החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

השג"ץ 272/22 שיר אל סמוטריץ נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · מניין מועד להגשת בקשה לדיון נוסףהשגה על החלטת מזכירות בית המשפט העליון שסירבה לקלוט בקשה לדיון נוסף לרישום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי מניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף מתחיל ביום מתן פסק הדין ולא ביום המצאתו, בהתאם לתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף. הבקשה שהוגשה לאחר המועד לא נקלטה כדין, ולא הוגשה בקשה להארכת מועד. ההשגה על החלטת המזכירות נדחתה.

העובדות

המבקשת ניסתה להגיש בקשה לדיון נוסף על פסק דין שניתן ביום 6.12.2021, בשלב שבו הבקשה הוגשה ב-11.1.2022. המזכירות סירבה לקלוט את הבקשה עקב איחור, והמבקשת טענה כי פסק הדין הומצא לה ב-29.12.2021 ולכן יש למנות את המועד ממועד ההמצאה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהו מועד תחילת מניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף - מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו?

הלכות

  1. 1

    מניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף מתחיל ביום מתן פסק הדין ולא ביום המצאתו, והדבר מהווה חריג לכלל ההמצאה

    ״מניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף מתחיל אפוא ביום מתן פסק הדין, ולא ביום המצאתו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • מניין ימים
  • כלל ההמצאה
  • מיום מתן פסק הדין
  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

השג"ץ

272/22

לפני:

כבוד הרשם רון גולדשטיין

המערערת:

שיר אל סמוטריץ

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

השגה על הודעת המזכירות

החלטה

ביום 11.1.2022 ניסתה המבקשת להגיש לבית משפט זה בקשה לדיון נוסף המופנית כנגד פסק הדין מיום 6.12.2021 בבג"ץ 8333/21 (להלן: פסק הדין ), אולם המזכירות סירבה לקלוט את הבקשה למרשם התיקים וזאת עקב איחור בהגשת ההליך. על כך מופנית ההשגה שלפניי, במסגרתה טוענת המבקשת כי פסק הדין הומצא לה בדואר ביום 29.12.2021 וכי יש למנות את מניין הימים להגשת ההליך ממועד המצאת פסק-הדין ולא מן המועד בו ניתן.

דין ההשגה להידחות. תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, קובעת כי בקשה לדיון נוסף תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין , וכי הרשם רשאי להאריך את המועד אם העותר הראה טעם מיוחד לכך. מניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף מתחיל אפוא ביום מתן פסק הדין, ולא ביום המצאתו (ראו, בש"א 7155/06 בן יונה נ' אינסל (3.10.2006)). הפסיקה הבהירה כי כלל זה, החורג מ"כלל ההמצאה", נובע מייחודו של הליך הדיון הנוסף אשר "סוטה מן העיקרון של סופיות הדיון, עם מתן פסק הדין בערעור ויוצר נדבך שיפוטי נוסף" (ראו בש"א 6206/93 Her Majesty The Queen in right of Canada

נ' ריינהולד

(23.11.1993)). ההליך של בקשה לדיון נוסף מהווה אפוא חריג מיוחד לכלל הרגיל בסדרי הדין בישראל – הוא "כלל ההמצאה" – שלפיו מניין הימים להגשת ההליך הערעורי מתחיל במועד המצאת פסק-הדין ולא במועד הינתנו (ראו גם לעניין זה, רע"א 6648/20 גבעון נ' ון-אמדן , פיסקה 16 (21.12.2020)).

מן האמור עולה כי הבקשה לדיון נוסף הוגשה בחלוף המועד הקבוע בדין ומשלא הוגשה בקשה להארכת מועד צדקה המזכירות משסירבה לקבל את ההליך לרישום.

ההשגה נדחית אפוא.

ניתנה

היום, י' בשבט התשפ"ב (12.1.2022).

רון גולדשטיין, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

הלכות

  1. 1מניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף מתחיל ביום מתן פסק הדין ולא ביום המצאתו, והדבר מהווה חריג לכלל ההמצאה