנשיא א'
קובו ומ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק
בשם המבקש:
עו"ד אהרון גולדנברג
החלטה
בבית הספר "טל", אשר בראש העין, הוחלט להנהיג תלבושת אחידה. המבקש – בעל עסק שעוד קודם לכן מכר לבית הספר חולצות ששימשו בשיעורי הספורט – העביר לוועד ההורים הצעת מחיר לגבי התלבושת האחידה, וגם שלח דוגמאות. הורים שבחנו את הדוגמאות התלוננו על איכותן ולבסוף הוחלט לרכוש את התלבושת מיצרן אחר. כתוצאה מכך נגרם עיכוב באספקת החולצות והמשיבה – יושבת ראש ועד ההורים – שיגרה חוזר להורי התלמידים שבו הסבירה את פשר העיכוב. בחוזר כללה "הבהרה והתנצלות" על העיכוב, וכך נכתב שם (בחלק הרלבנטי לענייננו):
כזכור, בשל איכות ירודה של החולצות שהוצעו לנו על ידי 'דפוס משי' [עסקו של המבקש] נבחר יצרן אחר 'רן ספורט'. ברגע האמת התברר לנו שיצרן זה על אף רצונו הטוב לא יכול לעמוד בהזמנה המורכבת של בית ספר טל. לפיכך – פנינו ל'טריק צבע', פתח תקווה, הידוע באיכות מוצריו.
לשמחתנו הצלחנו להגיע לרמת מחירים דומה, ואודות למאמץ של 'טריק צבע' אשר הבין את המצוקה אליה נקלענו, זמן האספקה היה סביר.
המבקש הגיש תביעה ובה טען (בין היתר) כי החוזר מקים לו עילה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. הוא טען כי המשיבה הוציאה דיבתו רעה עת ייחסה לו מכירת תלבושת "באיכות ירודה" וזאת תוך השוואה אל מול בית עסק אחר. בית משפט השלום קיבל את הטענה אולם קביעה זו נהפכה בערעור, עת קבע בית המשפט המחוזי כי עומדת למשיבה הגנה מפני תביעת לשון הרע. על כך מלין המבקש.
עיינתי בטענותיו של המבקש ולא מצאתי כי הן מעוררות שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, המצדיקה דיון בפרשת התלבושת האחידה ב"גלגול שלישי". אוסיף אך זאת: בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה זה מתקיימות הגנת "אמת דיברתי" והגנת תום הלב. כשלעצמי, אינני משוכנע כי מלכתחילה היא מקום להיזקק להגנות במקרה זה, שכן עצם ההנחה כי מ דובר
בלשון הרע במשמעות החוק מוטלת בספק. אכן, לא ברור כלל כי בהקשר הנדון, אמירה בחוזר להורים, שהחולצות שהוצעו על-ידי "דפוס משי" היו באיכות ירודה, עולה כדי לשון הרע כנגד המבקש המצדיקה כניסה בשעריו של חוק איסור לשון הרע (ראו והשוו ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ' , פ"ד נח(3) 558). אולם אין צורך להרחיב בעניין זה ומכל מקום, אף אם הייתה כאן לשון הרע – כפי שהניחו הערכאות הקודמות – ברי כי מתקיימות הגנות כמפורט בפסק-הדין של בית המשפט המחוזי.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' באייר התשס"ח (25.5.08)
המשנה-לנשיאה