החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3470/01 מכשירנות חדרה בע"מ נ. יוסף רויכמן

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · פרשנות פסק בוררות וחיוב במע"מ בביצועבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקשת ביקשה רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שקבע כי החיוב במע"מ בפסק הבוררות חל רק על ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, וקבע כי טענות המבקשת נסובות על פרשנות המסוימת של הפסק ואינן מעלות שאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית.

העובדות

בפסק בוררות חויבו המשיבים לשלם סכום בצירוף הצמדה וריבית, וההוצאות ושכר טרחת עורך הדין עם מע"מ. המבקשת טענה בהוצאה לפועל כי המע"מ חל גם על סכום החיוב, והמשיבים טענו כי החיוב במע"מ חל רק על ההוצאות. ראש ההוצאה לפועל קבע כי המע"מ חל על כל הסכום, ובית המשפט המחוזי קיבל את פרשנות המשיבים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם החיוב במע"מ שנפסק בפסק הבוררות חל על כל סכום החיוב או רק על ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין?

הלכות

  1. 1

    בקשת רשות ערעור תידחה כאשר טענות המבקשת מעוגנות בעובדות המסוימות של הפרשה ואינן מעלות שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית המצדיקה דיון בערכאה שלישית

    ״טענותיה מעוגנות כולן בעובדות המסוימות של הפרשה ואינן חורגות מדלת אמותיהן״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסק בוררות
  • ביצוע פסק בוררות
  • מע"מ
  • הוצאות
  • שכר טרחת עורך דין
  • רשות ערעור
  • טענת פרעתי
  • הוצאה לפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

3470/01 - א'

בפני:

כבוד השופט י' טירקל

המערער:

מכשירנות חדרה בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. יוסף

רויכמן

2. יעקב רויכמן

3. אליהו רויכמן

4. פרץ רויכמן

בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל

אביב-יפו בע"א מאוחדים 2572/99 (בש"א 5590/00) 2582/00, 2586/99 שניתן

ביום 21.3.00 על ידי כבוד השופט א' טל

בשם המבקשת: עו"ד דן

אקשטיין

בשם המשיבים: עו"ד ניר

כהן

החלטה

1.מחלוקת בין המבקשת למשיבים הועברה להכרעת בורר. בפסק הבוררות נקבע "אני מחייב אפוא את רויכמן [המשיבים – י'ט'] לשלם למכשירנות [המבקשת – י'ט'] סך 690,250 ש"ח בצרוף הצמדה למדד יוקר המחיה ובתוספת רבית חוקית החל ביום 16.9.89 ועד ליום הפרעון. רויכמן ישא בהוצאות הבוררות ובשכר עו"ד אקשטיין [שהוא ב"כ המבקשת] בסך 250,000 ₪. + מע"מ". בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' גילאור), בפסק דינו מיום 8.9.96, ביטל את פסק הבוררות. בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אישר בית המשפט העליון את פסק הבוררות. המשיבים שילמו למשיבה על פי הפסק סך 3,506,706 ₪.

המבקשת הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בהרצליה בקשה לביצוע פסק הבוררות וטענה שם, כי משמעות החיוב במע"מ, כאמור לעיל, היא תוספת מע"מ גם על סכום החיוב שנפסק ולא רק על ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין. לפיכך מגיע לה סכום נוסף של 1,260,637 ₪. בבקשה שהגישו המשיבים טענו שאין עליהם לפרוע את הסכום (טענת "פרעתי") משום שלטענתם חל החיוב במע"מ רק על ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין ולא על החיוב כולו. ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת ר' בת ערקובי), בהחלטתו מיום 24.8.99, קבע כי החיוב במע"מ חל על כל סכום החיוב ודחה את בקשת המשיבים. המשיבים ערערו על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' טל), בפסק דינו מיום 21.3.01, נעתר לערעור וקבע, כי פרשנותם של המשיבים היא הפרשנות הנכונה. המבקשת ביקשה להרשות לה לערער.

2.בבקשתה להרשות ערעור משיגה המבקשת על פרשנותו של בית המשפט המחוזי. לטענתה, הנקודה (.) המופיעה בפסק הבוררות אחרי המלים "בסך 250,000 ₪" שאחריה נכתב "+מע"מ" "היא נקודה של משמעות" המפרידה בין החיוב במע"מ לבין כל החיובים שפורטו בפסק הבוררות, כמצוטט לעיל. מכאן שהחיוב במע"מ מתייחס לכל החיובים ולא רק להוצאות ושכר טרחת עורך דין.

דין הבקשה להידחות. המבקשת עומדת על "קוצה של נקודה" ומנסה להשתית עליה את פרשנותה, שאותה דחה בית המשפט המחוזי. אולם, טענותיה מעוגנות כולן בעובדות המסוימות של הפרשה ואינן חורגות מדלת אמותיהן. אין כאן שאלה שיש לה חשיבות משפטית או ציבורית המצדיקה דיון בערכאה שלישית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.

ניתנה היום, א' בכסלו תשס"ג

(6.11.02).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 5590/00

הלכות

  1. 1בקשת רשות ערעור תידחה כאשר טענות המבקשת מעוגנות בעובדות המסוימות של הפרשה ואינן מעלות שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית המצדיקה דיון בערכאה שלישית