רע"א 3453/12 ג'אפר חאלד נ. שריף סוקי

מונחת לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון או לחלופין – להמרת העירבון בערבויות של צד שלישי. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי מרכז, אשר בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק-דין של בית משפט השלום בפתח-תקווה, שדחה את תביעתו לתשלום דמי-שכירות.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא ראיתי ליתן פטור כמבוקש, אם כי מצאתי לנכון להפחית במידת-מה את סכום העירבון.

המבקש הגיש בקשה דומה לזו המונחת לפניי, במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי. שם הוחלט להפחית את סכום העירבון ולהעמידו על סך של 7,000 ₪. העירבון אכן הופקד . עובדה זו מלמדת על קיום מקור למימון כספי-עירבון. לכך מתווספים כמה נתונים נוספים: ראשית , המבקש לא השלים את החסרים שנזכרו בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין העירבון, כגון מסמכים המעידים על הוצאות או התייחסות הולמת לאפשרות להסתייע בסביבה הקרובה ( ראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (טרם פורסם, 3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)) . עובדה זו אומרת דרשני. שנית , המבקש לא חויב בהוצאות בבית המשפט המחוזי, ובית המשפט הורה כי העירבון יושב לידי המבקש (משמע, אפשר להשתמש בסכום שהופקד שם כעירבון כאן). שלישית , המבקש אינו מסביר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי (וכיצד מימן את העירבון בבית המשפט קמא ואת האגרה בבית משפט זה). רביעית , בעוד שבבית המשפט המחוזי מדובר היה ב"גל גול

שני", היום מצויים אנו ב"גל גול

שלישי". חמישית , המשיבים טוענים כי ההוצאות שנפסקו להם בבית משפט השלום טרם שולמו.

לאור האמור, אין מקום למתן פטור מהפקדת עירבון. גם אין מקום להמרת העירבון בערבות צד ג, אשר נחשבת בטוחה שאינה שוות-ערך לעירבון במזומן או בערבות בנקאית, זאת מבחינת זמינות הבטוחה, הוודאות שבה והקלות במי מוש ה בעת הצורך. ראוי להוסיף כי המבקש כלל אינו מתייחס ליכולתם הכלכלית של הצדדים השלישיים הנזכרים בבקשה (חתנו ובנו), וגם אינו מסביר מדוע אינו מסתייע בהם – ככל שהדבר דרוש – לצורך גיוס כספי העירבון.

לאור המקובץ ובשים לב לנתונים שלפניי, אני קובע בזאת כי על המבקש להפקיד עירבון בסך של 14,000 ₪, וזאת בתוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. אם לא יעשה כן יירשם ההליך לדחייה.