רע"א 3626/06 ד"ר זיאד חמאיסי נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא העמקים

המבקשת, אשר אינה נמנית עם בעלי הדין בהליך שבכותרת, עותרת בפניי לעיין בתיק בית המשפט. פסק הדין בערעור ניתן ביום 22.7.2008 ועניינו פטור מתשלום היטל השבחה ביחס לחלק מדירת מגורים מכוח סעיף 19(ג) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה ).

1.

מבקשת העיון טוענת כי ערר שהגישה על היטל השבחה שהוטל עליה בהתאם לסעיף 14 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, בגדרו טענה כי היא זכאית לפטור על פי סעיף 19 לחוק, נדחה, והיא מבקשת לבחון האם ההליך שבכותרת עשוי "לשפוך אור" על עניינה שלה.

המשיבה 2 הודיעה כי אין לה התנגדות למבוקש ואילו המבקש מתנגד לה. לטענתו בהליך זה לא התעוררה שאלת תחולת הפטור על פי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה ועל כן הוא לא הגיש בתיק כל הצהרה או מסמך בדבר נכסי אביו. לטענתו בנסיבות אלו לבקשה אין יסוד, ועוד הוא טוען כי חשיפת היקף נכסיו של אביו עלולה לפגוע בפרטיותו.

2.

לאחר שעיינתי בתיק ובטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית-משפט של מי שאינו בעל-דין, מצויה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקי בית משפט), תשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ). תקנה 4(א) קובעת כי:

"כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין".

תקנה 4(ד) לתקנות מפרטת את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר הנדון, וקובעת כי:

"בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

היקפו של העיון מוסדר בתקנה 4(ו) לתקנות. תקנות אלו, כך נפסק, מתוות מסלול תלת שלבי לבחינה של בקשה לעיון:

(א) האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש? ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה -

(ב) האם העיון מוצדק? בהקשר זה נקודת המוצא היא שלכל אדם זכות עיון נוכח עיקרון פומביות הדיון. לפיכך, הנטל הוא על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו בהתקיים טעם כבד-משקל המונע את העיון. עם זאת, כמו כל זכות, גם זכות העיון אינה מוחלטת ולעתים יש מקום להגבילה בשל אינטרסים נוגדים (כגון הזכות לפרטיות של בעלי הדין והגנה על סודות מסחריים), וההכרעה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות של כל הנוגעים בדבר - מבקש העיון, בעלי הדין, והאינטרס הציבורי. כאשר לאחר איזון נקבע כי קיימת הצדקה עקרונית לאפשר את העיון -

(ג) כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים הנוגדים? במסגרת זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, בשים לב, בין היתר, לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ , פ"ד נט(5) 385, 393-394 (2005)).

3.

יישום אמות המידה האמורות בנסיבות המקרה דנן מוביל למסקנה כי יש להיעתר לבקשת העיון.

ההליך התנהל בדלתיים פתוחות והצדדים לא הצביעו על מניעה שבדין לעיון המבוקש. כמו כן, מבקשת העיון הרימה את נטל ההנמקה המוטל עליה, שהינו כאמור נטל קל יחסית נוכח מעמדו וחשיבותו של עקרון פומביות הדיון (ראו בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים , פסקאות 25-26 (8.10.2009)), בציינה כי העיון נדרש לה על מנת לבחון האם ניתן ללמוד מהליך זה להליך המתנהל בעניינה שלה. יצוין בהקשר זה כי טענת המבקש לפיה העיון בתיק לא יועיל למבקשת העיון לצורך ההליך המתנהל בעניינה אינה מצדיקה כשלעצמה למנוע ממנה לעיין בתיק ולבחון באופן עצמאי האמנם יש בו כדי ללמד על הסוגיה שבמחלוקת בינה ובין הרשות המוסמכת.

כאמור המבקש הוסיף וטען כי יהיה בעיון כדי לפגוע בפרטיותו. טענה זו נטענה בסתמיות ובכלליות ומבלי שהפנה למסמך או לנתון כלשהו אשר אכן עשוי לפגוע בפרטיותו כטענתו. עיינתי בחומר שבתיק ומצאתי כי ההליך עורר שאלה משפטית בעיקרה. כמו כן, כפי שציין המבקש עצמו בתגובתו לבקשת העיון לא הוגשה על ידו במסגרת ההליך "כל הצהרה או מסמך בדבר נכסי אביו" . בנסיבות אלו איני סבורה כי המבקש הרים את הנטל לשכנע כי קיים טעם כבד משקל המצדיק למנוע את העיון המבוקש.

אשר על כן, ניתן בזאת היתר לעיון ולצילום של תיק בית-המשפט בהליך שבכותרת. העיון ייעשה במזכירות בית-המשפט לפי הנוהל המקובל ובתיאום מראש. אין צו להוצאות.