רע"א 39585-10-26 רע"א 39585-10-26

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (השופטת ש' גלר), מיום 9.8.2026, ב-ע"ר 22413-08-26, במסגרתו נדחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטות רשמת בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (הרשמת כ' בן אליעזר), מהימים 25.7.2026 ו-4.8.2026, ב-ע"א 18443-06-26, במסגרתן נדחתה בקשתה של המבקשת לפטור מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב ונקבע כי עליה להפקיד ערובה בסך 5,000 ש"ח. רקע הדברים ביום 2.3.2026 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות (השופט י' פת) בתביעה ותביעה שכנגד, בגין הסכם שלפיו המבקשת, יוספה ברק, תספק למשיבה, לייזר מקס בע"מ, חברה הפועלת בתחום הקוסמטיקה, שירותי שיווק ופרסום (ת"א 60381-03-18). בתמצית שבתמצית, בפסק דינו קיבל בית משפט השלום, באופן חלקי, את תביעתה של המשיבה, ודחה את התביעה שכנגד שהגישה המבקשת. בית המשפט חייב את המבקשת בסכומים שונים, ובסך הכל (כולל חיוב בהוצאות) בסך של 44,870 ש"ח. על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד (ע"א 18443-06-26), ובמסגרתו הגישה בקשה לפטור מהפקדת ערובה. בבקשתה, טענה המבקשת כי בשל מצבה הכלכלי זכתה לפטור מתשלום אגרה ואושר לה מימון להגשת הערעור על ידי הסיוע המשפטי. עוד טענה המבקשת כי הדרישה להפקדת ערובה מטילה עליה נטל כבד ביותר שיפגע ביכולתה לנהל את הערעור והלכה למעשה ימנע ממנה את זכות הגישה לערכאות. נוסף על כך טענה המבקשת כי אין בידה אפשרות להסתייע בסביבתה הקרובה. לבסוף טענה המבקשת כי סיכויי הערעור טובים. ביום 25.7.2026 ניתנה החלטת רשמת בית המשפט המחוזי (הרשמת כ' בן אליעזר) אשר דחתה את הבקשה לפטור מהפקדת הערובה. בהחלטתה, עמדה רשמת בית המשפט על כך שהמבקשת מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי ולכן בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), סכום הערובה מופחת לשליש, ומוגבל בתקרה של 5,000 ש"ח. ביחס לכך הדגישה הרשמת כי אף שייצוג על ידי הסיוע המשפטי מהווה אינדיקציה להעדר יכולת כלכלית, הרי שמחוקק המשנה קבע כי ככלל אין די בכך כדי להצדיק פטור מהפקדת ערובה אלא הפחתה בלבד. כמו כן, קבעה הרשמת כי אף שהינה מוכנה להניח כי מצבה של המבקשת אינו מן המשופרים, הרי שהמבקשת לא התייחסה באופן המניח את הדעת לאפשרות לגייס את הערובה הנדרשת מסביבתה הקרובה, ולא הבהירה כיצד עולה בידה לממן שכר לימוד בגובה עשרות אלפי ש"ח בשנה, ומדוע אין באפשרותה להיעזר באותם מקורות מימון לשם הפקדת הערובה המופחתת. נוכח האמור, קבעה רשמת בית המשפט המחוזי כי המבקשת אינה עומדת בתנאים למתן פטור מהפקדת ערובה ועל כן יש לדחות את בקשתה "אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור (שמקובל עליי כי אינם נחזים כגבוהים במיוחד)". ביום 4.8.2026 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטת הרשמת אשר דחתה את בקשתה למתן פטור מהפקדת הערובה. בבקשה לעיון חוזר, טענה המבקשת כי הוריה נפטרו לפני מספר שנים; כי היא מצויה בנתק מאחיה; וכי הינה אם יחידנית, ללא בן זוג, עם בן שנמצא על הרצף האוטיסטי. עוד טענה המבקשת כי לטובת תשלום שכר הלימוד היא מקבלת תמיכה מעמותה, כך שנותר לה לשלם שכר לימוד בשיעור נמוך. נוכח האמור טענה המבקשת כי אין ביכולתה להסתייע בסביבתה הקרובה על מנת להפקיד את הערובה הנדרשת. בהחלטתה מאותו היום (4.8.2026), דחתה