רע"א 3267-23 רע"א 3267-23

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 27.2.2023 (רע"א 43016-12-22, השופטת העמיתה ש' דברת). בית המשפט המחוזי קיבל בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית משפט השלום בבאר שבע מיום 1.10.2022 (ת"א 70616-02-20, השופטת נ' חת מקוב), ובהמשך לכך דחה את הערעור לגופו ביחס לאחת מהן, זו הנוגעת לנושא הבקשה שבפני.

2.בשנת 2014 חתמו המשיב 1 (להלן: המשיב) מצד אחד והמשיבים 3-2 (להלן: המשיבים האחרים) מצד אחר על חוזה להעברת זכויות במקרקעין, שאותו ערך עבורם המבקש, עורך דין במקצועו. המבקש ייצג את המשיב, אשר רכש דירה מהמשיבים האחרים. ביום 28.2.2020 המשיב הגיש תביעה – אשר פרטיה המלאים אינם דרושים לענייננו – נגד המשיבים האחרים בגין הפרת החוזה, וכן נגד המבקש בשל טענות שהעלה כנגד התנהלותו המקצועית. ביום 14.6.2020 המבקש הגיש כתב הגנה, וביום 9.7.2020 המשיב הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה, שבו שינה חלק מן הטענות שהופיעו בכתב תביעתו. בהמשך לכך, ביום 24.10.2021 המשיב הגיש תצהיר עדות ראשית שבו פורטו הטענות שהוצגו בכתב התשובה ולא הופיעו בכתב התביעה. למען שלמות התמונה יצוין כי המשיבים האחרים לא הגישו כתבי טענות מטעמם במסגרת ההליך.

3.ביום 20.6.2022 המבקש הגיש בקשה לבית משפט השלום למחיקת אותם סעיפים בתצהיר שתוכנם חרג מהאמור בכתב התביעה, בטענה שמדובר בהרחבת חזית אסורה. בית משפט השלום דחה את הבקשה. בעשותו כן, ציין בית משפט השלום כי אמנם המשיב חרג מן המותר בדין כשהוסיף לכתב תשובתו טענות מסוימות שאינן מתיישבות עם האמור בכתב התביעה. עם זאת, בעיקרו של דבר, הוא הוסיף וקבע כי בנסיבות העניין היה על המבקש להגיש בקשה למחיקת סעיפים מכתב התשובה כבר בסמוך להגשתו. על כן, ומשלא הגיש בקשה שכזו במועד, נקבע כי אין מקום לדרוש מחיקת סעיפים מהתצהיר.

4.ביום 20.12.2022 המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. כאמור בפתח הדברים, בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה ואולם דחה את הערעור לגופן של הטענות בעניין זה. בהגיעו לתוצאה זו חזר בית המשפט המחוזי על עיקר נימוקיו של בית משפט השלום, והדגיש כי הימנעותו של המבקש מלהעלות טענות כנגד האמור בכתב התשובה בזמן אמת יצרה הסתמכות מצדו של המשיב.

5.הבקשה שבפני מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. בתמצית, המבקש חוזר בה על טענותיו כפי שהועלו בפני הערכאות הקודמות. המבקש מוסיף שהמקרה מעלה לדיון שאלות משפטיות עקרוניות שונות הקשורות, בין היתר, ביישומה של תקנה 18 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), החלה על הגשת כתבי תשובה.

6.לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, אף מבלי להידרש לתשובה. הבקשה דנן אינה עומדת באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנסיבות העניין, לא השתכנעתי שהבקשה מעלה שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים. כמו כן אף לא מצאתי שיש בדחיית הבקשה כדי לגרום עיוות דין. אוסיף שהדברים אמורים ביתר שאת בשים לב לשיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בעניינים הקשורים בסדרי דין, אשר לאורו, כידוע, היקף התערבותה של ערכאת הערעור באותן הסוגיות יהיה מצומצם ומוגבל למקרים חריגים בלבד (ראו והשוו: רע"א 4935/19 קשת ארץ חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' וינברג, פסקה 6 (21.8.2019); רע"א 4115/21 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' יצחקי, פסקה 3 (15.6.2021)).

7.סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.