רע"א 3698/11 שלמה תחבורה( 2007) בע"מ נ. ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ

1.המבקש - עורך דין שתחום עיסוקו, בין היתר, הגשת תובענות ייצוגיות כנגד רשויות המדינה - עותר לקבלת רשות עיון בתיקים שבכותרת. עניינם של תיקים אלה בשתי החלטות שונות אשר ניתנו בגדר שני הליכים נפרדים לאישור תובענה ייצוגית - האחד כנגד המבקשות ברע"א 3698/11 (להלן:

שלמה ) ואילו השני כנגד המשיבה בע"א 9244/12 (להלן: דומיקאר ). המטרה שהוצגה בבקשת העיון היא "הכרת דרך התייחסותו של ביהמ"ש העליון לסוגיית התביעות הייצוגיות כנגד רשות, וכן סוגיות נוספות בתחום התביעות הייצוגיות" (סעיף 3 לבקשת העיון).

2.אקדים ואומר, כי ביום 8.12.2016 הגישו שלמה והמבקש הודעה משותפת במסגרתה ציינו כי הגיעו להסכמות לגבי בקשת העיון, וכי בהתאם להסכמות אלה נמסרו למבקש מסמכים מסוימים לאחר שהושחרו בהם עובדות ונתונים מסחריים. נוכח הודעה זו מתייתר הצורך להכריע בבקשת העיון, ככל שהיא נוגעת לרע"א 3698/11. החלטתי זו תתייחס איפוא לסוגית העיון ביחס לע"א 9244/12 בלבד.

3.בתגובה אותה הגישה דומיקאר לבקשה הביעה התנגדות נחרצת למתן רשות עיון. לעניין זה טענה דומיקאר, בין היתר, כי במסמכים שבתיק מצויים נתונים רבים שיש בהם משום סודות מסחריים ועסקיים שלה; כי במסגרת ההליך אשר התנהל בבית המשפט המחוזי ניתן צו איסור פרסום; וכי לא ניתנה הצדקה של ממש לעיון המבוקש. המבקש הגיש, לבקשתי, תשובה לתגובה ובגדרה ציין כי הוא נכון לחתום על כתב התחייבות לשמירה על סודיות המידע אליו ייחשף במסגרת העיון. בהמשך הגישה דומיקאר התייחסות נוספת מטעמה ובה צוין כי אין בהצעתו של המבקש כדי לאיין את הנזק הממשי אשר צפוי להיגרם לה כתוצאה מן העיון. עוד ציינה דומיקאר, כי אין מקום לחייב אותה לעבור על המסמכים המצויים בתיק על מנת לברור את אותם חלקים הכוללים סודות מסחריים, שכן חיוב שכזה יטיל עליה נטל בלתי סביר בנסיבות העניין. יצוין, כי המערערים בע"א 9244/12 לא הגישו תגובה כלשהי לבקשת העיון, ומשכך אין לי אלא להניח כי הם אינם מתנגדים לו.

4.המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מצויה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ). ככלל - ובהיעדר איסור שבדין - נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשת העיון וזאת על רקע ההכרה במעמדו של עיקרון פומביות הדיון. ככל שאחד מבעלי הדין מתנגד לעיון, עליו מוטל הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי המצדיק את שלילתו (למשל, ע"א 8849/01 סבוב נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, פ"ד נט (5) 385 (2005); בג"ץ 5917/97

האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים,

פיסקאות 25-24 (8.10.2009)). כפי שנקבע לא פעם, בית המשפט נדרש לאזן בין זכות העיון לבין זכויות ואינטרסים נוגדים, ובכלל זה זכויות ואינטרסים של בעלי הדין, של צדדים שלישיים ושל הציבור בכללותו, כמו גם סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה (ראו תקנות 4(ד), 4(ו) לתקנות העיון; בג"ץ 5699/07

יועז נ' היועץ המשפטי לממשלה ,

פיסקה 3 (23.4.2009) ).

5.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים על רקע אמות המידה הנזכרות לעיל ועיינתי במסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי, כמפורט להלן.

6.אדרש תחילה לטענת איסור הפרסום אשר הועלתה על ידי דומיקאר. עיון בנספחים אשר צורפו לתגובת דומיקאר מעלה כי צו איסור הפרסום שניתן על ידי בית המשפט המחוזי משתרע על נתונים עסקיים ומסחריים של דומיקאר אשר פורטו בחלקים מסוימים מהתגובה לבקשת האישור, לרבות במסמכים נוספים הכוללים התייחסות לנתונים אלה. בהחלטה נוספת אשר ניתנה על ידי בית המשפט לאחר מתן פסק הדין (ביום 19.11.2012) נקבע כי יפורסם עותק ערוך של פסק הדין ממנו יימחקו קטעים מסוימים, וכי תגובת דומיקאר לבקשת האישור, על נספחיה, תיוותר חסויה.

יוצא איפוא, כי בניגוד לטענת דומיקאר לפיה צו איסור הפרסום מונע באופן מוחלט מתן רשות עיון במסמך כלשהו מן המסמכים שבתיק, הרי שהלכה למעשה מתייחס הצו רק לתגובת דומיקאר לבקשת האישור ולמסמכים נוספים הכוללים נתונים מתוכו. ממילא אין מניעה ליתן רשות עיון ביחס למסמכים שצו איסור הפרסום אינו חל עליהם (או על חלקים מהם), ויש להמשיך ולבחון את הבקשה לגופה ביחס למסמכים אלה.