הרשמת את הבקשה לעיון חוזר תוך שקבעה כי "לא מצאתי בבקשה זו כי חל כל שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטה וממילא לא מצאתי לשנותה". עוד הוסיפה הרשמת, למעלה מן הצורך, כי לשם מימון הפקדת הערובה בגובה 5,000 ש"ח המבקשת יכולה להיעזר בגורמים שבהם היא נעזרת לשם מימון שכר לימוד בגובה עשרות אלפי ש"ח, וכי אין סיבה שהמשיבה תישא בסיכון של ניהול הליך נוסף ללא הבטחה של הוצאותיה. על החלטות אלה של רשמת בית המשפט המחוזי, הגישה המבקשת, ביום 9.8.2026, ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד (ע"ר 22413-08-26). עוד באותו היום (9.8.2026) ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופטת ש' גלר), אשר דחה את ערעורה של המבקשת אף בלא צורך בתשובה. בית המשפט פסק כי קביעותיה של הרשמת לעניין יכולתה הכספית של המבקשת מקובלות עליו. בית המשפט המחוזי עמד על כך כי המבקשת מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי וכי בהליכים אחרים שניהלה בקשותיה להפחתת סכומי האגרה והערובה התקבלו באופן מלא או חלקי. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי השיקולים לגבי פטור מהפקדת ערובה אינם זהים לשיקולים למתן פטור מאגרה "ואינם מתייתרים אך נוכח ייצוג משפטי מהסיוע המשפטי", שכן הערובה נועדה להבטיח את הוצאות המשיב בערעור ולהתמודד עם הסיכון כי הוצאות, אם וכאשר ייפסקו לטובתו, לא ישולמו בהעדר ערובה. בית המשפט המחוזי הדגיש כי הערובה שעל המבקשת להפקיד הינה בסכום מופחת, נוכח הייצוג מהסיוע המשפטי. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי מעבר להפחתה זו, בדין הצביעה הרשמת על חוסרים בבקשתה של המבקשת לפטור מערובה, אשר הפסיקה דורשת את הוכחתם גם כאשר המבקש זוכה לייצוג מהסיוע המשפטי. לצד זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי עיון בפסק דינו של בית משפט השלום ובהודעת הערעור מלמד, בזהירות המתחייבת, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן פסק דינו של בית משפט השלום הינו מפורט ומנומק וניתן על יסוד קביעות של ממצאי עובדה ומהימנות, אשר ככלל ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם. הבקשה שבפניי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור דנן. בבקשתה, טוענת המבקשת כי מתעוררת בעניינה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים: "האם לימודים גבוהים יחסמו את דרכו של סטודנט לקבל הפחתה בערובה, למרות שהוא מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי ונסמך על מלגות או סיוע חיצוני לצורך לימודיו". לטענתה של המבקשת, הערכאות מטה שגו בקביעתן כי מצופה מסטודנטית, אשר זכאית לייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי ואשר נסמכת על מלגה לצורך מימון לימודיה, לגייס כספים מסביבתה הקרובה לצורך מימון הפקדת הערובה. לטענתה של המבקשת, דרישה זו אינה מתיישבת עם הדין הנוהג ומציבה, מהבחינה המעשית, חסם בפני הגישה לערכאות. עוד טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, וזאת בהתבסס על פסק דינו של בית משפט השלום, שכן לטענת המבקשת בית משפט השלום "ננעל והתגבש בשלב מוקדם מאד בהליך", כך שסיכויי הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי הינם גבוהים. נוסף על כך, המבקשת מפנה להליך קודם בעניינה, שבו התקבלה בקשתה לפטור מהפקדת ערובה, וטוענת כי אין מקום שבית המשפט המחוזי יחמיר ויקבע ערובה בשיעור