ע"א 6193/21 פלוני נ. פלוני

לפניי בקשה למחיקת ההליך שבכותרת על הסף.

ככלל, יש למנות את הימים להגשת הליך ערעורי מן המועד שבו תועדה צפייה בהחלטה השיפוטית באמצעות מערכת "נט המשפט", וזאת אלא אם כן בעל הדין שצפה בהחלטה מוכיח כי אין להחיל את חריג הידיעה בעניינו (ראו: בע"מ 8817/21 פלוני נ' פלונית (24.01.2022); בע"מ 4279/21 פלוני נ' פלוני , פיסקה 3 (28.6.2021); בש"א 6155/19 פלוני נ' פלוני , פיסקה 6 (16.6.2020); רע"א 6648/20 גבעון נ' ון-אמדן , פיסקה 11 (21.12.2020); ע"א 4114/21 שחר נ' דהן , פיסקה 17 (5.9.2021)).

בענייננו, לאחר שעיינתי בתצהיר שהוגש מטעם בא-כוח המערערת, אני סבורה כי יש למנות את הימים להגשת הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי החל מיום 24.5.2021. בהקשר זה אבהיר כי לשיטתי אין נפקא מינה לשאלה על-ידי מי נעשתה הצפייה היזומה בפסק הדין (מזכיר/ה, מתמחה או עורך הדין עצמו), וכל עוד תועדה צפייה על-ידי "המשתמש" במערכת נט המשפט, יש ככלל, למנות את הימים להגשת ההליך הערעורי מיום הצפייה. זאת, הן בשל שיקולים של יעילות דיונית והרצון למנוע התדיינויות מיותרות בשאלות של מועדים להגשת הליכים ערעוריים, והן על-מנת לקדם ערכים של ודאות דיונית, ובכלל זה מתן אפשרות לצד השני להסתמך על הרישומים במערכת "נט המשפט". מכל מקום, איני צריכה לקבוע מסמרות בשאלה זו שכן אף אם הייתי מקבלת את טענתו של בא-כוח המערערת לגבי המועד שבו הוא עצמו צפה בפסק הדין, הרי שממילא נפל איחור בהגשת ההליך שבכותרת.

אם כן, הגעתי למסקנה כי נפל איחור של שלושה ימים בהגשת ההליך שבכותרת. חרף האמור, ראיתי להיעתר לבקשת המערערת להארכת המועד להגשתו. זאת, בעיקר, בשים לב למהות ההליך – ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה את תביעת המערערת לקבלת פיצוי בגין אונס שביצע בה לטענתה המשיב 1, וכבר נקבע בפסיקה כי על בית המשפט לשקול בגדרי בקשה להארכת מועד אף את "אופי העניין העומד לדיון" (ראו: בר"ם 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה , פיסקה 11 (10.12.2013), והשוו: בש"מ 5618/19 פלוני נ' רשות האוכלוסין וההגירה , פיסקה 16 (5.12.2019)). לכך יש להוסיף כי עסקינן במערערת אשר מיוצגת על-ידי הלשכה לסיוע משפטי, בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור), וכי מדובר באיחור של שלושה ימים. מטעמים אלה אני סבורה כי אין להורות על מחיקת הערעור שבכותרת.

באשר לבקשה למתן פטור מהפקדת ערובה – לא ראיתי להורות על מתן פטור מהפקדת הערובה וזאת משום שהמערערת לא הניחה תשתית עובדתית מלאה באשר למצבה הכלכלי. בין השאר, המערערת לא פירטה אודות הוצאותיה (ומדובר בסכומים לא מבוטלים), לא הבהירה מה מטרת העברות הכספים מחשבונה לחשבונות אחרים (גם הם בסכומים לא מבוטלים), והאם יש באפשרותה להיעזר בסביבתה הקרובה לצורך הפקדת הערובה. כמו כן, הערובה בהליך שבכותרת עומדת על סך של 5,000 ש"ח, וזאת בשים לב לכך שהמערערת מיוצגת בהליך על-ידי הלשכה לסיוע משפטי (ראו: התוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), ועל כן לא ראיתי מקום להורות על הפחתת סכומה.

אשר על כן, הן הבקשה למחיקת ההליך על הסף והן הבקשה למתן פטור מהפקדת ערובה – נדחות. המערערת תפקיד את הערובה בהליך עד ליום 13.2.2022, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא מתן הודעה נוספת.

אין צו להוצאות.

הטיפול בהליך יימשך כסדרו.