רע"א 3646/11 המגן חברה לביטוח בע"מ נ. ריאן טאלב

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטות

א' קובו , מ' רובינשטיין וע' צ'רניאק ) בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ז' אגי ). השאלה המרכזית אשר שנויה במחלוקת בין הערכאות היא האם המשיב נפגע מ"תאונת דרכים" כמשמעו של ביטוי זה בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ).

2.

המשיב, חקלאי במקצועו, נפגע בתאריך 10.8.2000 מהשתחררות פתאומית של זרוע מרסס שהותקן על טרקטור שאת השימוש בו ביטחה המבקשת בתקופה הנדונה. המרסס כולל זרועות הניתנות להזזה ועשויות להיות במצב אופקי כאשר נדרשים להשתמש בהן לצורך ריסוס ובמצב אנכי כאשר הזרועות והמרסס מצויים בנסיעה. מרבית הנסיבות העובדתיות שנויות במחלוקת בין הצדדים, אולם המסגרת העובדתית שנתקבלה בפסקי דינן של הערכאות הקודמות היא כי בעת שעסק המשיב בהעברת זרועות המרסס למצב אנכי, בכדי להתחיל בנסיעה על הכביש, אחת מזרועות המרסס, נעה על צירה בפתאומיות ופגעה בפניו של המשיב.

3.

בית משפט השלום בחן האם בפנינו "תאונת דרכים" כמשמעה בסעיף 1 לחוק הפיצויים. החלופה הרלוונטית ביותר היא החזקה המרבה הקבועה בהגדרת "תאונת דרכים": "מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב". בית המשפט קבע כי חלופה זו אינה מתקיימת בענייננו. אמנם, מנגנון סגירת הזרועות של המרסס נקט בדרך הפעלה הידראולית שניצלה את כוחו המכאני של הטרקטור; אולם בית המשפט פסק כי לא הוכח שהשינוי הפתאומי בזווית הזרוע, אשר גרם לפגיעה, נבע מהמערכת ההידראולית וממילא אף לא מכוחו המכאני של הטרקטור. לאחר מכן, בחן בית משפט השלום האם חלופות נוספות להגדרת "תאונת דרכים" מתאימות לנסיבות העובדתיות של מקרה זה, לרבות החלופה של " הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ". אך כל החלופות נמצאו בלתי מתאימות ועל כן דחה בית המשפט את התובענה. כהערת אגב כללית, ציין בית משפט השלום כי נסיבות התאונה לא הובהרו עד תומן ואף התובע אינו יודע אותן בוודאות.

4.

הערתו זו של בית משפט השלום עומדת בבסיס פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר קבע כי היא סותרת את הקביעה לפיה לא הוכח כי נפילת הזרוע נגרמה עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב. בית המשפט המחוזי פסק כי העמימות העובדתית המשתקפת מפסק דינו של בית משפט השלום והממצאים העובדתיים העומדים במוקד פסק דינו, אינם עולים בקנה אחד. אשר על כן, עיין בית המשפט המחוזי מחדש בחומר הראיות ומצא כי הפגיעה אכן נבעה מן המערכת ההידראולית ועל כן היא כלולה במסגרת החזקה המרבה של: "ניצול הכוח המיכני של הרכב". לפיכך, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור.

5.

טענותיה של המבקשת נוגעות הן במישור העובדתי, הן במישור המשפטי. במישור העובדתי היא קובלת על הממצא העובדתי המרכזי העומד בבסיס הכרעת בית המשפט המחוזי – הקביעה כי נפילת הזרוע נבעה מפעולת המערכת ההידראולית. המבקשת טוענת כי קיימות סתירות בגרסתו של המשיב ושל עד הראיה היחיד שחזה בתאונה. במישור המשפטי ניתן לחלק את טענות המבקשת לשתיים. בכל הקשור לסוגיות המתעוררות ביחס להגדרת "תאונת דרכים", סומכת המבקשת את ידיה על פסיקתו של בית משפט השלום לפיה אין מדובר בתאונת דרכים. לטענתה, בית המשפט המחוזי נמנע מלהתייחס לשאלות המשפטיות הנדונות ועל כן יש הצדקה למתן רשות ערעור בכדי לאפשר הכרעה עקרונית בסוגיות מהותיות אלו, אשר חורגות מעניינם הפרטי של שני הצדדים גרידא. נוסף על כך, ביחס לנטייתה של ערכאת הערעור שלא להתערב בממצאים עובדתיים, ובמיוחד ב"גלגול שלישי", טוענת המבקשת כי מאחר שבית המשפט המחוזי התערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום, אף בית המשפט העליון רשאי לעשות כן.

טענות המשיב מתמקדות ביישוב הסתירות העובדתיות להן טענה המבקשת ובהסבר גירסתו לדרך השתלשלות נסיבות התאונה, אשר הוכחה, לטענתו, כדבעי. כמו כן, המשיב טוען כי לא מתקיימות הנסיבות שמצדיקות מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי". לדידו, הבקשה אינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית ועל כן אין חשיבות מיוחדת שתצדיק את הזדקקותו של בית המשפט העליון לנושא.

6.

דין הבקשה להידחות. כידוע, בית המשפט העליון לא יעתר לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא כאשר מדובר במקרים יוצאי דופן המעלים שאלות מהותיות אשר חורגות מעניינם של הצדדים בתיק הספציפי. במקרה זה, אין מחלוקת בין הערכאות השונות, ואף לא בין הצדדים, כי במידה שהסיבה להשתחררות הזרוע ממקומה נעוצה בפעולתה של המערכת ההידראולית, אשר שואבת את כוחה מכוחו המכאני של הטרקטור, אזי מדובר בתאונת דרכים. אשר על כן, סלע המחלוקת המרכזי היה עובדתי לאמור האם המערכת ההידראולית היא זו שגרמה בפועל לשינוי הזוית הפתאומי של זרוע המרסס. שאלה זו היא שאלה עובדתית, בה עיינו כבר שתי הערכאות שלפנינו, ועל כן אין טעם להידרש לבחינה נוספת של הנושא. כמו כן, עצם העובדה שבית המשפט המחוזי התערב בממצאים עובדתיים שקבע בית משפט השלום אינה מהווה עילה למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" (שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד 213 (מהדורה שניה, 2008), רע"א 10130/05 טליאס נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 31.10.2005), רע"א 7079/10 ברעלי נ' הוצאת ספרים ע''ש י.ל. מאגנס, האוניברסיטה העברית

(לא פורסם, 31.10.2010)).

לאור האמור, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיב בסכום של 2,500 ש"ח.