רע"א 3446-23 רע"א 3446-23

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת העמיתה ש' דברת), מיום 16.2.2023, ברע"א 43016-12-22. בהחלטה נושא בקשה זו התקבלה בקשת רשות ערעור, ובהמשך לכך התקבל הערעור לגופו, על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת נ' חת מקוב), מיום 1.10.2022, בת"א 70616-02-20, במסגרתה התקבלה בקשה לגילוי מסמך ספציפי מטעם המבקש.

רקע הדברים

1.ביום 28.2.2020 הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום בבאר שבע, במסגרתה נטען, בתמצית, כי המשיבים 3-2 (להלן: המוכרים), הפרו הסכם מכר שנכרת בין הצדדים למכירת דירתם למבקש, בכך שהזכויות בדירה לא הועברו על שמו של המבקש. עוד טען המבקש בכתב התביעה מטעמו כי המשיב 1, עו"ד יורם שמילה (להלן: עו"ד שמילה), אשר שימש כבא כוחם של שני הצדדים לעסקה, התרשל במילוי תפקידו בכך שלא השלים את העברת הזכויות למבקש במועד שנדרש לעשות כן, וכתוצאה מכך הוטלו עיקולים על זכויות המוכרים בדירה אשר מנעו את העברת הזכויות לשמו של המבקש. ביום 14.6.2020 הגיש עו"ד שמילה כתב הגנה מטעמו, וביום 9.7.2020 הגיש המבקש כתב תשובה בו שינה חלק מן הטענות שהופיעו בכתב תביעתו. בהמשך לכך, ביום 24.10.2021 הגיש המבקש תצהיר עדות ראשית שבו פורטו, בין היתר, העובדות כפי שנטענו בכתב התשובה ולא הופיעו בכתב התביעה. יצוין כי המוכרים לא הגישו כתבי טענות מטעמם בהליך.

2.ביום 20.6.2022 הגיש עו"ד שמילה בקשה למחיקת סעיפים מתצהיר המבקש, אשר לטענתו נכללה בהם הרחבה של חזית המחלוקת. ביום 1.10.2022 דחה בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת נ' חת מקוב), את בקשת המבקש. בהחלטתו קבע בית משפט השלום כי העובדות בתצהיר המבקש שנטען לגביהן כי גלומה בהן הרחבת חזית נטענו בכתב התשובה מטעם המבקש, אשר הוגש כשנתיים לפני הגשת התצהיר מטעמו. לפיכך, ככל שסבר עו"ד שמילה כי כתב התשובה חורג מן המותר, היה עליו להגיש בקשה למחיקת סעיפים מכתב התשובה בסמוך להגשתו.

3.ביום 23.6.2022 הגיש המבקש בקשה לגילוי מסמך ספציפי – תדפיס חשבון הבנק ששימש, בין היתר, לצורך הנאמנות בעסקת רכישת הדירה על ידי המבקש, לתאריכים שבין יום 30.12.2013 ועד למועד הגשת התביעה. בבקשתו הנ"ל טען המבקש כי דרישתו לקבל את פירוט התשלומים שביצע בקשר להסכם המכר היא רלוונטית לצורך הוכחת טענתו בדבר המועד בו הושלם תשלום תמורת הדירה, וכי מדובר במסמך המצוי בשליטת עו"ד שמילה.

בתשובתו לבקשה זו טען עו"ד שמילה כי בדיון שהתקיים ביום 15.6.2021, במסגרתו נדונה בקשה קודמת לגילוי מסמכים ספציפיים שהגיש המבקש, ואשר התייחסה, בין היתר, לאותם המסמכים ולאותו העניין, הושגה הסכמה דיונית בין הצדדים לפיה עו"ד שמילה ימסור למבקש מסמכים שונים (בהם צילומי שיקים של תשלומים שהעביר למוכרים וכן קבלות על תשלומים אלו), וככל שהמבקש יסבור שלא קיבל את מבוקשו, שמורה לו הזכות לפנות בעניין לבית המשפט. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה. עו"ד שמילה טען כי ככל שהמבקש לא היה שבע רצון מהמסמכים שקיבל, היה עליו להגיש בקשה מתאימה בסמוך לאחר קבלת המסמכים שנמסרו לו בעקבות ההסכמה הדיונית שבין הצדדים, וכי הגשת בקשתו למעלה משנה מאוחר יותר עומדת בסתירה להסדר הדיוני הנ"ל.

