רע"א 6648/20 עמוס גבעון נ. עמוס ון- אמדן

1.

המבקש, עורך דין, חויב לשלם בהליך שננקט נגדו, סך של כ-1.4 מיליון ש"ח

לעורך דין אחר, אמג'ד ג'אבר (להלן בהתאמה: התביעה הקודמת ו עו"ד ג'אבר ). התביעה הקודמת נסבה על טענתו של עו"ד ג'אבר שלפיה המבקש חב לו כספים כתוצאה מהסכם שנכרת בין השניים, שבו הוסכם כי עו"ד ג'אבר יפנה לקוחות למבקש בתמורה לחלק משכר הטרחה שישלמו הלקוחות. המשיבים, גם הם עורכי דין, ייצגו את עו"ד ג'אבר בתביעה הקודמת, ולפי הנטען האחרון המחה להם חלק מהכספים שהיה צפוי לקבל מכוחה. המבקש לא העביר למשיבים את חלקם הנטען בסכום שנפסק לטובת עו"ד ג'אבר בתביעה הקודמת, ולאחר שהערעור על פסק הדין שניתן בה נדחה, הגישו המשיבים תביעה בסדר דין מקוצר בסך 334,682 ש"ח נגד המבקש (וראו גם רע"א 4075/19 גבעון נ' ג'אבר (2.7.2019)). בהחלטה מיום 22.10.2019 הורה בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט ג' הס ), בהמשך להסכמת הצדדים, על מתן רשות להתגונן, וכן ניתנו הוראות בדבר ניהול ההליכים המקדמיים בתיק. המשיבים שלחו למבקש שאלון ודרישה לגילוי מסמכים כללי ולגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, שברובם נגעו למידע על תיקים משפטיים שלגביהם, כנטען, חב המבקש בתשלום לעו"ד ג'אבר. בהמשך, פנו המשיבים לבית המשפט בבקשה להורות למבקש למסור להם עותק מכל המסמכים שגילה בגילוי המסמכים; להשיב על שאלות שלא נענו בשאלון; ולמסור עותק מכל המסמכים הספציפיים שהתבקשו (להלן: המידע המבוקש ). בבקשה הובהר, בין היתר, כי המבקש העלה טענת קיזוז שלפיה בחינת כלל מערכת היחסים בינו לבין עו"ד ג'אבר מעלה שהמבקש אינו חב לו כספים, ומכאן רלוונטיות המידע המבוקש.

2.

ביום 26.5.2020 קיבל בית משפט השלום את הבקשה, והורה למבקש למסור את כל המידע המבוקש. נקבע כי כלל המידע המבוקש – המסמכים והשאלות שעליהן התבקש מענה – נוגע למערכת היחסים בין עו"ד ג'אבר לבין המבקש, ונוכח טענתו של האחרון לקיזוז, הוא רלוונטי לכאורה לעניין התביעה. עוד נמצא כי אין אינטרס מוגן אחר שמונע את מסירת המידע המבוקש, ובפרט כי אין בחשש הנטען משימוש במסמכים על ידי עו"ד ג'אבר בהליך אחר כדי למנוע גילוי מסמכים או מענה על שאלון בהליך הנוכחי; וכי המידע המבוקש לא חוסה תחת חיסיון עורך דין-לקוח (להלן גם: החיסיון ), בהמשך לפסיקת בית משפט זה שלפיה הסכם שכר טרחה וחשבוניות שהוצאו ללקוח אינם באים בגדרי החיסיון (ולעניין זה הפנה בית המשפט לפסק הדין ברע"פ 751/15 אברג'יל נ' מדינת ישראל (9.12.2015) (להלן: עניין אברג'יל )).

3.

