בג"ץ 8333/21 שיר אל סמוטריץ נ. מדינת ישראל

השופטת ע' ברון:

בעתירה שלפנינו מתארת העותרת, שמייצגת את עצמה, שורה של אירועים שלדבריה הסבו לה נזקים כלכליים ונפשיים. הטענות המועלות בעתירה מופנות נגד אנשים וגופים שונים – בהם, בין היתר: המשטרה, הסיוע המשפטי, הסתדרות העובדים ולשכת עורכי הדין.

ניכר מהעתירה שהיא הוגשה מתוך מצוקתה של העותרת ובעקבות קשיים שעמם היא מתמודדת. עם זאת, לא ניתן לדון בעתירה בהיותה מנוסחת בחוסר בהירות וכוללניות, בלא שהונח מסד עובדתי מפורט ומבוסס וכאשר היא אינה מגלה עילה משפטית כלשהי (בג"ץ 4475/20 ווילמוט נ' המועצה המקומית מטה יהודה (1.7.2020); בג"ץ 4393/19 דיין נ' המוסד לביטוח לאומי (1.7.2019)). כך גם ביחס לסעדים המבוקשים בעתירה ("פיצויים על הנזק הנפשי המכוון, חוסר האכיפה המכוונת, מעורבותם של אישי ואישות ציבור, תקשורת, גניבת קניין רוחני והפרות זכויות הבסיס שלי כולן"); וספק רב אם ערכאה זו היא האכסניה המתאימה לבירור הטענות בעניינם. משאלו פני הדברים, דינה של העתירה להידחות על הסף.

התוצאה היא שאנו מורים על דחיית העתירה. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.