פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4929/20
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1. ארז כהן אחזקות בע"מ
2. ארז כהן
נ ג ד
המשיבים:
1. י.צ.פנלב בע"מ
2. א.ל. מדיקל השקעות בע"מ
3. גל ניניו יזמות ופרויקטים
בע"מ
4. עו"ד אילן גלזר
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן) ברע"א
33421-06-20 מיום 17.6.2020
בשם המבקשים:
עו"ד אמנון מ. יצחקניא
בשם המשיבות 3-1:
עו"ד נתן רסקין
בשם המשיב 4:
עו"ד אורן מאור; עו"ד מורן
צח
החלטה
1.
המבקשת 1 היא חברה בבעלות המבקש 2 (להלן: המבקשת ). המבקשת הקימה יחד עם המשיבה 3 וחברה נוספת שאינה צד להליך את המשיבה 1 לשם ייזום פרויקט פינוי בינוי על פי תמ"א 38/2 במקרקעין בהרצליה (להלן: המקרקעין ). היחסים בין השותפות עלו על שרטון ובעקבות כך נחתמו – לאחר מגעים ארוכים עם רוכשים פוטנציאליים שונים – הסכמים למכירת חלקיהם של השותפים למשיבה 2, חברת א.ל. מדיקל (להלן: מדיקל ). המגעים נוהלו, מטעם הצדדים כולם, על ידי המשיב 4, עו"ד אילן גלזר (להלן: עו"ד גלזר ). הצדדים חתמו על שני הסכמים: האחד, הסכם מכירת המניות לידי מדיקל; והשני, הסכם אופציה לרכישת דירה בבניין שיבנה במקרקעין (להלן: הסכם האופציה ). לימים, התגלעה מחלוקת בין הצדדים בדבר זכותם של המבקשים לממש את הסכם האופציה. ביום 3.5.2017 הגישו המבקשים תביעה למתן סעד הצהרתי שלפיו הסכם האופציה נכנס לתוקפו (ולסעדים חלופיים, שפורטו בכתב התביעה).
2.
במסגרת ההליכים המקדמיים הגישו המבקשים בקשה לגילוי מסמכים כללי וספציפי נגד עו"ד גלזר וביום 5.4.2019 התקבלה הבקשה בחלקה. לענייננו חשובה העובדה שבהחלטה נקבע כי התכתבויות שהוחלפו בין עו"ד גלזר לבין המשיבות 3-1 (להלן: המשיבות ) אינן חסויות וכי יש לגלותן. בהמשך להחלטה זו העביר עו"ד גלזר למבקשים תצהירי גילוי מסמכים בצירוף המסמכים עצמם (במועדים המפורטים בתשובתו להליך דנן). ביום 10.11.2019 הגישו המבקשים בקשה מצומצמת לגילוי ועיון במסמכים נגד המשיבות, שבגדרה התבקש גם גילוי ועיון בתכתובות שהוחלפו בין המשיבות לבין עו"ד גלזר. ביום 14.5.2020 דחה בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת
נ' ברוורמן ) את הבקשה בכל הנוגע להתכתבויות האמורות. בית המשפט ציין כי דרישה זו הופנתה הן למשיבות, הן לעו "ד גלזר ולכן ניתן להסתפק בצו שניתן בעניין זה ובהעברת המסמכים על ידו לעו"ד גלזר.
3.
על החלטה אחרונה זו הגישו המבקשים בקשת רשות לערער. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן ) דחה את הבקשה. נקבע כי אין הצדקה להתערב בהחלטת בית משפט השלום מאחר שאין מחלוקת שבית המשפט נעתר לדרישה זהה של המבקשים ביחס לעו"ד גלזר. בנסיבות אלו, צוין, לא ייגרם נזק בכך שהדיון בהשגה יידחה לשלב הערעור, ככל שהמבקשים יחפצו בכך.
4.
מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי, שבה טוענים המבקשים כי שעה שנפסק כי מסמכים מסוימים הם רלוונטיים וחייבים בגילוי, אין מקום לפטור בעל דין מחובתו לגלותם רק מהטעם שניתן צו לגילוי בעניינם נגד בעל דין אחר בהליך. המבקשים טוענים כי החובה הדיונית של גילוי ועיון במסמכים חלה על כל בעל דין בהליך, ביחס לכל המסמכים החייבים בגילוי, ובכללם מסמכים שבידי המבקש או מסמכים שביכולתו להשיג. הדברים נכונים במיוחד במקרה דנן, שבו עו"ד גלזר, מסתיר – לפי הטענה – את המסמכים המבוקשים. למצער, המבקשים טוענים כי נפלה שגגה בהחלטה להימנע מלהורות למשיבות לגלות מסמכים אלה בתצהיר גילוי מסמכים. נטען כי כפועל יוצא מההחלטה, לא יהיה ניתן להחיל על המשיבות את הסנקציה הקבועה בתקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), שלפיה "בעל דין שאינו מגלה מסמך [..] לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו". לבסוף, נטען שבית המשפט המחוזי שגה בקביעתו שלא יגרם נזק מהדיון בטענותיהם אלו בשלב הערעור משום שמדובר במסמכים המצויים בלב המחלוקת הנדונה; אי גילויים עשוי לפגוע ביכולת המבקשים להציג ראיות התומכות בתביעתם; ומטעמי יעילות דיונית.
5.
התבקשה תשובת המשיבים. המשיבות סבורות כי דין הבקשה להידחות משלושה טעמים: ראשית, נטען כי הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור. לטענתן, הבקשה מכוונת להחלטה דיונית לגבי גילוי מסמכים, אשר על דרך הכלל ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בה, ודאי לא במסגרת "גלגול שלישי". שנית נטען כי המסמכים המבוקשים אינם מסמכים ספציפיים ומסוימים ולכן ההחלטה בעניינם אינה נמנית על ההחלטות שעליהן ניתן לבקש רשות לערער בהתאם לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009. שלישית, ולגופו של עניין, טוענות המשיבות כי המסמכים הרלוונטיים, שעליהם לא חל חיסיון, כבר הועברו לידי המבקשים על ידי עו"ד גלזר. בהקשר זה נטען, כי עו"ד גלזר קיים את דרישות הגילוי והעיון כדבעי, וכי טענת המבקשים בדבר הסתרת מסמכים – נדחתה בהחלטת בית משפט השלום מיום 10.5.2020, שקבע כי "הטענה נטענה בעלמא, ללא תימוכין ואין די במה שהובא בפניי". אף עו"ד גלזר הגיש תשובה לבקשה, בגדרה טען כי לא הסתיר מאום מן המבקשים וכי מילא אחר החלטות בית המשפט קמא כלשונן ובמלואן, והמציא עד כה לידי המבקשים ארבעה תצהירי גילוי מסמכים שונים אליהם צורפו מאות רבות של מסמכים, לרבות המסמכים המבוקשים בגדר הבקשה דנן.
6.
לאחר שעיינתי בבקשה למתן רשות ערעור ובתשובות המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או כאשר נגרם למי מהצדדים עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ ,
פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); רע"א 82/19
דמרי נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 3 (23.1.2019)). הלכה זו נכונה ביתר שאת ביחס כאשר הבקשה מכוונת להחלטות ביניים של הערכאה הדיונית לגבי סדרי דין, ובכלל זאת החלטות שעניינן גילוי במסמכים (רע"א 4104/16
שובל מערכות ניהול משפטיות בע"מ נ' קידר ,
פסקה 4 (14.6.2016)). הבקשה דנן אינה באה בגדר אמות המידה האמורות. גם אם אניח לטובת המבקשים כי היה מקום להורות למשיבות לגלות ב תצהיר את ההתכתבויות האמורות, ואפילו היה ראוי לנקוט דרך דיונית אחרת (ואיני קובע בכך מסמרות), החלטת בית משפט השלום היא החלטה יישומית באופייה, אשר נטועה בנסיבות המקרה הספציפי ומאזנת בין השיקולים השונים העומדים ביסוד הליכי גילוי המסמכים. משאלה הם פני הדברים, לא הונחה עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" לפני בית משפט זה. יתרה מכך, בהתאם לתקנה 113 לתקנות, וככל שהתפתחות המשפט עם שמיעת הראיות תצדיק זאת, יהיו המבקשים רשאים להגיש בקשה נוספת למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי נגד המשיבות, ובית המשפט יהא מוסמך לתתו בכל עת, ככל שהדבר יידרש. גם מטעם זה לא שוכנעתי כי יגרם לצדדים עיוות דין חמור מן הסוג המצדיק בירור נוסף בערכאתנו.
הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, א' בחשון התשפ"א (19.10.2020).
ש ו פ ט