7.האמת ניתנת להיאמר, כי מטרת העיון מעוררת קושי, ולוּ במידה מסוימת. כך, מן הטעם שהמבקש ציין כי עניינו ממוקד בתובענות ייצוגיות כנגד רשות דווקא, בעוד שהתובענה הייצוגית בענייננו אינה כזו (שהרי דומיקאר אינה רשות). יש לזכור עם זאת, כי המבקש הוסיף וציין שיש לו עניין ב"סוגיות נוספות בתחום התביעות הייצוגיות", ועל פני הדברים דומני כי רצונו של עורך דין לעיין בתיק הנוגע לתחום עיסוקו מהווה אינטרס לגיטימי (השוו למשל, ע"א 1651/08 עו"ד שי עינת (רו"ח) נ' ממונה מע"מ גוש דן , פיסקה 7 (27.7.2008)).

מכל מקום, בנסיבות העניין ולאחר שבחנתי את בקשת העיון ואת תשובת המבקש מיום 15.11.2016, דומני שיש צדק בטענת דומיקאר לפיה הטעם העומד בבסיס בקשת העיון חלש יחסית. עם זאת, בכך אין משום סוף פסוק שהרי כפי שפורט לעיל, יש לאזן את הטעם האמור אל מול האינטרסים הנוגדים תוך שנטל השכנוע בעניין זה מוטל על מתנגד העיון (בג"ץ 6735/16 עו"ד פביאן סלמן נ' ראש ממשלת ישראל

(15.12.2016); בג"ץ 7611/01 עו"ד שרגא צייגר נ' שר האוצר (26.7.2016). עוד ראו והשוו, בג"ץ 8621/12 עו"ד גיל נדל נ' שר האוצר , פיסקה 9 (3.1.2013)).

8.כזכור, טענתה העיקרית של דומיקאר הינה כי המסמכים המצויים בתיק רצופים סודות מסחריים וכי מתן רשות עיון בהם צפויה לפגוע בה באופן ממשי. אכן, סודות מסחריים עשויים להוות טעם המצדיק את מניעת העיון, וזאת בפרט במקרים בהם המטרה העומדת בבסיס בקשת העיון אינה בעלת "משקל סגולי" גבוה. זאת ועוד, נוכח העובדה שעניינו של המבקש בעיון קשור לרצונו להכיר את מצב הדברים הנורמטיבי, להבדיל מעובדותיו הפרטניות של המקרה, הרי שלא אמור להיות לו עניין של ממש באותם נתונים עובדתיים שחשיפתם עלולה, כך לגישת דומיקאר, לפגוע בה.

עם זאת, בטענת דומיקאר לעניין סודות מסחריים אין כדי למנוע עיון באותם מסמכים אשר אינם כוללים סודות כאמור. ואכן, עיון בתיק מעלה כי רובם ככולם של כתבי בי הדין אשר הוגשו לערכאה זו מתמקדים בטענות משפטיות וכוללים נתונים עובדתיים מועטים יחסית. זאת ועוד, מאחר שמספר כתבי בי הדין אשר הוגשו לערכאה זו קטן יחסית, לא יהיה זה נטל בלתי סביר מבחינת דומיקאר לעבור עליהם על מנת לברור ולהשחיר את אותם נתונים עובדתיים המהווים סודות מסחריים או נופלים בגדר צו איסור הפרסום. לא למותר להוסיף, כי ההליך שלפניי הוא הליך תלוי ועומד הנדון על ידי הרכב מורחב, וככזה ניתן לראות בו משום הליך בעל חשיבות עקרונית. אף בכך יש כדי לשקול לטובת מתן זכות עיון באותם כתבי בי דין המתמקדים בסוגיות משפטיות, להבדיל ממסמכים עובדתיים במהותם.

9.על רקע כלל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי, וזאת אך ורק ביחס לכתבי בי הדין הבאים:

א.

כתב הערעור מיום 23.12.2012, ללא פסק הדין המצורף לו;

ב.

סיכומים מטעם המערערים מיום 4.2.2014, ללא תיק המוצגים;

ג.

סיכומים מטעם המשיבה מיום 1.6.2014, ללא תיק המוצגים;

ד.

סיכומי תשובה מטעם המערערים מיום 7.8.2014;

ה.

תגובת דומיקאר מיום 27.1.2016 לעמדת היועץ המשפטי לממשלה (יצוין כי דומיקאר לא התנגדה למתן רשות עיון ביחס לכתב בי דין זה);

10.על מנת ליתן לדומיקאר אפשרות לבחון את כתבי בי הדין האמורים ולהשחיר נתונים עובדתיים הבאים בגדר צו איסור הפרסום או שחשיפתם עלולה לפגוע בה, ובשים לב גם לכך שמדובר בתיק תלוי ועומד - מורה אני כי העיון לא יבוצע באמצעות מזכירות בית המשפט כמקובל . תחת זאת, עותקים של כתבי בי הדין האמורים יימסרו למבקש על ידי דומיקאר לאחר שתבצע השחרה כאמור, וזאת לא יאוחר מיום 10.1.2017.