של פי חמישה משיעור הערובה שנקבע בעניינה בהליך בקשת רשות ערעור בבית המשפט העליון, בהתבסס על עובדות זהות. נוכח האמור, עותרת המבקשת לכך שסכום הערובה יופחת לסך של 1,000 ש"ח בדומה להחלטת רשמת בית משפט זה בהליך האחר בעניינה. להשלמת התמונה, יצוין כי בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום. דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. כידוע, רשות ערעור ב-"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר דחיית הבקשה למתן רשות ערעור תגרום לעיוות דין (ראו, מני רבים: רע"א 26/24 מידן נ' איגמה ניהול ומסחר בע"מ, פסקה 9 (12.8.2024); רע"א 5033/24 אליהו שיווק בע"מ נ' JIN NOU INTERNATIONAL TRADING COMPANY LIMITED, פסקה 19 (15.8.2024); רע"א 249/23 הורביץ נ' שינדלר, פסקה 9 (27.4.2023)). יתרה מזאת, עניינן של ההחלטות נושא בקשת רשות הערעור הוא בדחיית בקשה למתן פטור מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבה, והחלטות בעניינים אלו הינן החלטות דיוניות מובהקות שבהן נתון לרשמי בית המשפט שיקול דעת רחב, ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן (גם בבקשות רשות ערעור "רגילות", קל וחומר בבקשת רשות ערעור ב-"גלגול שלישי") אלא במקרים חריגים (ראו למשל: רע"א 66933-05-26 אביעד נ' סטמקר, פסקה 10 (10.8.2026)); רע"א 27266-10-25 בוגנים נ' הרפז, פסקה 4 (21.12.2025)). להשקפתי, המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים. חרף ניסיונה של המבקשת לשוות נופך עקרוני לבקשתה, סבורני כי הינה נטועה כל כולה בדל"ת אמותיו של עניינה הפרטני. כך, איני סבור כי בקביעות הערכאות מטה יש משום קביעת כלל רוחבי לפיו אין ליתן פטור מהפקדת ערובה לסטודנט המיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי. לכן, הגם שברי כי אין מקום לקבוע כלל כזה, אין בכך כדי לבסס את בקשתה של המבקשת. בהתאם להלכה הפסוקה, קבלת פטור מהפקדת ערובה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד – הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; והשני – סיכויים ממשיים להצלחת ההליך. כמו כן נקבע כי יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה (ראו מיני רבים: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל, פסקאות 11-10 (21.7.2014); רע"א 23805-04-26 חטאב נ' חטאב, פסקה 3 (17.5.2026) (להלן: עניין חטאב); ע"א 1741/22 קליימאן נ' מקאייס (8.5.2022)). השאלה האם עלה בידי המבקש פטור מהפקדת ערובה להוכיח תנאים אלו הינה שאלה הנטועה בדל"ת אמותיו של כל מקרה ומקרה, ותלויה באסמכתאות הקונקרטיות אותן הביא המבקש להוכחת מצבו הכלכלי, לחוסר אפשרותו להסתייע בסביבה הקרובה לשם גיוס הסכום הנדרש, וכן להוכחת טענותיו באשר לסיכויי ההליך. דברים אלו נכונים גם כאשר עסקינן במבקש המיוצג על ידי הסיוע המשפטי. כך, בהתאם לתוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי סכום הערובה בגין "הליך שהגיש בעל דין שבאותו הליך הלשכה לסיוע משפטי כמשמעותה בחוק הסיוע המשפטי מייצגת אותו" יהיה "שליש מהסכום שנקבע להליך המפורט בתוספת זו ולא יותר מ-5,000 [ש"ח]". כלומר, אין די בייצוגו של בעל דין על ידי הסיוע המשפטי כדי לזכותו בפטור מהפקדת ערובה, להבדיל מהפחתה של שיעור הערובה. כל הפחתה נוספת בשיעור הערובה (לרבות מתן פטור מלא מהפקדת ערובה) מחייבת הצגתה של תשתית עובדתית מלאה באשר למצבו הכלכלי של המבקש (ראו: עניין