פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3895/17
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
שאול נוי
נ ג ד
המשיבים:
1.
אריה גרוס
2. עו"ד אברהם קורן, בתפקידו כמנהל מיוחד
3. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל -אביב בפש"ר 17589-09-10 מיום 22.3.2017 שניתנה
על-ידי השופטת נ' גרוסמן
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפש"ר 17589-09-10 (השופטת נ' גרוסמן ) מיום 22.3.2017 ומיום 23.4.2017, בגדרן נדחו בקשות לביטול פסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ר' אילן ) בת"א 2272-02-13 מיום 26.3.2015. לבקשה נכרכה בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי, עד למתן הכרעה בבקשת רשות הערעור.
2.טענות המבקש בבקשות שלפנַי, נדונו ונדחו זה לא מכבר על-ידי בית משפט זה בהחלטה ברע"א 826/17 מיום 12.3.2017 (השופט מ' מזוז ). המבקש מיאן להשלים עם החלטה זו, הגיש בקשות באותו עניין ממש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (פש"ר 17589-09-10), בהתבסס, לשיטת המבקש, על טענות שונות, מתוך מטרה, הלכה למעשה, לעקוף את החלטת בית משפט זה. משאלו הם פני הדברים, די בכך כדי לדחות את הבקשה. אוסיף, כי לא ברור מדוע המבקש לא שילם כנדרש ממנו את ההוצאות הכספיות שפסק נגדו בית משפט השלום בת"א 2272-02-13, לאחר מתן החלטת בית משפט זה.
3.יתרה מכך. אמנם באופן פורמלי מכוונת הבקשה שלפנַי נגד שתי החלטות של בית המשפט המחוזי: האחת מיום 22.3.2017, והשניה מיום 22.4.2017, ועל כן לכאורה הוגשה הבקשה שלפנַי בגדרי המועדים הקבועים בדין. דא עקא, המבקש משיג על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.3.2017, במסגרתה נתקבלה החלטה מהותית העומדת בפני עצמה. אין לקבל את ניסיונו של המבקש לבצע "הנשמה מלאכותית" בזכות להגשת בקשת רשות ערעור, באמצעות הגשת "בקשת הבהרה"
להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.3.2017 (רע"א 3826/15 אלשווא נ' חברת רייך-שחר בע"מ
(5.7.2015)).
4.אשר על כן, דין הבקשות להידחות, וכך אני מורה. בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח
באייר התשע"ז (14.5.2017).
ש
ו פ ט