רע"א 3954-24 רע"א 3954-24

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ואגו, סג"נ) מיום 5.3.2024 בת"א 31898-01-24 אשר דחה את בקשת המבקשים לביטול פסק בורר.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. רשות ערעור בענייני בוררות שמורה למקרים חריגים בלבד בהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר ההתערבות נדרשת משיקולי צדק או למניעת עיוות דין חמור (ראו למשל, לאחרונה: רע"א 1691/24 מפלים 26 אלד בע"מ נ' טרבלסי, פסקה 9 (1.4.2024); רע"א 3201/24 גולד נ' אוירכמן, פסקה 8 (21.4.2024)). מקרה זה אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים רשות ערעור. הבקשה נובעת כל כולה מעניינם הפרטני של הצדדים, וחרף טענותיהם הכלליות של המבקשים על פיהן לבקשה השלכות על "עתיד החקלאות בארץ", לא מצאתי כי היא מגלה שאלה עקרונית כלשהי. מדובר במחלוקת נקודתית בקשר לאופן הקצאת קרקעות ולגורלם של חברי אגודה אשר החזיקו בשטחי קרקע מעבר לתקן הנחלה שלהם, כאשר לפני הבורר נדונה התביעה לסילוק ידם.

מעבר לכך, מרבית טענות המבקשים הן טענות ערעוריות באופיין, כשהם מלינים על טעויות שונות שנפלו לטענתם בהכרעת הבורר. כמו כן הם חזרו על טענותיהם כי מתקיימות במקרה זה מספר עילות ביטול, טענות אשר נדחו בפירוט בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשים הדגישו בבקשתם כי קמה לטענתם במקרה זה עילת ביטול לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, שעניינה היעדר מתן הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם, מן הטעם שהבורר התבקש לסייר במקרקעין מושא המחלוקת וסירב לעשות כן. אולם התנהלותו זו של הבורר רחוקה מלבסס עילת ביטול. למבקשים ניתנה הזדמנות מלאה להשמיע את טענותיהם במהלך הליך הבוררות, כאשר העובדה שהבורר לא מצא לנכון לערוך סיור במקרקעין משום שסבר שהדבר אינו נדרש (פסקה 11 לפסק הבוררות), איננה מקימה כל עילת ביטול. כידוע, אופן ניהול ההליך מסור לשיקול דעתו של הבורר (ראו למשל: רע"א 6931/11 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' חי, פסקה כ"ג (11.10.2021)), ובכלל זה הכרעתו האם ובאיזה אופן להיענות לבקשת מי מהצדדים לערוך סיור בזירת המחלוקת.

הבקשה נדחית.