רע"א 3719-23 רע"א 3719-23

1.בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בע"א 15396-07-21 (השופט א' אליקים), מיום 11.5.2023, שבגדרו נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 13.4.2022 (השופטים י' גריל, ע' ורבנר ו-מ' דאוד). בפסק הדין התבררה תביעה ביחס לליקויים בפיתוח תשתיות, ובית המשפט אימץ פתרון לליקויים שהוצע על-ידי מומחה מטעם בית המשפט. בהחלטה מושא הערעור דנן, שניתנה בתגובה ל"בקשה למתן הנחיות", קבע בית המשפט המחוזי שאם קיימת חוות דעת מומחה מטעם המבקשים שמלמדת על מסוכנות העבודות, הם רשאים להגישה לבית משפט קמא.

2.עלילת ההתדיינות שבין הצדדים ארוכה ומסועפת; איני מוצא טעם טוב לפרטה. אציין רק זאת: במסגרת ההליך הנוכחי הגישו המבקשים זה מכבר לבית משפט זה בקשת רשות ערעור (רע"א 2395/22), אשר נדחתה על ידִי, משלא נתמלאו בה תנאי מתן הרשות לערער.

3.כעת מוגשת בקשת רשות ערעור זו, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה על הסף את בקשת המבקשים לעיון חוזר, משום שהוגשה למעלה משנה לאחר מתן ההחלטה שבה התבקש העיון הנוסף, כך שבית המשפט קם מכסאו זה מכבר. המבקשים נאחזים בע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505 (2002) (להלן: עניין אוקו), שם נקבע כי נסיבות חדשות פותחות פתח לשינוי החלטה על-ידי הערכאה שבה ניתנה; לדבריהם, הנדון דידן עומד באמת מידה זו, שכן "מתקיים שינוי נסיבות מהותי".

4.לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, בהם גם בקשת העיון החוזר, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי שאזדקק לתשובה מאת המשיבות. סבורני, כי נוכח חלוף הזמן, בדין דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העיון החוזר. הלכה למעשה, הבקשה היא ניסיון פסול להביא לשינוין של החלטות חלוטות, שאינן לרוח המבקשים, וזאת לאחר שבשורה של החלטות סרב בית משפט השלום להרחיב את יריעת המחלוקת, ולקבל את טענותיהם שלפיהן יש להתייחס לליקויים ולסיכונים נוספים כפי שעלה מחוות דעת המומחה מטעמם. על החלטות אלה, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רע"א 35634-03-23); הבקשה – נדחתה, תוך שצוין כי "משלא נדרשה תשובה אינני רואה לנכון לחייב את המבקשים בהוצאות לטובת המשיבות. אך יחד עם זאת מוצא אני לנכון לחייב את המשיבות בהוצאות לטובת אוצר המדינה [...] המבקשים מסרבים בעיקשות להרכין ראשם בפני החלטות בימ"ש לרבות ערכאות הערעור והינם מתישים את בתי המשפט בבקשות חוזרות ונשנות בגין אותן הטענות, אשר נדחות פעם אחר פעם". הדברים יפים גם כלפי בקשת המבקשים לעיון חוזר, נשוא בקשת רשות ערעור זו, ונראה כי יפה להם גם ההסתייגות שהוצגה בעניין אוקו עצמו, מיד לאחר שנקבע כי ניתן להגיש בקשת עיון חוזר עקב שינוי נסיבות: "מובן שקיים חשש כי בעל-דין יעשה שימוש בלתי נאות באפשרות הנתונה לו לבקש שינויה של החלטת ביניים. במקרים מתאימים רשאי בית-המשפט לדחות את הבקשה מן הטעם שיש בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט, בייחוד אם מדובר בבקשות חוזרות" (שם, עמוד 508). עיון בתוכנת 'נט המשפט' מלמד על מלחמת ההתשה שמנהלים המבקשים; על כן, בשים לב לאמור, די בכך כדי לדחותה.

5.לבסוף אזכיר, כי בניגוד לדברי המבקשים, רק לאחרונה, ביום 4.5.2023, ניתנה החלטה של בית משפט השלום בזו הלשון: "שוב יובהר לתובעים כי אין כל שינוי נסיבות ואין בכוונת בית המשפט לנהל שוב את התובענה לאחר שכבר הוכרעה, וביותר מערכאה אחת. בית המשפט ממתין לאישור [...] כי העבודות בוצעו כאמור בחוות דעת המהנדס ובזה ייתם ההליך". אף אני סבור כי הבקשה אינה מגלה נסיבות חדשות, וממילא עניין אוקו אינו מסייע ביד המבקשים; אין אפוא כל טעם ב'החייאת' ההליך בבית המשפט המחוזי.

לפנים משורת הדין, ומשלא התבקשה תשובה, לא יֵעשה צו להוצאות.