רע"א 3476/08 גלעד גלזמן נ. בת שבע עטר

זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט א' ש' שילה) אשר קיבל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה (כב' השופט (בדימוס) ג' שטרסמן), הורה על ביטולו וחייב את המבקש להשיב למשיבה כספים שגבה ממנה.

1.

המבקש, עורך-דין במקצועו, ייצג את המשיבה במסגרת הליכים שונים, לאחר שלמשיבה אושר ייצוג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי. לטענת המבקש, התחמקה המשיבה מתשלום חלק משכר טרחתו, ועל-כן הגיש נגדה תביעה כספית בסך של 12,000 ₪ לבית המשפט לתביעות קטנות. המשיבה לא התייצבה לישיבות שנקבעו בבית המשפט לתביעות קטנות ולפיכך הורה בית המשפט על מתן פסק דין בהיעדר התייצבות, במסגרתו חייב את המשיבה בתשלום הסכום הנתבע. בהמשך, הגישה המשיבה בקשה לביטול פסק הדין, אך זו נדחתה על-ידי בית המשפט לתביעות קטנות לאחר שהוגשה תגובת המבקש בה ציין הוא כי לאורך ניהול ההליך לא עמדה המבקשת במועדים שנקבעו.

2.

לאחר שנדחתה הבקשה לביטול פסק הדין, הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר החליט לקבלה ולבטל את פסק הדין. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש לפיה איחרה המשיבה בהגשת הבקשה לרשות ערעור, כמו-גם את הטענה כי היה מקום לחייב את המשיבה בהפקדת עירבון להוצאותיו של המבקש. לגופם של דברים, קבע בית המשפט המחוזי כי יש להתחשב בכך שהמבקש הינו עורך דין במקצועו ולעומת זאת המשיבה הינה אם חד-הורית, המטופלת בשתי בנות, ואשר נעדרה מהדיון בעניינה בשל העובדה כי בתה חלתה באותה עת. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי למבקש להשיב למשיבה כספים בסך 9,000 ₪, שגבה ממנה על-פי פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.

מכאן הבקשה שלפניי.

3.

לטענת המבקש, מגלה בקשתו מספר שאלות עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". האחת, עניינה בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה לא היה על המשיבה להפקיד עירבון להוצאותיו. המבקש טוען כי "מחוץ לפרוטוקול" התבטא שופט בית המשפט המחוזי כי בבית המשפט המחוזי מרכז אין נוהגים לחייב בהפקדת ערבון מסוג זה. לשיטתו, עמדה זו סותרת את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ועל כן בעלת השפעה על מתדיינים רבים. טענה נוספת שמעלה המבקש הינה כי מאחר ובקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הוגשה על-ידי המשיבה ולא על-ידו, הרי שאין להחיל על בקשתו את המבחנים הנוהגים לעניין בקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי". עוד טוען הוא כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר נדרש לבקשת רשות הערעור על אף שהמשיבה חרגה מהמועדים הקבועים בתקנות. בנוסף, טוען המבקש כי המשיבה לא השיגה על ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין אלא על פסק הדין עצמו ועל כן שגה בית המשפט המחוזי כאשר הורה על ביטול פסק הדין בניגוד להחלטת בית המשפט לתביעות קטנות מבלי שהוצגו לו ראיות התומכות בטענותיה של המשיבה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות דלמטה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לבקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אלא במקרים המגלים שאלה משפטית או עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) . הלכה זו מבוססת על התפיסה כי לאחר שעניין מסוים נידון על-ידי שתי ערכאות שיפוטיות דרושים טעמים מיוחדים לכך שערכאה נוספת תדון באותו מקרה. לפיכך, ובניגוד לטענת המבקש, אין חשיבות בהקשר זה לכך שבקשת רשות הערעור הראשונה בענייננו הוגשה על-ידי המשיבה, ובוודאי שאין בכך כדי לעורר שאלה עקרונית המצדיקה היענות לבקשה (ראו למשל: רע"א 8970/07 הגות הספר היהודי 1995 בע"מ (בפירוק) נ' בנק המזרחי המאוחד (טרם פורסמה, 15.11.2007)). גם בטענות המבקש הנוגעת לאי-חיוב המשיבה בהפקדת עירבון ולאיחור שנפל בהגשת הבקשה לא מצאתי ממש. שכן, אף אם שגה בית המשפט המחוזי בקביעותיו לעניין זה, ואיני קובעת שכאלה הם פני הדברים, הרי שכידוע אין בטעות כזו כדי להצדיק מתן רשות ערעור (ראו למשל: רע"א 4356/06 נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסמה, 18.6.2006). מעבר לכך, טענתו ה"עקרונית" של המבקש לעניין אי-חיוב המשיבה בהפקדת עירבון נסמכת על אמירות נטענות של בית המשפט "מחוץ לפרוטוקול". בכך בוודאי אין כדי ללמד על קביעה עקרונית כלשהי של בית המשפט, מה גם שהטענה מחייבת דיון עובדתי אשר אינו יכול להתבצע במסגרת שלב זה של הדיון. ממילא, אין בטענה זו כדי להצדיק דיון בנושא ב"גלגול שלישי".

הדברים אמורים בפרט בהתחשב בכך שביסודה של הבקשה דנן עומד פסק דין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות, אשר אפשרות הערעור עליו הינה מוגבלת מלכתחילה בהיותה מותנית בקבלת רשות (סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). בהתאם לכך, נקבע כבר כי בית משפט זה ייעתר לבקשת רשות ערעור מסוג זה רק במקרים בהם קיים עוול זועק או מתעוררת שאלה משפטית חשובה ביותר (ראו למשל: רע"א 8144/04 בודקר נ' בשירוב , סע' ט' להחלטה (לא פורסמה, 20.3.2005); רע"א 2060/06 רווח נ' פוגל (לא פורסמה, 27.6.2006)). המקרה דנן בוודאי שאינו נופל לגדר מקרים חריגים אלו. זאת, גם לאור העובדה שהחלטת בית המשפט המחוזי אינה סותמת את הגולל על תביעתו של המבקש אלא אך מורה כי ייערך בה דיון לגופו של עניין בבית המשפט לתביעות קטנות.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משכך, מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש. משלא נתבקשה תגובה - אין צו להוצאות.