פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3906/14
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
ענבל אטיה
נ ג ד
המשיבים:
1. אילנה אברהם
2. רחמים אברהם
בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית
המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' אברהם) בתיק ע"א 22370-01-14 מיום 8.5.2014
בשם המבקשת:
עו"ד ניר פלסר
החלטה
1.
המשיבים התקשרו עם המבקשת ועם בן זוגה בהסכם שלפיו השכירו הראשונים לאחרונים דירה שבבעלותם. כמו כן הוסכם כי בחלוף פרק זמן מסוים ירכשו האחרונים את הדירה; וכי הם רשאים לבצע בה שיפוץ על חשבונם. המבקשת שיפצה את הדירה ונשאה בעלות השיפוץ כמוסכם. ברם, בחלוף זמן מה היא ובן זוגה נפרדו ובעקבות זאת הוסכם שהסכם המכר לא יצא לפועל. על רקע זה הגישה המבקשת לבית משפט השלום בבית שאן תביעה נגד המשיבים לשיפוי בגין הסכום ששילמה עבור השיפוץ. בית משפט השלום (כב' השופטת א' דחלה-שרקאוי ) קיבל את התביעה בחלקה והורה למשיבים לשלם למבקשת סך של 56,334 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין.
2.
המשיבים ערערו על פסק הדין, ובית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' אברהם ) קיבל את הערעור באופן חלקי. נקבע כי אף שיש לפרש את ההסכם באופן שקמה למבקשת זכות להשבה, שכן כוונת הצדדים הייתה שהמבקשת תשא בעלות השיפוץ כמי שעתידה לרכוש את הזכויות בדירה, היה מקום לקבוע את שווי ההשבה מנקודת מבטם של שני הצדדים להסכם ולא רק מנקודת מבטה של המבקשת. בית המשפט המחוזי הטעים כי בית משפט השלום היה צריך "לקחת בחשבון כי במקרה דנן מוחזרת הדירה [למשיבים] עם שינויים שספק רב אם הם עצמם היו מעוניינים שיתבצעו בדירה לו ידעו שהדירה צריכה להיות מוחזרת אליהם בתום תקופת השכירות". הואיל ובית משפט השלום לא העריך את שווי הפיצוי במתכונת זו, ראה בית המשפט המחוזי להפחית 30% מהסכום שפסק בית משפט השלום וכן הפחית את שכר הטרחה בהתאם. כמו כן חייב בית המשפט המחוזי את המבקשת לשלם למשיבים את הוצאות הערעור בסך כולל של 10,000 ש"ח.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת, בעיקרו של דבר, כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו שלפיה הצדדים לא הסכימו על סכום השיפוי, שכן סוגיה זו לא הייתה שנויה במחלוקת; כי הכריע בערעור על סמך טענות שלא נטענו ועומדות בניגוד לקביעותיו של בית משפט השלום; וכי סכום ההוצאות שהוטל עליה לשלם למשיבים בערעור חורג מגדר הסביר ויש להפחיתו.
4.
דין הבקשה להידחות ולו מהטעם שהיא אינה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). הבקשה נסבה רובה ככולה על טענות לטעויות שנפלו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אלא שהלכה היא שטעות ביישום הדין אינה מקימה כשלעצמה עילה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס , פסקה 7 (16.6.2011)). לבסוף, יש ליתן משקל גם ליחס בין שווי הסכסוך לבין ההוצאות המושקעות בניהולו ובכללן הזמן השיפוטי. לאחרונה ציינתי – ביחס לבקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעות קטנות – כי "מן הראוי להקנות משקל הולם לסופיות הדיון, ולהקפיד שההוצאות המוקדשות לניהול ההליך בכללותו יהיו מידתיות ביחס לשווי הסכסוך" ( רע"א 1133/14 IATA INTERNATIONAL AIR TRANSPORT
נ' שוורץ (24.4.2014)). עמדה זהה הביע השופט צ' זילברטל לגבי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שנסבה על פסק דין שניתן בתביעה בסדר דין מהיר ( רע"א 646/14 אשטרום חברת קבלנות בע"מ נ' ניו קופל בע"מ , פסקה 7 (8.5.2014)). דברים אלה יפים גם לבקשה דנן. די בשיקול אחרון זה כשלעצמו כדי להביא לדחיית הבקשה.
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט בסיון התשע"ד (17.6.2014).
ש ו פ ט