המבקש הגיש בקשת רשות לערער על ההחלטה, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע. בהחלטה מיום 21.7.2020 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא א' כהן ) על עיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום, נוכח המחלוקת בין הצדדים בשאלה אם חל חיסיון על המידע המבוקש. בפסק דין מיום 27.7.2020 נתן בית המשפט רשות ערעור, דן בבקשה כבערעור, וקיבל את הערעור באופן חלקי. בית המשפט דחה את טענות המבקש לגבי רלוונטיות המידע המבוקש, וקבע כי אין להידרש אליהן בנסיבות העניין במסגרת הליך ערעורי על החלטת ביניים, וכי ממילא בכל הנוגע לרלוונטיות השאלות בשאלון – לא ניתן להגיש על ההחלטה בקשת רשות ערעור לפי סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט ). בכל הנוגע לטענות על חיסיון המידע המבוקש (שהחלטות בעניינן מוחרגות מתחולת צו בתי המשפט), נקבע כי המידע המבוקש אינו מתמצה בהסכמי שכר טרחה וחשבוניות, וכי יש לבחון את טענות החיסיון שהועלו גם בהתייחס לחומרים הנוספים שהתבקשו. לפיכך הוחלט להחזיר את הדיון לבית משפט השלום להשלמת ההחלטה בנושא נקודתי זה.

4.

מכאן הבקשה שלפניי, שבה מלין המבקש על כך שטענותיו לגבי רלוונטיות המידע המבוקש והיקף תחולת החיסיון לא נדונו לגופן. המבקש חוזר על טענותיו שלפיהן יש לבטל את החלטת בית משפט השלום מפני שהמידע המבוקש אינו רלוונטי להליך ומפני שההחלטה התקבלה, לפי הטענה, ללא בדיקה מקיפה דייה וללא עיון במידע המבוקש. עוד נטען כי יש לקבוע כי גם הסכמי שכר הטרחה והחשבוניות באים בגדרי חיסיון עורך דין-לקוח. לטענת המבקש, אין מקום להחיל בנסיבות המקרה דנן את הקביעות בעניין אברג'יל משום שלמשיבים אין קשר לניהול התיקים שבעניינם הוגשה הבקשה, ולחלופין – יש לנהוג על פי החריג לכלל שנקבע באותה פרשה.

לשלמות התמונה יצוין כי ביום 27.10.2020, ולאחר שנדחתה בקשת המבקש לפסלות המותב הדן בתביעה בבית משפט השלום (ראו גם ע"א 7279/20 גבעון נ' ון-אמדן (16.12.2020)), החליט בית משפט השלום לדחות את הדיון הקבוע לפניו, כמו גם את ההכרעה בעניין החיסיון כאמור בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, עד להכרעה בהליך דנן.

5.

לאחר שבחנתי את הבקשה וצרופותיה, מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית אשר חורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך, או כאשר הימנעות ממתן רשות כאמור תגרום לעיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). אמת מידה זו חלה ביתר שאת לגבי בקשות רשות לערער שעניינן החלטות ביניים בעלות אופי דיוני כזו שלפנינו, ובכלל זאת החלטות בנושא גילוי מסמכים (רע"א 4929/20 ארז כהן אחזקות בע"מ נ' י.צ.פנלב בע"מ , פסקה 6 (19.10.2020); רע"א 7485/16 ז'קונט נ' האפרתי , פסקה 4 (16.11.2016); רע"א 4104/16 שובל מערכות ניהול משפטיות בע"מ נ' קידר , פסקה 4 (14.6.2016)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת מידה זו. חרף הניסיון לשוות להן אצטלה עקרונית, טענות המבקש מכוונות כלפי קביעות יישומיות קונקרטיות לגבי רלוונטיות המידע המבוקש במקרה דנן ותחולת חיסיון עורך דין-לקוח על הסכמי שכר הטרחה והחשבוניות שהתבקשו על רקע הקביעות בעניין אברג'יל . קביעות אלו נטועות בדל"ת אמות המקרה וככאלה אינן מצדיקות מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי". יתר טענות המבקש לגבי תחולת החיסיון על שאר המידע המבוקש טרם הוכרעו כאמור באופן סופי נוכח הוראות בית המשפט המחוזי שלפיהן הנושא יוחזר לבחינת בית משפט השלום. גם מטעם זה אין מקום למתן רשות ערעור במקרה דנן (ראו למשל בע"ם 5703/20 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (9.12.2020)).

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.