רע"א 3578-23 רע"א 3578-23

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' אברהם) מיום 6.3.2023 בת"א 30357-07-20, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים, שהועלתה במהלך ישיבת ההוכחות, לגילוי מסמך.

תמצית הרקע לבקשה והחלטת בית המשפט המחוזי

1.בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעתם של המבקשים שעניינה, בין היתר, באכיפת זיכרון דברים למכירת זכויות בניה במקרקעין, שנערך ביום 5.3.2013 בין המבקשים 1 ו-3 ואדם נוסף, ובין המשיבה 1 (להלן: אגודת חב"ד), ובוטל על-ידי אגודת חב"ד ביום 9.9.2014 (להלן: זיכרון הדברים). כסעד חלופי עתרו המבקשים לפיצויים בגין הפרת זיכרון הדברים. בישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 15.2.2023, במהלך עדותו של יו"ר אגודת חב"ד, מר קפלן, התברר כי אגודת חב"ד ערכה זיכרון דברים נוסף, מאוחר יותר, בהתייחס לחלק מן המקרקעין, עם עו"ד שטורך, מי שעל פי הנטען ייצג את המבקשים בשנים הרלוונטיות לתביעתם (להלן: המסמך). בתום ישיבת ההוכחות, בה נחקר גם עו"ד שטורך, עתרו המבקשים לגילויו של המסמך משני טעמים: האחד, להוכחת סתירות בין עדויותיהם של קפלן ועו"ד שטרוך בכל הנוגע למסמך, אשר ישליכו על הערכת מהימנות עדותם; והשני, כי המסמך עשוי לבסס עבירה אתית שעבר עו"ד שטרוך, שעה שהתקשר על פי הנטען עם אגודת חב"ד על יסוד ידיעות שרכש במהלך ייצוגם של המבקשים בעסקה מושא התביעה.

2.הצדדים הסכימו כי המסמך יומצא במעטפה סגורה לעיון בית המשפט, אשר יחליט לאחר העיון אם הוא רלוונטי למחלוקת ולמהימנות העדים, ובהתאם, האם יש לגלותו למבקשים. עוד קודם למתן החלטתו הוגשו שתי בקשות, מטעם עו"ד שטרוך ומטעם חברת ע. פליישר אחזקות בע"מ, המתנגדות לגילוי המסמך. לאחר בחינת טענות הצדדים, ולאחר שעיין במסמך שבמחלוקת, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי לא מצא כל סתירה בין עדויות קפלן ועו"ד שטרוך, וביניהן לבין תוכן המסמך. עוד ציין כי כל האירועים הנוגעים לביטולו של זיכרון הדברים שבמוקד התביעה, קדמו למועד חתימת המסמך, וכי לא יהיה בגילויו של המסמך כדי לתרום לבירור המחלוקת המרכזית שבבסיס התביעה, והיא - האם זיכרון הדברים בוטל כדין. ולבסוף נקבע, כי הטענה שעו"ד שטרוך עבר עבירה אתית בחתימתו על המסמך, אינה יכולה לשמש בסיס ראוי לגילוי המסמך בהליך דנן, מקום שעו"ד שטרוך כלל אינו צד לתביעה, וכי בידי המבקשים לנקוט הליך נפרד נגד עו"ד שטרוך להמצאת המסמך.

מכאן בקשת רשות הערעור.

דיון והכרעה

3.לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט המחוזי ובטענות המבקשים בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

4.הלכה מושרשת היא כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניינים דיוניים ועל כן התערבות ערכאת הערעור בהחלטות בנושאים אלה תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בהם ההחלטה מנוגדת לדין, או גורמת עיוות דין לאחד הצדדים. כך במיוחד בהחלטות הנוגעות לגילוי מסמכים, לגביהן נפסק כי ערכאת הערעור לא תתערב בהן אלא אם אלה אינן מתקבלות על הדעת או מתעלמות מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו: רע"א 8147/10 קים לוסטיגמן ייזום ובניה בע"מ נ' בכר, פסקה 21 (22.2.2011); רע"א 5161/13 ש.ב.א מפעלי מתכת בע"מ נ' שפרן, פסקה 14 (19.8.2013); רע"א 1869/15 שמש נ' פארם אפ שיווק (1966) בע"מ, פסקה 6 (14.4.2015)). לא מצאתי כי הבקשה דנן נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות.

5.עיקר טענות המבקשים בבקשתם מתייחסות לרלוונטיות המסמך למחלוקת מושא התביעה, ובפרט לנוכח הסתירות שנפלו לטענתם בעדויותיהם של קפלן ושל עו"ד שטרוך. בית המשפט המחוזי, לאחר שהתרשם באופן בלתי אמצעי מהמסמך שגילויו מבוקש, סבר – בגדרו של שיקול הדעת הרחב המסור לו – שאין מקום להורות על גילוי המסמך, אשר לא יהיה בו כדי לתרום לבירור השאלות שבמחלוקת. אין עילה להתערב במסקנתו זו המתבססת על עיון במסמך ובחינת עדויות העדים הרלוונטיים, ובפרט כאשר בעניין זה קיים יתרון ברור לערכאה הדיונית (ראו: רע"א 5424/16 טינקו בע"מ נ' הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ, פסקה 8 (13.10.2016)). דברים אלה נכונים ביתר שאת שעה שמדובר בבקשה לגילוי מסמך המועלית בשלב ההוכחות, ערב הגשת הסיכומים בתיק, שלב שבו הערכאה הדיונית מצויה היטב בחומר הראיות ובטיעוני הצדדים. לא מצאתי גם ביתר טענותיהם של המבקשים משום עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

6.סוף דבר – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.