4.ביום 1.10.2022 ניתנה החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת נ' חת מקוב), בגדרה התקבלה בקשת המבקש. בהחלטתו קבע בית המשפט כי המסמכים שהמבקש עותר לגילויים הם אכן מסמכים רלוונטיים, המצויים בשליטת המשיבים, כך שמבחינה מהותית יש מקום להיעתר לבקשת המבקש.

אשר לטענתו של עו"ד שמילה בעניין הפרת ההסדר הדיוני – בית משפט השלום קבע כי אין בהגשת הבקשה הנוכחית משום הפרה של ההסדר הדיוני, שכן בהחלטה אשר נתנה תוקף להסכם הדיוני בין הצדדים לא נקבעה מסגרת זמנים להגשת בקשה לבית המשפט ככל שהמבקש מעוניין בגילויים של מסמכים נוספים.

5.על שתי ההחלטות הנ"ל הגיש עו"ד שמילה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. וביום 16.2.2023 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת העמיתה ש' דברת), ברע"א 43016-12-22, אשר החליט לדון בבקשות כבערעור, לדחות את הערעור על החלטת בית משפט השלום בבקשה למחיקת סעיפים מתצהיר המבקש, ולקבל את הערעור על החלטת בית משפט השלום בבקשה לגילוי מסמך ספציפי.

אשר לערעור על החלטת בית משפט השלום בבקשה למחיקת סעיפים מתצהיר המבקש – בית המשפט המחוזי קבע כי הרחבת החזית נוצרה בכתב התשובה. לכן, משלא הוגשה על ידי עו"ד שמילה בקשה למחיקת סעיפים מכתב התשובה, אין הוא יכול להישמע בטענת הרחבת חזית בחלוף שנתיים.

אשר לערעור על החלטת בית משפט השלום בבקשה לגילוי מסמך ספציפי – בית המשפט המחוזי קבע כי אף שבהחלטה אשר נתנה תוקף להסכמה הדיונית של הצדדים לא נקצבו מועדים להגשת בקשה לגילוי מסמכים באם המסמכים שימסרו למבקש לא ישביעו את רצונו, הגשת הבקשה שנה לאחר מתן ההחלטה חורגת מהזמן הסביר להגשת בקשה מעין זו.

6.המבקש הגיש את הבקשה דנן על חלקו השני של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שעניינו בערעור על ההחלטה בעניין הבקשה לגילוי מסמך ספציפי.

למען שלמות התמונה יצוין כי עו"ד שמילה הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה על חלקו הראשון של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שעניינו בדחיית הערעור על ההחלטה בעניין הבקשה למחיקת סעיפים מתצהיר המבקש, ובקשתו נדחתה בהחלטת בית משפט זה (השופטת ד' ברק-ארז), מיום 13.6.2023 (רע"א 3267/23).

7.בבקשתו טוען המבקש כי מתעוררת בנסיבות דנן שאלה בעלת השלכות רוחב ביחס להיקף חובת הגילוי בנוגע לכספים שהועברו לחשבון נאמנות. נטען כי סעיף 7(ב) לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן: חוק הנאמנות), מקנה למבקש זכות לקבל כל מידע ביחס לכספי הנאמנות, ובפרט כאשר מדובר בעורך דין הפועל כשלוח שעליו חלה חובת מסירת מידע גם מכוח סעיף 8(1) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק השליחות). על רקע זה, נטען כי בדנן מתעוררת השאלה האם ניתן להגביל את חובת הגילוי מכוח חוק הנאמנות וחוק השליחות, אך ורק בשל שיהוי, במסגרת הליך לגילוי מסמך ספציפי.

עוד מוסיף המבקש כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי יוצר עיוות דין חמור, משלא נכללה בו כל התייחסות לרלוונטיות של המסמכים שגילויים נתבקש, ומשפסק הדין נומק בצורה תמציתית ולאקונית.

8.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובה. להלן נימוקיי.

