רע"א 3963/17 רם הנדסה בע"מ נ. בני עאדל בטאח בע"מ

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' ברקאי ) שבמסגרתה נדחתה בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט נ' אשכול ) שבה נקבע כי תינתן למבקשת רשות להתגונן בתנאי שתפקיד בקופת בית המשפט סך של 80,000 ש"ח תוך 30 ימים.

1.

כעולה מהחלטות הערכאות הקודמות, המבקשת ביצעה עבודות להקמת פרויקט מגורים בתל אביב, והמשיבה היא חברה לביצוע עבודות שלד. בין המבקשת לבין המשיבה נכרת הסכם שלפיו התחייבה המשיבה לבצע עבור המבקשת עבודות בניין (להלן: ההסכם ) . בין הצדדים התגלעה מחלוקת שעניינה שיק שמסרה המבקשת למשיבה על סך 137,592 ש"ח (להלן גם: השטר ) . המשיבה הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת בקשה לביצוע השטר . המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השטר, וביום 13.10.2016 הורתה רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת א' בן יוסף כפרי ) כי התיק יועבר לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. בהמשך לכך, ביום 23.1.2017 התקיים דיון בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, שבסופו הורה בית המשפט (כב' השופט נ' אשכול ) כי הצדדים יגישו סיכומים ביחס לשאלה האם יש ליתן למבקשת רשות להתגונן בנסיבות העניין. המבקשת טענה כי השיק נמסר למשיבה כמקדמה מותנית, ומשתנאיה לא התקיימו – אין להעביר את התשלום למשיבה. המשיבה, מנגד, טענה כי אין מדובר במקדמה אלא בתשלום עבור עבודות שביצעה המשיבה בחודשים שקדמו למתן השיק. בית המשפט קבע כי כלל הנסיבות והמסמכים תומכים לכאורה בגרסת המשיבה שלפיה השיק איננו מקדמה כי אם תשלום בעבור עבודות שבוצעו בעבר. לפיכך, קבע בית המשפט כי בנסיבות המקרה דנן, ובהתאם להוראות תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנה 210 ) ולהלכה הפסוקה – תינתן למבקשת רשות להתגונן בתנאי שתפקיד בקופת בית המשפט סך של 80,000 ש"ח תוך 30 ימים, וחייב את המבקשת בהוצאות משפט.

2.

המבקשת הגישה בקשת רשות לערער על החלטה אחרונה זו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' ברקאי ), וזו נדחתה ביום 7.5.2017. בית המשפט המחוזי לא מצא להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום, אשר התרשם מהראיות שהוגשו לפניו, ובהכרעתו כי אלו תומכות לכאורה בגרסת המשיבה. נקבע כי משסבר בית משפט השלום כי סיכויי ההגנה של המבקשת אינם גבוהים, אין עילה במקרה זה להתערב בהחלטתו.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שבצידה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום האמורה. המבקשת שבה וחוזרת בבקשתה על הטענות שהעלתה לפני הערכאות הקודמות. לטענתה שגה בית המשפט המחוזי בכך שאימץ את קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום שלפיהן השיק ניתן למשיבה כתשלום בגין עבודות שבוצעו בעבר על ידי המשיבה. לטענת המבקשת, השיק ניתן כמקדמה שתנאים בצידה, ומשאלה לא קוימו על ידי המשיבה – אין היא זכאית לתשלום בעבור השיק. המבקשת טוענת כי עומדות לה טענות הגנה בעלות משקל רב, ומשכך אין להתנות רשותה להתגונן בהפקדת סכום כספי בקופת בית המשפט.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" ניתנת ככלל במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינם הצר של הצדדים למחלוקת ( רע"א 4819/15 דינמיק שרותי ספנות (דש'ס) בע"מ נ' אמקו ים בע"מ , פסקה 10 (21.7.2015); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' הדר חיפה (מצת אור) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). המקרה שלפניי אינו בא בקהלם של מקרים אלה. בית משפט השלום יישם את הוראותיה של תקנה 210 ואת אמות המידה שהותוו לכך בפסיקה, שלפיהן בהפעלת סמכותו לפי תקנה 210 – אשר מורה כי בית המשפט רשאי להתנות מתן רשות להתגונן בהפקדת סכום כספי בקופת בית המשפט – על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בסיכויי ההגנה של המבקש (רע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ , פסקה י (1.2.2017); רע"א 8381/14 אברבך נ' בנק אגוד לישראל בע"מ , פסקה 3 (26.1.2015); ע"א 373/69 חונן נ' "חגור" מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ , פ"ד כג 347, 349 (1969)). שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בסוגיה זו הוא רחב מאד, וערכאת הערעור ככלל לא תתערב בהחלטתה (רע"א 2895/12 עמרן נ' מועצה מקומית קריית טבעון , פסקה 14 (28.6.2012)). בית משפט השלום ראה לקבוע כי גרסתה העובדתית של המשיבה עדיפה לכאורה על זו של המבקשת, ומשכך התנה את הרשות להתגונן שניתנה בהפקדת סכום כספי בקופת בית המשפט. בית המשפט המחוזי לא מצא להתערב בהחלטתו זו של בית משפט השלום.

טענות המבקשת מכוונות לקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום, וליישום הדין בנסיבותיו הקונקרטיות של מקרה זה – ואלו אינן מצדיקות מתן רשות לערער לפי אמות המידה האמורות.

הבקשה נדחית אפוא ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות