רע"א 141-23 רע"א 141-23

1.לפניי בקשת המשיבה 2 לסילוק בקשת רשות הערעור על הסף בשל איחור בהגשתה. בבקשה נטען כי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור (להלן: ההחלטה) ניתנה ביום 3.11.2022, וכי במערכת "נט המשפט" מתועדת צפייה בהחלטה על-ידי באת-כוח המבקשים באותו יום. על רקע האמור, נטען כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה חלף ביום 2.1.2023, וכי הגשת בקשת רשות הערעור על-ידי המבקשים ביום 4.1.2023 נעשתה באיחור של יומיים, ומשכך יש לסלקה על הסף. המשיבה 2 מוסיפה כי הגשת בקשת רשות הערעור על-ידי המבקשים נעשתה תוך הצגת מצגי שווא בגדרם העלימו המבקשים מבית המשפט מידע בדבר האיחור האמור, לא הגישו בקשה להארכת מועד וממילא לא ציינו כל הסבר או צידוק למחדלם.

2.בתשובת המבקשים נטען, בעיקרו של דבר, כי באת-כוח המבקשים לא צפתה בהחלטה במערכת "נט המשפט" ביום 3.11.2023, וכי היא נחשפה להחלטה לראשונה ביום 6.11.2022, המועד בו הומצאה ההחלטה באופן אלקטרוני למשרדו של עורך דין נוסף המייצג את המבקשים. כן נטען, כי באי כוח המבקשים כלל לא ידעו על כך שבמערכת "נט המשפט" מעודכנת צפייה במסמך ההחלטה מיום 3.11.2022, וכי רק ביום 10.1.2023 למדו באי כוח המבקשים על כך לנוכח טענות בנדון שנטענו בתשובת המשיבה 2 לבקשה לעיכוב ביצוע שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי. לטענת המבקשים, ביום 3.11.2022 באת כוחם כלל לא עבדה עקב מצב רפואי שדרש טיפול ומנוחה. כן נטען, כי המחשב בביתה של באת-כוח המבקשים משמש את שאר בני ביתה, וייתכן כי מי מהם לחץ בטעות על ההחלטה, ומשכך תועדה הצפייה בה. לתמיכה בטענות המבקשים האמורות צורף תצהיר באת-כוחם; סרטון המדגים את האפשרות להיכנס למערכת "נט המשפט" במחשב של באת-כוח המבקשים אף בחלוף זמן וללא צורך בסיסמה; ומסמכים רפואיים. לנוכח האמור, כך נטען, אין לייחס לבאת-כוח המבקשים ידיעה על מתן ההחלטה טרם יום 6.11.2023, ומשכך אף אין לקבל את טענת המשיבה 2 בדבר האיחור בהגשת בקשת רשות הערעור.

לחלופין, ביקשו המבקשים הארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור באיחור של יומיים.

3.המשיבה 2 הגישה תשובה לבקשת המבקשים להארכת מועד, ובה חזרה על טענותיה בדבר חוסר תום לבם של המבקשים. כן נטען, בין היתר, לקשיים הכרוכים בהסבר שניתן על-ידי המבקשים לצפייה המתועדת במערכת "נט המשפט", ובהם הטענה שלפיה מהסרטון שצורף לתשובת המבקשים עולה כי על-מנת שמי מבני משפחתה של באת-כוח המבקשים יצפה בהחלטה, היה עליו לבצע באופן יזום ארבע הקלקות שונות ומכוונות. לטענת המשיבה 2 גרסה זו היא מוקשית ביותר.

דיון והכרעה

4.לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.

5.כידוע, בדין הישראלי, הכלל הוא כי מניין הימים להגשת הליך ערעורי על החלטה שיפוטית מתחיל ממועד המצאתה לידי בעל הדין המערער ("כלל ההמצאה"). לצד זאת, ברבות השנים פותח בפסיקה כלל "הידיעה" כחריג ל"כלל ההמצאה" האמור, ולפיו במצבים מסוימים, מניין הימים להגשת ההליך ערעורי יתחיל מיום הידיעה על ההחלטה השיפוטית, ולא מיום המצאתה (ראו: בע"מ 7708/22 פלונית נ' פלוני, פסקאות 6-5 (15.1.2023) (להלן: עניין פלונית)). כך למשל, נפסק כי בנסיבות שבהן קיים תיעוד במערכת "נט המשפט" בדבר צפייה יזומה בהחלטה, הנטל להוכיח כי אין מקום להחיל את חריג הידיעה על-פני כלל ההמצאה יוטל על בעל הדין שתועד כמי שצפה באופן יזום בהחלטה השיפוטית (ראו: רע"א 6648/20 גבעון נ' ון אמדן (21.12.2020) (להלן: עניין גבעון)). בהקשר זה הודגש כי אין מקום לנהל "משפט זוטא" בעניין הוכחת אי-הידיעה, ואולם, בעל הדין שעליו מוטל נטל ההוכחה יידרש לספק הסברים מפורטים ונימוקים משכנעים, הכוללים אסמכתאות מתאימות, על-מנת לעמוד בנטל האמור (ראו: עניין גבעון, פסקה 20; עניין פלונית, פסקה 7).

6.בענייננו, נראה כי אין מחלוקת בין הצדדים על כך שההחלטה הומצאה לבאי כוח המבקשים אך ביום 6.11.2022. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלת מועד ידיעתה של באת-כוח המבקשים על ההחלטה. לטענת המשיבה 2, מועד ידיעת המבקשים על ההחלטה הוא יום 3.11.2022 בשעה 17:07 – המועד המתועד במערכת "נט המשפט" כיום בו צפתה באת-כוחם של המבקשים בהחלטה. המבקשים טוענים, לעומת זאת, כי באי-כוחם לא ידעו על ההחלטה עד מועד המצאתה ביום 6.11.2022, וכי הם אף לא היו מודעים לתיעוד הצפייה בהחלטה במערכת "נט המשפט" עד להגשת תשובת המשיבה 2 לבקשתם לעיכוב ביצוע ביום 10.1.2023.

7.במחלוקת זו, אני סבורה כי יש לקבל את עמדת המבקשים. אמנם, המשיבה 2 הצביעה על קשיים העולים מהסברי המבקשים לצפייה המתועדת במערכת "נט המשפט" אשר אכן מעוררים תהיות. ואולם, כפי שצוין לעיל, אין מקום לנהל "משפט זוטא" בעניין הוכחת אי-הידיעה, ומשעה שתצהירה של באת-כוח המבקשים נתמך במסמכים ובמוצגים רלוונטיים וכולל הסברים מפורטים ומשכנעים דיים, נראה כי נטל ההוכחה בנדון הורם, ואין להורות על סילוק בקשת רשות הערעור על הסף.

8.בשולי הדברים אעיר כי יש ממש בטענת המשיבה 2 שלפיה משעה שלמבקשים נודע על תיעוד הצפייה הנדונה באתר "נט המשפט", ראוי היה כי יגישו הודעה או בקשה מתאימה בנדון. משלא עשו כן, היה צידוק להגשת הבקשה לסילוק על הסף מטעם המשיבה 2, ומשכך, וחרף דחיית הבקשה האמורה, לא ראיתי לחייב את המשיבה 2 בהוצאות המבקשים.

9.סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף נדחית ללא צו להוצאות.

הטיפול בהליך יימשך כסדרו.