רע"א 3472/02 דרור יעקב נ. גרא קורן עו"ד

בפניי בקשה להפחתת הערבון שנקבע במסגרת בקשת הרשות לערער שבכותרת. הבקשה אינה מבוססת על מצבו הכלכלי של המבקש, כי אם על היקף החיוב הצפוי בהוצאות, אם תידחה בקשת הרשות לערער. לעניין זה, טוען המבקש כי שווי ההליך עומד על סך של כ-25,000 ₪. כן נטען, כי בבית משפט קמא המשיב, אשר היה המערער שם, חוייב בהפקדת ערבון בסך 4,500 ₪ בלבד. על רקע זה, נטען כי אין מקום לחיוב המבקש בערבון בסך 20,000 ₪.

השיקולים אשר יש לשקול בקביעת גובה הערבון נגזרים מתכליתו. הואיל ותכלית הערבון היא להבטיח את הוצאות המשיב בהליך, אם ההליך יידחה, הרי שגובה הערבון צריך לשקף באופן סביר את סכום ההוצאות אשר צפוי כי בית המשפט יפסוק בהליך כזה. מעצם טבעו, משקף גובה הערבון הערכה, אשר אינה מדוייקת לגמרי. בהערכה זו יש להביא בחשבון בין השאר את מהות ההליך, היקפו, מורכבותו, ואת שיעור ההוצאות הנפסק ברגיל בגדריו בבית משפט זה. שוויו של ההליך יכול להיות פרמטר רלוונטי, אף כי יתכן שהליך ששוויו אינו רב, הוא הליך מורכב או רב היקף, בו צפוי חיוב משמעותי בהוצאות. יכולה להיות משמעות גם לגובה ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי, אף כי אין המדובר באמת מידה בלעדית, נוכח הפער בין גובה ההוצאות בבית המשפט המחוזי לבין גובה ההוצאות בבית משפט זה. כן יש להביא בחשבון את קיומן של נסיבות מיוחדות, ובהן נסיבות אישיות, היכולות לעתים להשליך על גובה ההוצאות.

בחינת המקרה שבפניי מלמדת, כי המדובר בערעור שני על פסק דין בהליך שתחילתו בבית משפט השלום. אין מדובר בתיק רחב היקף או מורכב באופן מיוחד. שווי העניין עומד, כנזכר לעיל, על 25,000 ₪. במצב זה, דומה כי ניתן להפחית במידה מסויימת את הערבון בו חוייב המבקש, ולהעמידו על 13,000 ₪.

נוכח העובדה, שבמסגרת רע"א 3437/02, אשר הוגשה על ידי המשיב בבקשת הרשות שבכותרת, חוייב המבקש שם בערבון בסך 20,000 ₪, ובהעדר כל טעם ענייני להבחין בין שני ההליכים לעניין זה, החלטתי להעמיד גם את הערבון ברע"א 3437/02 על סך של 13,000 ₪. יש להשיב, אפוא, לידי המבקש ברע"א 3437/02, סך של 7,000 ₪ מתוך הפיקדון שהפקיד (בסך 20,000 ₪).

המבקש יפקיד את הערבון בסך 13,000 ₪ תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. לא יופקד הערבון תוך המועד האמור, תידחה בקשת הרשות לערער, בלא צורך בכל החלטה אחרת.