פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 3691/17
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
עמוס ליאור
נ ג ד
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. הלשכה לסיוע משפטי
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' דותן) מיום 27.4.2017
בע"ר 39707-12-16
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת
ש' דותן ) מיום 27.4.2017 בע"ר 39707-12-16.
2.
המבקש פנה ללשכה לסיוע משפטי (להלן: הלשכה ) בבקשה לקבל שירות משפטי לצורך טיפול בתביעה שברצונו להגיש נגד עיריית פתח תקווה בשל נזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מהחלטה ליישם תכנית תמ"א 38 בבניין בו הוא מתגורר. בקשתו נדחתה ביום 26.7.2016, ועל כך הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, בהתאם לסעיף 5(א) לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (עש"א 11498-08-16). במסגרת ערעור זה הגיש המבקש גם בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין מצב כלכלי רעוע, לפי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. היועץ המשפטי לממשלה - המשיב להליך הערעור - התנגד למתן הפטור המבוקש, בטענה כי לא הוכח שאין ביכולת המבקש לעמוד בתשלום האגרה, וכי ההליך אינו מגלה עילה שכן המבקש לא המציא ללשכה מסמכים דרושים לבדיקה.
3.
ביום 17.11.2016 דחה בית המשפט (השופטת ח' פלינר , בתפקידה כרשמת) את הבקשה, משקבע כי המבקש לא עמד בנטל המוטל על כתפיו להוכיח כי אין ביכולתו לעמוד בתשלום האגרה: למבקש דירה בבעלותו ודי בכך כדי לדחות את בקשתו לפטור מאגרה; המבקש לא צירף אסמכתאות לטענותיו בדבר מצבו הכלכלי; המבקש לא הוכיח כי אין בידו אפשרות ללוות את סכום האגרה מבני משפחה או ממכרים. עוד נקבע כי סיכויי התביעה נמוכים, בין היתר בהסתמך על עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה ההליך אינו מגלה עילה, ועל מכתב הלשכה מיום 26.7.2016 שדחה את בקשת המבקש לסיוע משפטי לאחר שלא הגיש מסמכים רלבנטיים לבדיקה, חרף תזכורת שנשלחה אליו בענין זה. לבסוף נקבע כי מדובר ב"תובע סדרתי" המנהל תיקים משפטיים רבים, וכי אינו יכול לצפות כי בית המשפט יפטור אותו מתשלום אגרה או יפחית את שיעורה שוב ושוב על חשבון קופת הציבור.
4.
על החלטה זו הגיש המבקש את הערעור מושא הבקשה דנן, וזה נדחה ביום 27.4.2017, כדלקמן:
"עיינתי במסמכים שצירף המערער להודעת הערעור, ואף אני סבורה כי, לא די בהם להוכחת טענת המערער לפיה אין ביכולתו לעמוד בתשלום האגרה. מעבר לעובדה שבבעלותו דירה שכנגד זכויותיו בה הוא יכול לקבל הלוואה, מדפי חשבון הבנק אותם צירף, אנו למדים כי הבנק העמיד למערער מסגרת אשראי של 3,000 ₪ ממנה לא חרג המערער, וזאת שעה שסכום האגרה עומד על 846 ₪."
5.
מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפני, בגדרה מפרט המבקש על אודות התביעה שברצונו להגיש נגד עיריית פתח תקווה, וחוזר על הטענות שהעלה בפני הערכאות דלמטה בדבר מצבו הכלכלי והבריאותי הירוד.
6.
לאחר עיון בבקשה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת בלא צורך בתשובת המשיבים.
כידוע, על בקשות למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" חלה אמת מידה מצמצמת, לפיה רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3 ) 123 (1982)) . עיון בבקשה מגלה כי אין היא עומדת במבחן זה. עניינו של המבקש אינו מעלה כל סוגיה בעלת חשיבות כללית, והכרעות המותבים דלמטה מבוססות ומנומקות ואינן מעלות חשש ליצירת עיוות דין כלפי המבקש.
יצוין כי המבקש הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון גם במסגרת ההליך דנן בבית משפט זה, ומהחלטת הרשמת ל' בנמלך מיום 26.7.2017 עולה כי גם הפעם לא פרש המבקש תשתית עובדתית מלאה להוכחת מצבו הכספי ולא הוכיח חוסר יכולת לשלם אגרה ולגייס עירבון, ולו בסכומים מתונים ביותר. המבקש זכה בסופו של דבר להפחתה בסכומי האגרה והעירבון בשל מהות ההליך בלבד.
7.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ט' באלול התשע"ז (31.8.2017).
ש ו פ ט