רע"א 3756/17 אסום- חברה קבלנית לבניין בע"מ נ. עבדאללה מחמוד עומר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, לעכב באופן חלקי את פסק דינו של בית משפט השלום בגדרו חויבה המבקשת בתשלום פיצויים.

1.המשיבים 2-1 (להלן יחד: המשיבים ) הגישו לבית משפט השלום תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף לאחר שנפגעו לטענתם בתאונה במהלך עבודתם. בית משפט השלום קיבל את תביעותיהם וחייב את המבקשת ואת המשיב 3 בתשלום פיצויים בסך 321,000 ₪ למשיב 1 ו-122,000 ₪ למשיב 2, בחלוקה שווה ביניהם. על החלטה זו ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי ובד בבד עתרה לעיכוב ביצוע פסק הדין. הבקשה התקבלה באופן חלקי, והמבקשת, אשר לא השלימה עם ההחלטה, הגישה את הבקשה שבפניי.

2.אומר בקצרה, כי דין הבקשה להידחות. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין עיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום, כאשר נפסק בעבר כי בקבלת בקשות מעין אלו יגלה בית משפט זה ריסון ( רע"א 7750/15 נתנאל נ' קאירי , פסקה 6 (16.11.2015) ; רע"א 3663/13 ה.י.ע.ם יזום והשקעות בע"מ נ' ג'י.אל.אי -מרכז רוטשילד בע"מ , פסקה ח' ( 25.6.2013)).

לטעמי, נוכח טענות המבקשת וסמיכות המועד הקבוע לשמיעת הערעור (15.5.2017) ניתן היה לשקול הפקדה של יתרת הסכום שלא עוכב, כפי שהציעה המבקשת. למרות זאת, איני מוצא להתערב בהחלטת בית משפט קמא שאיזן בין זכותם של המשיבים ליהנות מפרי זכייתם ובין חששה של המבקשת שכספה לא יוחזר לה אם יתקבל ערעורה. בית משפט קמא ציין בהחלטתו כי המבקשת לא תמכה טענתה בדבר מצבם הכלכלי של המשיבים בראיות. ראוי היה כי ביסוס לטענותיה היה מוצג עוד בפני משפט קמא, ובמובן זה מהווה בקשתה זו מקצה שיפורים בערכאת הערעור.

אשר על כן, ועל יסוד מאזן הנוחות בלבד, דין הבקשה להידחות, ואיני רואה להידרש לסיכויי הערעור.

3.סוף דבר, הבקשה נדחית, ומשלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.