בע"מ 8817/21 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 1.12.2021 (עמ"ש 7565-11-21, סגן הנשיאה א' ואגו ). בית המשפט המחוזי הורה על מחיקת ערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע מיום 30.8.2021 (תמ"ש 5001-12-19 , השופטת א' שהם דליות ).

2.

מקורו של ההליך שבפני בסכסוך שהתגלע בין המבקשים, שהם בני-זוג נשואים, לבין המשיבה, שהיא אמו של המבקש. המבקשים התגוררו בבית מגורים שנמצא בתוך המשק של המשיבה במושב (להלן בהתאמה: בית המגורים ו- המשק ). בעיקרו של דבר, טענתו של המבקש היא כי המשיבה הבטיחה לו שהזכויות במשק יועברו על שמו, בעוד המשיבה טוענת כי לא היו דברים מעולם. על רקע זה, המבקש הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לפיצוי כספי מהמשיבה בסך של למעלה מ-3 מיליון שקלים, ולחלופין עתר למתן צו המורה למשיבה להעביר את זכויותיה במשק על שמו. מנגד, המשיבה הגישה תביעה לסילוק ידם של המבקשים מבית המגורים. הדיון בשתי התביעות אוחד.

3.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת המבקש על כל חלקיה וקיבל את תביעת המשיבה. בהתאם לכך, הוא הורה על פינוי המבקשים מבית המגורים תוך שלושה חודשים, וכן חייב אותם בהוצאות משפט.

4.

ביום 3.11.2021 הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וביום 9.11.2021 הגישה המשיבה בקשה למחיקתו על הסף מחמת איחור בהגשתו. המשיבה טענה כי מכיוון שבא-כוחם של המבקשים צפה בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במערכת "נט המשפט" כבר במועד בו ניתן, ביום 30.8.2021, הרי שלפי תקנה 45 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 יש למנות מאותו יום את המועד להגשת הערעור. המשיבים הגישו תגובה לבקשת המחיקה, ובה טענו כי אין לראות במועד הצפייה בהחלטה את המועד הקובע, ולחלופין עתרו לכך שבית המשפט המחוזי יראה בתגובתם בקשה למתן ארכה להגשת הערעור.

5.

בית המשפט המחוזי קבע כי הצפייה בפסק הדין דרך מערכת "נט המשפט" היא בגדר המצאה כדין, וכי לפיכך הערעור הוגש באיחור של שלושה ימים. בית המשפט המחוזי הדגיש את החשיבות שנודעת להקפדה על מועדי הגשת ערעור ואת הגישה "הלא-ליברלית" שיש לנקוט בנוגע לאיחורים, ולו קלים, ועמד על כך שבמקרה דנן לא מתקיים "טעם מיוחד" המצדיק חריגה מהכלל. על כן, כך נקבע, אין מנוס ממחיקת הערעור על הסף.

6.

בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת בא-כוח המבקשים פסק הדין של בית המשפט המחוזי אכן נצפה על-ידו ביום 30.8.2021, אולם הצפייה נעשתה "כלאחר יד באמצעות יישומון מערכת נט המשרד". בא-כוחם של המבקשים מדגיש כי מתן פסק הדין נעשה "בעיצומה של חופשת הקיץ" וטוען כי יש להתחשב גם בתקופה של חגי תשרי שחלה מיד לאחר הפגרה. בא-כוחם של המבקשים מוסיף וטוען כי רק לאחר שקיבל מכתב מבא-כוחה של המשיבה ביום 14.9.2021, החל משרדו להיערך להגשת הערעור ודיווח למבקשים על מתן פסק הדין. על כן, לשיטתו, יש לקבוע כי נכון לראות את פסק הדין ככזה שהומצא רק אז, ומכל מקום לתת משקל להסתמכותו של בא-כוחם של המבקשים על כך, גם אם בטעות.

7.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", והדברים אמורים אף כאשר ננקטת אמת מידה מקלה (ראו למשל: רע"א 3776/16 גנים נ' רחל , פסקה ט' (15.8.2016)). הבקשה נסבה בעיקרה על הכרעה בעניינם הפרטני של הצדדים ובנסיבותיהם הקונקרטיות, ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית.

8.

אכן, כפי שגם ציין בית המשפט המחוזי, הכרעתו היא בעלת השלכות משמעותיות על המבקשים, בהתחשב בכך שהאיחור בהגשת הערעור גזר את גורלו עוד בטרם נדונו הטענות לגופן. יחד עם זאת, אין די בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור בנסיבות העניין. כידוע, שאלת קיומו של "טעם מיוחד" למתן הארכת מועד להגשת ערעור

נבחנת על רקע מכלול נסיבותיו של כל מקרה והאיזון הראוי בין השיקולים השונים (ראו: רע"א 3010/18 עביד נ' אינסל , פסקה 10 (7.10.2018)). במקרה דנן, אני מייחסת משקל לעובדה שטענות הצדדים נדונו לגופן בהרחבה וביסודיות בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (השוו: רע"א 2616/21 לוי נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל , פסקה 16 (20.6.2021); רע"א 2406/21 גבע נ' עיריית ראשון לציון , פסקאות 20-19 (5.9.2021)). כמו כן, החלטתי ניתנת בשים לב לכך שבית משפט זה קבע בעבר פעמים רבות כי תיעוד צפייה בהחלטה שיפוטית באמצעות מערכת "נט המשפט" מטיל על בעל הדין שצפה בה להראות שאין להחיל את חריג הידיעה, וכי אי-עמידה בנטל זה תוביל לכך שמניית הימים לצורך הגשת ההליך הערעורי תיעשה ממועד הצפייה בהחלטה (ראו: רע"א 6648/20 גבעון נ' ון-אמדן , פסקה 11 (21.12.2020); ע"ם 4279/21 פלוני נ' פלוני , פסקה 3 (28.6.2021); ע"א 4114/21 שחר נ' דהן , פסקה 17 (5.9.2021)). מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי המבקשים לא עמדו בנטל זה. על רקע כל האמור, וחרף משמעות הדברים מנקודת מבטם של המבקשים, לא התרשמתי כי נגרם להם עיוות דין בהליך דנן, המצדיק התדיינות ב"גלגול" נוסף בפני בית משפט זה.

9.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. 5