9.הן בהחלטת בית המשפט המחוזי נושא בקשה זו, והן בהחלטת בית משפט השלום שקדמה לה, לא חלקו הערכאות קמא על כך שהמסמכים שעותר המבקש לגלותם ולעיין בהם, הם מסמכים רלוונטיים. בד בבד, שתי הערכאות קמא סברו, ובצדק, כי בשל חלוף הזמן שעבר בין ההחלטה שנתנה תוקף להסכמה הדיונית של הצדדים מיום 15.6.2021, ועד למועד בו הגיש המבקש את הבקשה לגילוי המסמך הספציפי (23.6.2022), לקתה בקשתו של המבקש בשיהוי (זו היתה קביעתו של בית המשפט המחוזי), או ספק שיהוי (זו היתה קביעתו של בית משפט השלום).

ברם, החלטת בית המשפט המחוזי נושא הבקשה דנן, המאזנת בין זכותו של המבקש לדרוש גילוי ועיון במסמכים האמורים, לבין השיהוי שנפל בהגשת בקשתה, הינה מסוג ההחלטות אשר ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בהן, וודאי שלא ב-"גלגול שלישי" (רע"א 4929/20 ארז כהן אחזקות בע"מ נ' י.צ.פנלב בע"מ, פסקה 6 והאסמכתאות שם (19.10.2020)).

10.אשר לטענת המבקש כי היה מקום להיעתר לבקשתו נוכח זכותו מכוח סעיף 7(ב) לחוק הנאמנות וסעיף 8(1) לחוק השליחות – אף בטענה זו אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי":

ראשית, יש להבחין בין זכויות הגילוי המהותיות המוקנות למבקש כנגד נאמנו או שלוחו מכוח הדין הכלכלי, לבין הזכויות הדיוניות המוקנות לו במסגרת הליכי הגילוי והעיון בהליך האזרחי. אכן, לא מן הנמנע (ועל פניו כך הוא) כי למבקש מוקנית הזכות המשפטית לקבל דין וחשבון בעניין חשבון הנאמנות שניהל עו"ד שמילה, וזאת מכוח סעיף 7(ב) לחוק הנאמנות; וכן הזכות המהותית לקבל ידיעות ומסמכים מעו"ד שמילה בעניינים בהם האחרון מהווה שלוחו, וזאת מכוח סעיף 8(1) לחוק הלשיחות. עם זאת, במסגרת התביעה בה עסקינן לא עתר המבקש לסעדים אלו, ודרישתו לקבלת תדפיסים מחשבון הנאמנות שמנהל עו"ד שמילה הועלתה במסגרת הליכי הגילוי ועיון בתביעה שסעדיה אחרים.

שנית, עובר להסדר הדיוני שנערך בין המבקש לבין עו"ד שמילה, עתר המבקש גם לגילוי המסמכים אותם הוא דורש לקבל עתה. ואולם, במסגרת הסדר דיוני זה הסכים המבקש שלא לעמוד על דרישתו זו ולהסתפק בקבלת מסמכים אחרים, תוך שמירת הזכות לחזור לבית המשפט באם לא יבוא על סיפוקו. על רקע זה, חזקה כי זכות המבקש לקבל לידיו את המסמכים שהוא עתר לעיין בהם עתה, שוקללה אל תוך ההסדר הדיוני. משזכותו של המבקש לקבל את המסמכים האמורים שוקללה אל תוך ההסדר הדיוני, לא ניתן לומר כי זכותו המהותית לעיין במסמכים גוברת על הסכמתו במסגרת ההסדר הדיוני, ועל השיהוי שנפל בבקשתו לקבל מסמכים נוספים בחלוף שנה ממועד עריכת ההסדר הדיוני.

הנה כי כן, על רקע האמור לעיל, ברי כי החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה על רקע הנסיבות הספציפיות שאירעו בענייננו, ומכאן שלא מתעוררת בדנן כל שאלה בעלת השלכת רוחב המצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי".

11.למעלה מן הצורך, ועל מנת שלא ייקרא לתוך החלטתי זו את מה שאין בה, אבקש להדגיש כי המצב בו במסגרת תביעה המוגשת נגד נאמן, מבקש הנאמן שלא לגלות מסמכים הנוגעים לנאמנות, ובעקבות ובהמשך לכך מסמכים מסוג זה אינם מגולים לנהנה בנאמנות, הינו מצב חריג הרחוק מאוד מלהניח את הדעת. עם זאת, כאמור לעיל, בענייננו התקיימו נסיבות יוצאות דופן – הסדר דיוני ופגם של שיהוי – אשר על רקען יש לקרוא את החלטתי זו.

סיכומו של דבר: דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.