החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4914-22 רע"א 4914-22

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין אזרחי · איחור בהגשת בקשת רשות ערעור ובקשה לעיון חוזרבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בהמשך לבקשה לעיון חוזר; דיון בבקשה להארכת מועד ובטענת איחור

בית המשפט דחה את הבקשה למחיקת ההליך בשל איחור בהגשתו, אף שהאיחור לא בוטל. נקבע כי בעל דין שצפה בהחלטה במערכת נט המשפט נושא בנטל להוכיח אי-תחולת חריג הידיעה. השיקולים לקבלת ההליך כללו אי-ייצוג של המבקש, הודעת המזכיר המשפטי והניסיון להגיש במועד.

העובדות

המשיב טען כי המבקש צפה בפסק הדין ביום 19.6.2022 ולכן ההליך הוגש באיחור של כחודש. המבקש ניסה להגיש את בקשת רשות הערעור ביום 19.7.2022, והמסמך נדחה מן המרשם בשל אי ציון פרטים בכותרת. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר ביום 14.7.2022.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הגשת בקשה לעיון חוזר מאריכה את המועד להגשת בקשת רשות ערעור?
  2. 2.האם צפייה בהחלטה במערכת נט המשפט מחייבת את המבקש להוכיח שאין להחיל את חריג הידיעה?
  3. 3.האם יש למחוק את ההליך בשל איחור בהגשתו כאשר המבקש אינו מיוצג והוטעה על ידי הודעת המזכיר המשפטי?

הלכות

  1. 1

    כאשר בעל דין צפה בהחלטה באמצעות מערכת נט המשפט, הנטל עליו להוכיח כי אין להחיל את חריג הידיעה

    ״כאשר בעל דין צפה בהחלטה באמצעות מערכת נט המשפט, הנטל עליו להוכיח כי אין להחיל את חריג הידיעה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין למחוק את ההליך למרות איחור כאשר המבקש אינו מיוצג, הודעת המזכיר המשפטי ציינה כי המועד נמנה מהמצאה, והמבקש ניסה להגיש את ההליך במועד

    ״ראשית, המבקש אינו מיוצג. על כן, הציפייה שיכיר את כלל הידיעה נמוכה יותר, ואין לשלול את טענתו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחור
  • עיון חוזר
  • נט המשפט
  • חריג הידיעה
  • המצאה
  • רשות ערעור
  • גלגול שלישי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק רע"א 4914/22

בבית המשפט העליון

רע"א 4914/22

לפני:

כבוד הרשמת קרן אזולאי

המבקש:

יוחאי שפירא

נ ג ד

המשיבה:

קיבוץ עינת אגודה שיתופית חקלאית

בע"מ

בקשת המשיב מיום

7.11.2022 למחיקת בקשת רשות הערעור; תשובת המבקש מיום 16.11.2022; תגובת המשיב

מיום 4.12.2022

החלטה

בבקשת המשיב נטען כי פסק הדין של בית המשפט קמא נצפה על ידי המבקש ביום 19.6.2022, ועל כן ההליך דנן הוגש באיחור (נטען בבקשה כי ההליך הוגש ביום 6.11.2022, בעוד שלמעשה הוא הוגש ביום 3.11.2022). מדובר על איחור של כחודש בנקיטת ההליך. המשיב הוסיף וטען כי המבקש הגיש ביום 14.7.2022 לבית המשפט קמא בקשה לעיון חוזר.

המשיב לא חלק על טענות אלה, וגם לא טען שהבקשה לעיון חוזר מאריכה את המועד להגשת ההליך הערעורי. המשיב טען כי למעשה הוא ניסה להגיש את בקשת רשות הערעור ביום 19.7.2022, והמסמך שהגיש נדחה מן המרשם. אציין כי אכן מסמך שהגיש המבקש נדחה מן המרשם על ידי המזכיר המשפטי במועד האמור בשל אי ציון פרטים מסוימים בכותרת המסמך. המשיב טען עוד כי נמסר לו על ידי המזכיר המשפטי שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור הוא ה-7.11.2022, וזאת ככל שמועד ההמצאה הוא ביום 15.7.2022. המבקש הפנה בפרט לסעיף 8 להודעת המזכיר המשפטי. יוער כבר בשלב זה כי בהודעת המזכיר המשפטי בכללותה, לרבות בסעיף 8 האמור, לא מופיע מועד ההמצאה או המועד להגשת ההליך הערעורי. ואולם, בהודעת המזכיר המשפטי נכתבה התקופה הקבועה בדין להגשת הערעור מיום ההמצאה.

