רע"א 3800-23 רע"א 3800-23

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.4.2023 (רע"א 12098-01-23, השופטת ח' וינבאום וולצקי). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 21.12.2022 (ת"א 14688-04-15, סגן הנשיא ט' חבקין).

2.מקורה של הבקשה בהליך משפטי שנסב על תאונת עבודה שבה נפגע המבקש בשנת 2010 (להלן: התאונה). על רקע זה, ביום 16.4.2015 הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום נגד מעסיקו בגין הנזק שנגרם לו. בתמצית רבה יצוין כי במהלך ניהול התביעה התגלעה מחלוקת בין הצדדים ביחס להיקף הנזק שנגרם למבקש, ובית משפט השלום מינה מומחים מטעמו בעניין זה. בהמשך לכך, ביום 20.11.2022, בתום שמיעת הראיות ולאחר שבית משפט השלום הורה על הגשת סיכומים, המבקש הגיש בקשה לצירוף מסמך רפואי מיום 3.1.2022, הנסב, בין היתר, על פיענוח בדיקות שונות שעבר כעשור קודם לכן (להלן: המסמך). על פי הנטען, יש במסמך כדי ללמד על היקף הנזק הנוירולוגי שנגרם למבקש ומכאן חשיבותו להליך.

3.בית משפט השלום דחה את הבקשה לצירוף המסמך. בעשותו כן ציין בית משפט השלום כי נתן דעתו, בין היתר, לשלב הדיוני המתקדם שבו הוגשה הבקשה, להתנהלותו הדיונית הבעייתית של המבקש לאורך ההליך, וכן להערכתו כי ממילא אין במסמך כדי להשיא תרומה משמעותית לבירור האמת. עוד קבע בית משפט השלום כי, לאמיתו של דבר, הבקשה לצירוף מסמך עולה כדי בקשה לתיקון כתב התביעה. להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 28.12.2022 דחה בית משפט השלום בקשה לעיון מחדש בהחלטתו האמורה.

4.ביום 4.1.2023 המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. המבקש טען כי המסמך הוא בעל חשיבות רבה להוכחת טענותיו בדבר הנזק שנגרם לו. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקבעו כי בית משפט השלום בחן את כלל השיקולים הרלוונטיים והגיע למסקנה מאוזנת ומנומקת היטב. בהקשר זה, בית המשפט המחוזי הוסיף, בין היתר, כי נוכח הימשכות ההליכים המשפטיים בין הצדדים, האינטרס הציבורי של ייעול הדיון והבאתו לידי סיום מקבל משקל מוגבר.

5.בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש, אשר בשלב זה כבר אינו מיוצג, שב על טענותיו ביחס לחשיבותו של המסמך. המבקש אף מוסיף ומטעים כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי, לרבות אלו המתייחסות למהות המסמך ולחשיבותו, שגויות וגורמות לו לעוול. המבקש צירף לבקשת רשות הערעור גם בקשה לעיכוב ההליכים בבית משפט השלום עד למתן הכרעה בבקשת רשות הערעור.

6.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. הבקשה אינה עומדת באמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" המעוגנת בתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. זוהי בקשה הנטועה היטב בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, והיא אינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות. כמו כן, וחרף טענותיו של המבקש, לא התרשמתי כי דחיית הבקשה תגרום למבקש עיוות דין. דברים אלו אמורים ביתר שאת בהתחשב בכך שמדובר בהחלטה דיונית, שמידת ההתערבות בה מצומצמת אף יותר (ראו: רע"א 8212/19 סרויה נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פסקה 4 (24.12.2019); רע"א 5536/22 פלוני נ' מחלקת הרווחה בעיריה פלונית, פסקה 13 (29.8.2022)). אינני מתעלמת מכך שהמבקש, שכאמור אינו מיוצג בשלב זה, פתח בהליך דנן מתוך רצון כן להבטיח קבלת החלטה מתאימה בעניינו. אולם, התרשמותי הברורה היא שהערכאות הקודמות נתנו דעתן למכלול השיקולים המתאימים בהחלטות שקיבלו, ובכלל זה נסיבותיו האישיות של המבקש.

7.ערב החתימה על החלטה זו הוגשה בקשה נוספת מטעם המבקש לעיכוב ההליכים בבית משפט השלום עד להכרעה בהליך זה. המבקש הבהיר בה כי דיון להשלמת סיכומים בעל-פה נקבע כבר ליום 1.6.2023. ההתייחסות לבקשה זו התייתרה עם מתן החלטתי זו.

8.סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.