חטאב, פסקה 4; רע"א 6307/21 זכאים נ' ביטן (3.11.2021)), וממילא תלויה בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה. בענייננו, הערכאות קמא סברו כי בבחינת מצבה הכלכלי של המבקשת ויכולתה להיעזר בסביבתה הקרובה, יש להתחשב בעובדה שהמבקשת מצליחה לשאת בעלויות שכר לימוד בגובה של עשרות אלפי ש"ח, ייתכן תוך היעזרות בסביבתה הקרובה. הישענותם של הערכאות קמא על עובדה זו, לצד קביעתן כי לא עלה בידי המבקשת להביא אסמכתאות מספקות באשר למצבה הכלכלי, הינה יישום פרטני של הכללים האמורים לעיל, ואינה מעוררת כל שאלה עקרונית שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". למעלה מן הצורך, אציין כי אין בטענת המבקשת כי בנסיבות דומות נעתרה רשמת בית משפט זה לבקשתה, כדי לסייע לה. אכן, בהחלטת רשמת בית משפט זה (הרשמת מ' יהב), בהליך אחר בעניינה של המבקשת, התקבלה באופן חלקי בקשה לפטור מהפקדת ערובה, תוך שנקבע כי על המבקשת להפקיד ערובה בסך 1,000 ש"ח בלבד (רע"א 31730-07-26 ברק נ' הלוי (14.10.2026)). אלא שבהחלטה זו הדגישה רשמת בית משפט זה כי: "דומה כי לא הוצגה בפני בית המשפט התמונה המלאה באשר למצבה הכלכלי הנוכחי של המבקשת, וכידוע החלטה בהליך האחר בדבר הפחתת גובה הערובה, מהווה ראיה לכאורה בלבד באשר למצבה בכלכלי של המבקשת והיא אינה פוטרת אותה מהנטל להוכיח בראיות את מצבה הכלכלי הנוכחי לו היא טוענת" (שם, פסקה 5). כמו כן, סכום הערובה באותו הליך נקבע "בשים לב לכך שעסקינן בבקשת רשות ערעור לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, אשר מלכתחילה נקבעה לה ערובה מופחתת בסך של 3,000 ש"ח", ואף על פי כן נעתרה רשמת בית משפט זה לבקשה באופן חלקי בלבד והפחיתה את הערובה לסך של 1,000 ש"ח. בשים לב לסכום הערובה הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי באשר להליך עליו נסמכת המבקשת (בקשת רשות ערעור לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001) השונה מהסכום הקבוע ביחס להליך בו עסקינן (ערעור אזרחי "רגיל"), ברי כי אין בערובה שנקבעה בהליך האמור כדי ללמד כי נפל פגם בסכום הערובה שנקבע בענייננו. בטרם סיום אעיר כי עיון בבקשתה של המבקשת לעיון חוזר בהחלטת רשמת בית המשפט המחוזי מיום 25.7.2026, מעורר אי-נוחות מסוימת באשר להחלטה הקובעת כי אין באמור בבקשה משום שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר. כך, בבקשה לעיון חוזר הבהירה המבקשת כי אין לה יכולת להיעזר בסביבתה הקרובה שכן הינה אם יחידנית, ללא בן זוג, אשר לה בן המצוי על הרצף האוטיסטי, וכי הוריה נפטרו לפני מספר שנים, והיא מצויה בנתק מאחיה. באשר לשכר הלימוד הבהירה המבקשת כי הינה משלמת אותו באמצעות סיוע כלכלי שהיא מקבלת מעמותה. במצב דברים זה, להשקפתי, הקביעה כי לא עלה בידה של המבקשת להוכיח כי אין ביכולתה להתבסס על סביבתה הקרובה, מעוררת, כאמור, אי-נוחות מסוימת. ברם, כפי שצוין לעיל, אין די באי-נוחות זו על מנת להצדיק התערבות בהחלטה דיונית של רשמת בית המשפט המחוזי, ב-"גלגול שלישי". עם זאת, חזקה על רשמת בית המשפט המחוזי כי ככל שתוגש על ידי המבקשת בקשה לדחיית המועד להפקדת הערובה או בקשה לפריסת הפקדת הערובה למספר תשלומים, תשקול את האמור לעיל בלב פתוח ובנפש חפצה. סוף דבר: דין הבקשה להידחות, וממילא נדחית עימה הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בנסיבות העניין, ומשלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.