המשיב טען בתגובה כי בכך שהמבקש ניסה להגיש את בקשת רשות הערעור ביום 19.7.2022, וטען בתשובתו שבכותרת שסבר כי המועד להגשת בקשת רשות הערעור הוא בתוך 30 ימים, פירושו של דבר שהמבקש הודה שההחלטה הומצאה לו ביום 19.6.2022. אציין כבר עתה כי אין לקבל טענה זו, שכן המבקש טען כי סבר בתחילה שהתקופה נספרת מיום מתן ההחלטה. עוד טען המשיב כי המבקש לא תמך את תשובתו בתצהיר, ולכן אין לקבל את טענתו כי הוטעה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה. כידוע, כאשר בעל דין צפה בהחלטה באמצעות מערכת נט המשפט, הנטל עליו להוכיח כי אין להחיל את חריג הידיעה (רע"א 6648/20 גבעון נ' ון-אמדן (21.12.2020)). בנסיבות ההליך הנוכחי נפלו פגמים בבקשת המבקש, והאיחור בהגשת ההליך אינו מבוטל. עם זאת, בהצטברות הנימוקים שלהלן, לא ראיתי למחוק את ההליך. ראשית, המבקש אינו מיוצג. על כן, הציפייה שיכיר את כלל הידיעה נמוכה יותר, ואין לשלול את טענתו כי לא היה מודע לכך שהמועד עשוי להיספר מהמועד שבו נודע לו על ההחלטה. עניין זה נלמד גם מן העובדה שהמבקש סבר שעומדת לרשותו תקופה של 30 ימים להגשת הליך ערעורי. שנית, גם אם לא הייתה הצדקה להסתמך על הודעת המזכיר המשפטי, הרי שנכתב בה כי התקופה להגשת ההליך הערעורי מתחילה להימנות ממועד ההמצאה. שלישית, אין חולק על כך שהמבקש ניסה להגיש את ההליך הערעורי ביום 19.7.2022 (ההליך שנדחה מן המרשם). בנסיבות אלה, אין לומר כי המבקש ניסה למשוך את ההליך, או זלזל בסדרי הדין. רביעית, המשיב ידע על כך שהמבקש שוקל להגיש הליך ערעורי (ראו, בסעיף 8 לבקשה מיום 14.7.2022 לעיון חוזר). המשיב גם לא טען לנזק קונקרטי או הסתמכות על סופיות ההליך.

במכלול נימוקים אלה, לא מצאתי לקבל את הבקשה. זאת, מבלי לחוות עמדה כלשהי באשר לסיכויי ההליך לגופו, שעל פני הדברים אינם נחזים כגבוהים, ולוּ בשל הכללים המקובלים ביחס להליכים "בגלגול שלישי".

עד ליום 22.2.2023 המשיב רשאי להשיב לבקשתו של המבקש מיום 7.11.2022 לפטור מהפקדת ערובה, לרבות לבקשתו מיום 17.11.2022 להוספת מסמכים לבקשה זו.

ניתנה

היום, י"ח בשבט התשפ"ג (9.2.2023).

קרן אזולאי, שופטת

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

הלכות

  1. 1כאשר בעל דין צפה בהחלטה באמצעות מערכת נט המשפט, הנטל עליו להוכיח כי אין להחיל את חריג הידיעה
  2. 2אין למחוק את ההליך למרות איחור כאשר המבקש אינו מיוצג, הודעת המזכיר המשפטי ציינה כי המועד נמנה מהמצאה, והמבקש ניסה להגיש את ההליך במועד