רע"א 373/13 סמיר נאסר דאוד נ. עו"ד נפתלי נשר, נאמן על נכסי סאמי בשארה חא

זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ר' פוקס) מיום 12.12.2012 בה נדחתה עתירת המבקש לבטל את החלטת בית המשפט מיום 10.10.2012 המתירה למשיב 1 לעתור לתיקון כתב התביעה שהוגש על ידו נגד המבקש ונגד אחר, מתוקף תפקידו כנאמן בפשיטת רגל.

1.

המשיב 1, עו"ד נפתלי נשר, משמש נאמן על נכסי המשיב 2, סאמי בשארה חאג', חייב בפשיטת רגל (להלן: הנאמן ו- החייב בהתאמה). ביום 9.6.2010, לאחר שקיבל אישור מבית משפט של פשיטת רגל (כבוד השופט מ' רניאל), הגיש הנאמן תביעה אזרחית נגד אביו של החייב (להלן: התביעה האזרחית ). הסעד שהתבקש בתביעה הוא סעד הצהרתי לפיו החייב הוא הבעלים של חלקה 78 בגוש 12201 (להלן: המקרקעין ) ולא אביו הרשום כבעלים. בהחלטה מיום 21.10.2010, הורה בית המשפט הדן בתביעה האזרחית (כבוד השופט ר' סוקול) על צירופו של המבקש כנתבע נוסף, מאחר שההליכים בתביעה עשויים להשפיע על זכויותיו מכוח הסכמים לשעבוד המקרקעין. בעקבות כך הגיש הנאמן ביום 5.8.2012 בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרתה התבקש בית המשפט הדן בתביעה האזרחית להתיר את הוספתם של שלושה סעדים הצהרתיים שונים לתביעה, ובהם ההצהרה כי המחאות זכות, זכויות שעבוד או משכון שנוצרו במקרקעין לטובתו של המבקש בטלות. בהחלטתו מיום 10.9.2012 קבע בית המשפט הדן בתביעה האזרחית כי ראוי לאפשר את תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת הסעדים המבוקשים, כדי שניתן יהיה לברר באופן מלא את השאלות השנויות במחלוקת. בית המשפט הוסיף וקבע עם זאת כי מאחר שהתובע הוא נאמן בפשיטת רגל, עליו לקבל את אישור בית המשפט של פשיטת רגל לתיקון שנתבקש. בעקבות זאת, פנה הנאמן לבית המשפט של פשיטת רגל בבקשה להתיר לו לתקן את כתב התביעה ובהחלטתו מיום 10.10.2012 נעתר בית המשפט (כבוד השופטת ר' פוקס )

לבקשה.

2.

המבקש, מצדו, הגיש לבית המשפט של פשיטת רגל בקשה לביטולה של החלטה זו, בטענה כי בית המשפט שגה בכך שהחליט בה בהיעדרו. בהחלטתו מיום 12.12.2012 דחה בית המשפט את בקשת הביטול בקובעו כי למבקש כמי שנתבע על ידי פושט הרגל אין מעמד בפני בית המשפט של פשיטת רגל ועליו להעלות את טענותיו במסגרת התביעה האזרחית. בית המשפט של פשיטת הרגל הוסיף וקבע כי בקשת הנאמן לתיקון כתב התביעה נבחנה באספקלריה של טובת כלל הנושים והגדלת הסיכוי לפירעון חובותיו של החייב ובהיבט זה, כך קבע בית המשפט, נמצא כי יש להתיר לנאמן לעתור לתיקון כתב התביעה.

3.

מכאן הבקשה שלפניי בה טוען המבקש, בין היתר, כי בניגוד לקביעתו של בית המשפט קמא הוא זכאי להיות צד לבקשה שהגיש הנאמן לבית המשפט של פשיטת רגל, וכי צירופו לבקשה היה מאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות ובשלמות בשאלות שבמחלוקת. לגישתו, אין זו הפעם הראשונה שבה מציג הנאמן לבית המשפט תמונת מצב חלקית ובוחר שלא לצרף אותו להליכים למרות שלטענתו יש לו זכות להיות צד בהם. המבקש מוסיף כי לו היה בית המשפט קמא שומע את עמדתו סביר להניח שלא היה מתיר כלל לנאמן להגיש את התביעה. כמו כן טוען המבקש כי כתב התביעה המתוקן אינו מגלה עילה כלפיו ולכן שגה בית המשפט בהתירו את התיקון. עוד הוא טוען כי ניהול ההליך יסב לו נזקים ויגרום לביזבוז זמנו של בית המשפט. לגישתו, ניהול התביעה לא יעשיר את קופת פשיטת הרגל של החייב, שכן גם אם יוכר החייב כבעלים של המקרקעין אין עילה לביטול זכויות השעבוד שיש לו, המבקש, באותם המקרקעין.

4.

דין הבקשה להידחות. הסמכות שהוקנתה לבית המשפט של פשיטת רגל לפקח על תביעות שמגיש הנאמן, נועדה בעיקרו של דבר לשם הגנה על אינטרס הנושים תוך איזון אינטרס זה עם עניינו של החייב, אך לא לשם הגנה על

האינטרס של אלה הנתבעים על ידו (השוו רע"א 915/06 דר' אייזנברג נ' פרינטלייף קום בע"מ , פיסקה 4 (18.9.2006) (עניין פרינטלייף ); רע"א 4822/11

ארביבו נ' ארביבו , פיסקאות 6-5 (13.11.2011)). לפיכך, מסור לבית המשפט של פשיטת רגל שיקול דעת אם להתיר את שמיעתו של נתבע פוטנציאלי במקרה נתון, אך אין עליו חובה לצרפו להליך (השוו עניין פרינטלייף ; רע"א 3443/06 קסלמן וקסלמן רואי חשבון נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 4 (06.06.2006)). העובדה שבית המשפט קמא קיבל את בקשתו של הנאמן לעתור לתיקון כתב התביעה בלא ששמע את עמדת המבקש היא כשלעצמה אינה מצדיקה על כן את התערבותנו. זאת ועוד, המבקש הכביר בבקשה דנן טענות בשאלה האם תיקונו של כתב התביעה מוצדק אם לאו. טענות אלה נוגעות באופן ישיר לסכסוך גופו ועל כן יש לבררן בפני בית המשפט הדן בתביעה האזרחית. זכויותיו של המבקש בעניין זה שמורות לו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לא התבקשה תגובה ולכן אין צו להוצאות.