פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3098/22
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המערער:
גבריאל יוסף סרוגו
נ ג ד
המשיב:
רו"ח משה דותן
בקשה מיום
17.5.2022 לסילוק הערעור על הסף; תשובה מיום 9.6.2022
פסק-דין
הערעור
שבכותרת נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 13751-04-21
מיום 28.2.2022 (להלן:
פסק הדין
). הערעור הוגש על-ידי המערער
ביום 9.5.2022, וביום 17.5.2022 הגיש המשיב בקשה לסילוק הערעור על הסף בטענה כי
הוא הוגש באיחור של יום אחד. המערער מצדו טוען כי הערעור הוגש במועד שכן לפי
הרישומים במערכת "נט המשפט", בא-כוחו צפה בפסק הדין רק ביום 2.3.2022.
לאחר
שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי אף אני למסקנה כי הערעור הוגש באיחור של יום אחד. עיון
במערכת "נט המשפט" מעלה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הומצא למערער
עוד ביום 1.3.2022 באמצעות משלוח "הודעה באתר", אפשרות המעוגנת בתקנה
161(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי
) (להמצאה בדרך זו ראו: בש"א 8839/18
כהן נ' המאגר הישראלי לביטוחי
רכב ("הפול")
, פיסקאות 9-8 (19.12.2018); בע"מ
1880/21
פלוני
נ' פלוני
, פיסקאות 6-5 (6.5.2021); רע"א
2599/21
התרסי
נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
, פיסקה 5
(26.5.2022)). לא למותר לציין כי אף המערער עצמו ציין בפתחו של כתב הערעור כי פסק
הדין הומצא לו ביום 1.3.2022.
אם
כן, טענת המערער לפיה יש למנות את הימים להגשת הערעור מיום 2.3.2022 (ולא מיום
ההמצאה) נסמכת על כך שהצפייה בפסק הדין נעשתה רק ביום זה. טענה זו אין לה על מה
שתסמוך, שכן לפי הוראות תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי "המועד להגשת
ערעור על החלטה
הוא שישים ימים מיום שהומצאה ". אכן, בפסיקה נקבע כי ככלל יש למנות את הימים להגשת הליך ערעורי מן המועד שבו תועדה צפייה בהחלטה השיפוטית באמצעות מערכת "נט המשפט" (ראו: בע"מ 8817/21 פלוני נ' פלונית (24.01.2022); בע"מ 4279/21
פלוני נ' פלוני , פיסקה 3 (28.6.2021); רע"א 6648/20 גבעון נ' ון-אמדן , פיסקה 11 (21.12.2020)). ואולם, קביעה זו נכונה רק במצב דברים שבו ההחלטה השיפוטית לא הומצאה לידי בעל הדין, שכן במקרים אלה יש למנות את הימים להגשת ההליך הערעורי מיום ההמצאה (ראו: בש"א 6155/19 פלוני נ' פלוני , פיסקה 9 (16.6.2020)). היינו, צפייה בהחלטה שיפוטית, אשר נעשתה במועד מאוחר למועד ההמצאה, אינה מאריכה את המועד להגשת הליך ערעורי על אותה החלטה.
אשר על כן, בהינתן שפסק הדין הומצא לידי המערער עוד ביום 1.3.2022, הרי שהמועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 8.5.2022, ואילו ההליך שבכותרת הוגש ביום 9.5.2022, היינו באיחור של יום אחד. כפי שציין המשיב בצדק, גם איחור של יום אחד הוא איחור בהגשת הליך ערעורי, ולכן לא היה מקום להגיש את ההליך שבכותרת מבלי שניתנה הארכת מועד להגשתו.
אציין כי המערער לא העלה "טעם מיוחד" המצדיק את הגשת הערעור באיחור (ראו לעניין זה תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי), וככל שתוגש בקשה להארכת מועד היא תידון כמקובל.
אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ש"ח.
ניתן
היום, כ"ג בסיון התשפ"ב (22.6.2022).
שרית עבדיאן, שופטת
ר ש מ ת